בכנס איגוד המשתמשים בונים על התשתיות לעתיד

בכנס אשר עסק בהובלה הימית בזמן מלחמת לבנון השנייה ובהפקת לקחים מאירועי המלחמה נשאו דברים בכירי קהילת הספנות הימית אשר קראו לבניית תוכניות חירום מסודרות ומערכת תשתית שתיתן פתרונות בשעת הצורך. את תשומת הלב משך אברהם נתן, חבר ועדת הבדיקה להפקת לקחים: "הכשלים הרבה יותר חמורים מכפי שהוצג"
 
כנס איגוד המשתמשים בהובלה ימית ערך אתמול כנס מיוחד שהוקדש כולו להובלה הימית במלחמת לבנון השנייה ועסק, בין היתר, בהתנהלות הנמלים ובניסיון להפיק לקחים ומסקנות מהאירועים בזמן המלחמה בהם האינטראקציה בין נמל חיפה, נמל אשדוד, משרד התחבורה, פיקוד העורף ומל"ח (משק לשעת חירום).
 
כ-200 איש הגיעו לכנס אשר התקיים במלון קרלטון בתל אביב, בהם בכירי ענף הספנות והתחבורה, וכלל שלושה מושבים שעסקו בנושאים שונים. שר התחבורה שאול מופז היה ראשון הדוברים ולאחריו עלו ודיברו גד שפר, יו"ר איגוד המשתמשים בהובלה ימית, עמוס עוזני, מנכ"ל חברת נמל חיפה, איריס שטרק, יו"ר חברת נמל אשדוד ובכירים נוספים בתחום הספנות הישראלי. 
 

שר התחבורה שאול מופז הפגין ידע רב על הנעשה במלחמה, זכר לימיו כרמטכ"ל וכשר ביטחון. מופז הדגיש את חשיבות "היכולת התשתיתית" של נמלי ישראל, ואת קיומה של תוכנית אב אשר תבטיח את פיתוח הנמלים. תוכנית תשתיתית שכזו, טען מופז, תוכל גם להוות בסיס מוצק לשעת חירום כאשר במידת הצורך נמל חיפה יוכל לשמש תחליף לנמל אשדוד, ולהפך.
 
לאחר ששר התחבורה סיים את דבריו נפתח המושב הראשון, שעסק בהתנהלות הנמלים בזמן המלחמה, עם מנכ"ל נמל חיפה, עמוס עוזני.
 
עוזני התייחס בדבריו לשלושה אספקטים: תפקוד נמל חיפה, תפקוד המערכות הממונות על הנמל והסקת מסקנות לעתיד לבוא. עוזני אמר כי הבעיה העיקרית הנה התהליך. הוא טען כי קיים בלגן, ואין הליך מסודר וברור לכל דבר. "אני מקווה שהוועדות שהוקמו יובילו למצב של ייצור שיטה ברורה, כך שבעת חירום נפעל על פי נהלים קבועים ובאופן מסודר ולא ב'שלוף'. אני מקווה כי המסקנות שיתקבלו יובילו לכך שמערכת קבלת ההחלטות של הממונים עלינו לא תחזור על אותן שגיאות ובעיקר על השגיאה הגדולה מכולן שהתקבלה במשרד התחבורה וזה סגירת נמל חיפה לשלושה ימים". עוזני הוסיף ואמר "אין סדר, אין מתודה ואין שיטה – אז איך עובדים?".
 
עוזני מתח ביקורת קשה על ההנחיות שנתנו להפעלת הרכבת בזמן המלחמה. הוא הגדיר זאת: "התנהלות שערורייתית". "לא ייתכן שמאות עובדי נמל עובדים תחת אש, נהגי משאיות עובדים תחת אש ואילו על הנהלת הרכבת נאסר להכניס רכבת מטען שמופעלת על ידי נהג אחד בלבד".
 
איריס שטרק, יו"ר חברת נמל אשדוד, פנתה אל הנוכחים בדבריה ואמרה כי על קהילת אנשי הים עצמה לדאוג לעתידה. "מהקהילה הזאת צריך לצאת הקול החושב לטווח הקצר וגם לטווח הארוך וזה גם תפקידי כיו"ר חברת נמל אשדוד", אמרה שטרק. היא העלתה 11 נקודות שחייבות, לטענתה, להילקח בחשבון, לרבות בניית תכנית עבודה מסודרת לשעת חירום, תמיכת נמלים אחרים בציוד וכח אדם, הכרה בנמלים כמפעל חיוני אסטרטגי, עבודה בשעות נוספות בנמל ובעוטף הנמל, הקמת חמ"ל יומי ושיתוף המשתמשים במידע רלוונטי, בחינת ההנחיות לגבי חומרים מסוכנים, הגנה על עובדי הנמל וצוותי האניות בעת מלחמה.
 
"ראוי שהמלצות הועדה הציבורית לבחינת מערך הארגון, התפעול והתפקוד של המערכות התחבורתיות-נמליות בישראל, תציג מסקנות ברורות ושקופות וכמו כן, תפתח כלים אמיתיים לתפעול טוב יותר של נמלי ישראל בשעת חירום", סיכמה שטרק.
 
שאול רמון, מנהל אזור ישראל והמזרח הקרוב בחברת צים טען כי המלחמה האחרונה היתה שונה מאוד משאר מערכות ישראל הגדולות. "כל מה שקרה במערכות הגדולות לא עבד. מה שהצליח זה מה שאנחנו כאזרחים במדינת ישראל עשינו – גם בצד העסקי וגם בצד הפרטי". הוא ציין שהתפישה של צים היתה לנסות ולהמשיך ב"שגרת החיים" לאורך תקופת המלחמה והדגיש שצים רואה עצמה כחברה ישראלית שמרכזה בישראל ולכן חשוב היה להמשיך ולהפעיל את מערכי היבוא והיצוא דרך הים. לטענת רמון, החשיבות תחת איזה דגל פועלת האניה היא משנית. העיקר, לדבריו, הוא כיצד חברת הספנות רואה את פעילותה בישראל בעתות שלום ומלחמה.
 
אריה רונה, מנהל מינהל הספנות דוקא דחה את המסקנה שאליה הגיע שאול רמון. "יש חשיבות מכרעת לנושא הפעלת אניות תחת דגל ישראלי", קבע רונה נחרצות.
 
את עיקר תשומת הלב משך דוקא אברהם נתן, מחברי הועדה הבודקת את תפקוד הנמלים בשעת חירום. הוא ביקש את זכות הדיבור ואמר בקצרה: "הועדה באמצע עבודתה וישבה רק כ- 50% מזמנה. הבעיתיות והכשלים הם הרבה יותר חמורים מכפי שהוצג כאן".
 
מר גד שפר חלק עם הנוכחים את שיגרת המלחמה. "לא רק בנמלים היו בעיות, אלא גם בתנועת הרכבות בצפון. לידיעתכם, הוסיף שפר, גם מונית היתה מצרך יקר המציאות בחיפה".
 
ראובן צוק נשיא לשכת הספנות טען שאת סדר היום במלחמת לבנון השנייה קבע נסראללה ולא פיקוד העורף. "נמלי ישראל לא היו ערוכים למצב זה של מלחמה וכי עצם העובדה שנמלי ישראל המשיכו לתפקד, מקורה במזל ולא בתכנון וארגון מתאימים".
 
צוק נתן מספר דוגמאות למחדלים שהתקיימו בזמן המלחמה, ביניהן: סוכני האוניות התבקשו ע"י בעלי הקווים והאוניות לדווח האם הנמל בו יעגנו בטוח. לדבריו, לא היה לסוכני האניות על מי להסתמך בדיווחיהם. "אם הייתה אוניה נפגעת בחיפה, מי היה מגן על הסוכן, שהמליץ לפקוד את הנמל, מפני תביעות ענק שהיו עלולות להיות מוגשות נגדו?", שאל צוק.
 
צוק יצא נגד הגורמים הממשלתיים (מל"ח, משרד התחבורה, משרד התמ"ת) שניסו לעזור כל אחד בדרכו ולפי יכולותיו, אך לא הצליחו לגרום לכך שכוח אדם וציוד יעברו מחיפה לאשדוד כדי לתגבר שם ולסייע", טען צוק. צוק הוסיף כי, חברת ענבל הממשלתית לא השכילה, כפי שגם קרה בעבר, להעמיד חלופה ביטוחית מתאימה לספנות. לסיכום נתן צוק, בשם לשכת הספנות הישראלית מס' המלצות לפעולה לרבות הכרזה על מצב חירום והפעלת מל"ח, הוצאת צווי ריתוק, הכנת כיסוי ביטוח בעת חירום, הכשרת מסופי מכולות אלטרנטיביים לעת חירום.
 
שלמה ברימן, מ"מ מנכ"ל חברת נמלי ישראל, נשא דברים במסגרת המושב השלישי אשר עסק בלקחים והיערכות לעתיד. ברימן אמר כי "יש לפעול באופן מזורז להקמת מסופים נוספים לפני המלחמה הבאה ולהגדיל את התשתיות הנמליות של ישראל , זאת במטרה לתת מענה למחסור הקיים ולצורך שעלה במלחמת לבנון כאשר נמל חיפה הושבת מפעילות. יציאה מהירה לשלב הפיתוח הבא עליו יוחלט על בסיס תוכנית האב האסטרטגית לפיתוח הנמלים, הוא מהלך חיוני למשק בכל ההיבטים".
 
שלמה שרון, יו"ר ארגון הגג של סוכני המכס והמשלחים הבינ"ל, ציין שהעבודה מסביב לשעון בנמל אשדוד היא חיונית. הוא ציין שחייבים לבחון, במידה ושני הנמלים יהיו מושבתים, את השימוש בנמלים סמוכים, על כל ההיבטים הכרוכים בכך.