לשכת הספנות: יום עיון בנושא "מהות שטר המטען"

יום העיון נערך ביום ה' 10.06.04 במלון קרלטון בתל-אביב, בנוכחות רבת משתתפים מחוגי הספנות, השילוח, עמילות המכס יבואנים ויצואנים, ובחסות קוראל שרותי ים בע"מ.

לשכת הספנות הישראלית החלה בתכנון של שורת ארועים וימי עיון, והכנס הנוכחי הוא הראשון בסדרה בנושא מהות שטר המטען, המסמך המשפטי והמסחרי, שעל פיו ישוחרר המטען המגיע באניה, עקרונותיו, המחוייבות של הנוגעים בדבר לפעול לפיו, וכו'.

יוני איזקוב, מנכ"ל קוראל שרותי ים בע"מ, חברת הספנות שבחסותה נפתח הכנס, הנחה, ובדברי הפתיחה הדגיש את חשיבות הנושא שלשמו הוזמנו מרצים מומחים בנושאים השונים הקשורים לשטר המטען.

נחום גנצרסקי, נשיא לשכת הספנות ברך את הנוכחים, ציין בדבריו ששטר המטען הוא מסמך בסיסי בספנות בכלל אך הוא גם הסכם הובלה בין בעל המטען לחברת הספנות. המסמך הוא לא רק קבלה על המטען, אלא גם הוכחת בעלות, ובכל הנושא הזה בו חותמת חברת הספנות היא מצד אחד גם נציג הבעלים אך גם החברה הנותנת את השרות ללקוח.

גנצרסקי הוסיף שבגלל ארועי ה-11 בספמטבר, נושא הטרור עלול להשפיע על שטר המטען והדוקומנטים הקשורים אליו, כאשר המניפסט הוא תוצר הלואי של שטר המטען. יתכן והדברים הללו ישתנו, כתוצאה מדרישות שלטונות ארה"ב, המשפיעות על העולם כולו.

ברי פינטוב, מנכ"ל ארגון הגג של סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים מעלה 2 סוגיות, שלדעתו יש לדון בהן עם סוכני האניות. סוכן המכס, הוא מוסיף, הינו גם נציג בעל המטען, והשאלה היא מהו מעמדו כלפי סוכן האניה.

כמו במקרה שבו סוכן מכס מגיע לשחרר מטען מסויים ולא נותנים לו פקודת מסירה בגלל חוב של לקוח אחר שלו לחברת הספנות. או במקרה שיש שטר מטען קולקטיבי והמעטפה אבדה ואז אין אפשרות לשחרר המטען אלא בערבות בנקאית של 200%.

עו"ד אפרת אנגל, מהיעוץ המשפטי בחטיבה העסקית של בנק הפועלים, מעלה היבטים משפטיים בשטר המטען מנקודת מבטו של הבנק. לטענתה, בגלל יחסים לא שוויוניים בין חברת הספנות, השוגר ומקבל המטען מתעורר הצורך של פיקוח ורגולציה בנושא שטר המטען.

ברוב מדינות העולם, טוענת עו"ד אנגל, חוקקו חוקים שהגבילו במידת הצורך את חופש ההתקשרות ביניהם. שטר המטען מהווה קבלה שמונפקת ע"י סוכן חברת הספנות, ומהווה ראיה לתנאי חוזה ההובלה. מבחינת הבנק שמממן את הסחורה המיובאת, שטר המטען מגלם את זכות הקנין בה.

גדעון נקריטין, מנהל מחלקת יבוא בבנק הפועלים, מדבר על הקשר בין שטר מטען ותנאי האשראי שנותן הבנק. בעולם התפתחו 4 שיטות לתשלום בעקבות שטר המטען:
שיטה ראשונה – המקדמה, כאשר יצרן גדול לעומד בפני יבואן פחות גדול, הוא קובע שיש לשלם מקדמה ואז אין צורך בהתערבות הבנק.
שיטה שניה – חשבון פתוח, ברוב המקרים קונה גדול עומד מול יצרן פחות גדול, או שיש ביניהם יחסי עבודה. כאן הטובין נשלחים עוד לפני שבוצע התשלום.
שיטה שלישית – דוקומנט בגוביינא. שולחים את המסמכים לבנק והוא מוסרם כנגד תשלום.
שיטה רביעית – אשראי דוקומנטרי. הבנק מקבל התחייבות כלפי הספק בחו"ל, לפני המשלוח, ופועל על סמך זה.
גדעון נקריטין מסכם שהבנק פועל באישור המוביל אבל בזהירות רבה.

עו"ד אלכס קיסרי, ממשרד עו"ד ש. פרידמן ושות', מסכים ששטר המטען הינו מסמך חשוב ביותר. טוען שבעולם יש פסיקה רבה בנושאים הקשורים לשטר המטען בעוד שבישראל יש דלות רבה בפסיקה, ומכאן שנוצרים, בעיקר בערכאות נמוכות, ניגודים בפסקי דין.

ראובן צוק, מנכ"ל אלאללוף ושות' ספנות בע"מ, מדבר על מהות שטר המטען, ולדעתו שטר המטען המוסב כחוק הוא המסמך היחידי ואין בלתו. הוא מתאר שמזה יותר מ-30 שנה לשכת הספנות, לשכת סוכני המכס והתחבורה ואיגוד הבנקים, הגיעו להסכמה איך ומתי ניתן לשחרר סחורה, ללא שטרי מטען מקוריים, בתנאי ששטר המטען נבדק על ידי אותו בנק. עד אז הדרך היחידה לשחרר סחורה היתה ערבות בנקאית.

בהמשך דבריו ציין כי הסדר זה פועל למעלה מ-30 שנה, כמעט ללא תקלות, והוא ייחודי לישראל. על סוכני האניה להיות זהירים ולהיות בקשר עם מנהל הקו וליידעם, כל טעות כאן היא על אחריותם.

ראובן צוק מפנה תשומת לב הנוכחים לנושא נוסף שגם בו נדרשת זהירות רבה, והיא דואר רב חובל.
"סוכן האניה הוא דוור בלבד, וכל מסירה אחרת שלו, או כניעה לסוכן מכס או לקוח היא על אחריותו בלבד – המטעפה חייבת להמסר רק לממוען.

גם כאשר חסרה חתימה של המשלח על ההסבה יש לנהוג בזהירות רבה: אפשר או לסרב לקבל את המסמכים עד שיוחתמו כחוק, או לנסות לקבל הסבה בפקס, אימייל, וכו'. או לנסות לקבל את כל סט שטרי המטען המקוריים שהוצאו "כשכולם בידך הסיכון מינימלי".

גם כאן מזהיר, ראובן צוק, שיש לנהוג בזהירות רבה משום שגם כאן סוכני האניה עלולים לעבור על ההוראות של בעלי הקו, ולכן יש למזער את הסיכון ככל שניתן.
בנושא של שטרי מטען NVOCC, יש צורך לדעתו לנהוג גם כן בזהירות, מאחר והם דומים בכל הפרטים לשטר המטען של הקו אותו הם מייצגים, פרט לדבר אחד – שטר המטען הוא של גוף אחר ולכן הוא ממליץ לקבל את אישור מנהל הקו.

בנושא הייצוא שטר המטען חייב לייצג נאמנה את תהליך הטעינה. כאן האחריות, טוען ראובן צוק, היא על סוכן האניה החייב להקפיד על הנתונים, על ההקלדה וכו'. בנוסף לכך יש לחץ על הגשת מסמכים מאוחרת, הצהרות טעינה לאחר תהליך הסגירה של האניה – כאן אין הצדקה לטעויות, ובאם זה קורה זה מאד כואב ויקר כי הפריקה היא בחו"ל, דבר הגורם לעיכובים בפריקה עד כדי כך שיש ארצות שבהן תיקונים בשטר המטען דורשות להחזיר הכל מההתחלה, ללכת לשגרירויות, לעשות ליגליזציות וכו'. כאן שוב סוכן האניה לוקח על עצמו אחריות כבדה.

יום העיון סוכם ע"י נחום גנצרסקי, נשיא לשכת הספנות הישראלית שהודה על הנוכחות המכובדת, והסימן להצלחת הכנס, לדעתו, היה מספר השאלות הרב שנשאלו בנושא שטר המטען למרצים השונים.