משרד הכלכלה: יש לבצע בחינה אסטרטגית של מדיניות שרשראות האספקה בישראל

משרד הכלכלה פרסם הבוקר סקירה המתארת את תמונת המצב של המשק הישראלי והמגזר העסקי במלחמת חרבות ברזל. הסקירה התמקדה במשבר בתובלה בים האדום ומסיקה כי יש לתכנן מדיניות להגברת החוסן של המשק הישראלי בכל הקשור לשרשראות אספקה.

מהסקירה עולה כי בחודשים דצמבר – ינואר ישנה המשך מגמת התאוששות במשק ומעבר ל׳שגרת מלחמה׳ הבאים לידי ביטוי בעיקר בשיפור מסוים בפעילות העסקית ובמגות התעסוקה במרבית ענפי המשק. יחד עם זאת מתחילים להיות סימנים למשבר מתפתח בענף ההייטק כמו ציפייה לירידה בפידיון.

לצד אתגרים משמעותיים לכלכלת ישראל קיימים סימנים חיוביים בפעילות המשק, ביניהם ירידה במספר דורשי העבודה וירידה במספר העסקים המדווחים על שיעורי תעסוקה נמוכים.

נרשמה הקלה מסוימת בענף החקלאות. בחודשים דצמבר - ינואר נרשמה עלייה של כ-27% במספר העובדים הזרים בענף החלאות. למרות העלייה המרשימה הנ״ל עדיין חסרים כ-23% מהעובדים ביחס לזמני שיגרה. יש לציין שעדיין אין הקלה על מצוקת המחסור בעובדים לא ישראלים בענף הבינוי.

סקירת משרד הכלכלה התמקדה הפעם במשבר התובלה בים האדום ומציינת כי הגידול בעלויות חברות הספנות גרם לגידול במחירי התובלה הימית של ספינות מאסיה לים התיכון. על פי סקירת המשרד כ-16% מסך היבוא וכ-3% מסך היצוא של ישראל חשופים לבעיות בהובלה ימית – גם בתרחיש השבתה מלאה מדובר בשיעור מוגבל – גם אם לא זניח – מהסחר הישראלי.

שיבוש נתיב השיט בים האדום עלול להשפיע על הכלכלה בישראלית במסחר עם אסיה ואוקיאניה בשלושה היבטים עיקריים:

יבוא מוצרים מוגמרים – הפגיעה ביבוא מוצרים מוגמרים עשויה להתבטא בעיקר בעלייה ביוקר המחייה בישראל. שיבוש נתיבי השיט בים האדום עשוי לשבש עד לכרבע מסך יבוא המוצרים המוגמרים בישראל.

יבוא תשומות לייצור – הפגיעה ביבוא של תשומות לייצור עשויה להתבטא בעלייה ביוקר המחייה בישראל ופגיעה בתחרותיות היצוא הישראלי. שיבוש נתיבי השיט בים האדום יכול לשבש עד ל-21% מסך יבוא תשומות לייצור בישראל. נכון לעכשיו נראה שלא קיים מחסור משמעותי בציד וחומרי גלם חריג מהרגיל אך הריכוזיות ביבוא מאסיה בחלק מהתשומות עשוי להוות מגבלה עתידית.

יצוא סחורות – הפגיעה ביצוא סחורות עשויה להתבטא בפגיעה בתחרותיות היצוא הישראלי. קטגוריות בולטות מבחינת היקף אבסולוטי שפגיעות הינן מכונות וציוד חשמלי ומכשירים אופטיים ורפואיים. בנוסף, ישנן קטגוריות קטנות יותר אבל ששיעור משמעותי מתוכן חשוף כמו דשנים וכלי טיס.

המדינות העיקריות שהסחר עימן חשוף לאיום: אוסטרליה, הודו, הונג קונג, הפיליפינים, וייטנאם, טייוואן, יפן, מלזיה, סין, סינגפור, סרי לנקה, קוריאה הדרומית ותאילנד. שאר הסחורות והשירותים לא מגיעים דרך הים או שמקורן ממדינות לא חשופות לאיום הימי בים האדום.

ההשפעות הפוטנציאליות הינן על המחיר לצרכן ועל תחרותיות היצוא. נכון לעכשיו, הניתוח מעלה כי בטווח הקצר ההשפעה מוגבלת בהיקפה. ייתכנו פגיעות נוספות במקרה של החמרה במשבר, וכן עקב פגיעה במוניטין של ישראל כשותפת סחר בטווח הארוך. על פי סקירת משרד הכלכלה החברות צופות פגיעה ביצוא ביחס לזמני שיגרה, אך בשלב זה מתונה. הפגיעה המוערכת בתעשייה חזקה מעט יותר ביחס להייטק.

משרד הכלכלה מסכם את הסקירה ומציין כי שיבוש נתיבי השיט עשוי ליצור שתי השפעות עתידיות:

סיכון למוניטין ישראל – סיכון ארוך טווח לגבי המוניטין של ישראל כמקום בטוח לעשיית עסקים ועלול להוביל לירידה עתידית בסחר ובהשקעות בישראל.

בחינה אסטרטגית של מדיניות שרשראות האספקה – לנוכח האירועים בשנים האחרונות שגרמו לשיבוש שרשראות אספקה בעולם נדרש תכנון מדיניות להגברת החוסן של המשק הישראלי בהיבט זה.