עמוס רון בוועידת סחר החוץ הישראלית בתל אביב: "יש למנוע טרור מבלי לפגוע במערכת הכלכלית והלוגיסטית"

ועידת סחר החוץ הישראלית שאורגנה על ידי גלובוס גייט גרופ, מכון היצוא הישראלי והעיתון גלובס נפתחה אתמול (01.06.04) בתל-אביב. שני ימי העיון המתקיימים במסגרתה נערכים בחסות משרד החוץ בירושלים, משרד המסחר והתעשיה, איגוד לשכות המסחר ונציבות השוק המשותף בישראל.

אחד המושבים המעניינים בכנס היה בנושא לוגיסטיקה ותובלה אווירית וימית ושהקודש כולו לנושא הסחר הבינלאומי בצל הטרור. הוא דן בעיקר בשינויים שנערכו במערך המכס ומדיניות שוק הביטוח העולמי לאור אירועי הטרור, באמנת ה-ISPS והשלכותיה על מערך הספנות והנמלים הגלובלי.

מר אמיר שני, יו"ר ארגון הגג של סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים הנחה את הכנס ופתח אותו בדבריו. הוא ציין כי נושא הטרור מעורר את כל הגורמים לשתף פעולה, הדגיש את העובדה כי למרות שרוב פעולות הטרור נעשות באויר הרי שרוב המטענים נשלחים בדרך הים.
חשיבות הנושא לדעתו עוררה את כל הנוגעים בדבר כמו מכס, נמלים, ארגוני שילוח בינלאומיים ועוד להתארגן ולשתף פעולה בארץ ובעולם. בתוך כל ההתארגנות הזו הוא ציין כי חשוב לשמור ולהקפיד שפעולות המניעה לא יפגעו בשרשרת האספקה ובשרותים המניעים אותה.

מר עמי סגל, סגן מנהל אגף המכס, שהיה הדובר השני בכנס, עמד על השינויים במערכי המכס לאור אירועי הטרור בעולם, והסביר כיצד המערכת הישראלית משתלבת בהם.
נקודת המוצא בדבריו היו אירועי הטרור בארה"ב בשנת 2001. אירועים שהביאו את האמריקאים לעריכת שינויים בתחום יבוא הסחורות לארה"ב, מתוך חשש שארגוני הטרור ימשיכו לנצל את האפשרויות הבלתי מוגבלות להחדרת אמל"ח וחומרים רדיואקטיביים לארה"ב.
בשלב הראשון יצרו האמריקאים מערכת להגנה פנימית בתוך ארה"ב ובשלב השני יצרה שיתוף פעולה בינ"ל עם ארצות אחרות בכדי למנוע הגעת החומרים הנ"ל לנמלי ארה"ב.

בשלב זה הם הציבו פקידי מכס של ארה"ב ב-10 נמלים בעולם שהשתלבו במערכת הבדיקה של סחורות טרם הטענתם על אניות שיועדו לארה"ב. לאחר מכן גדל המספר ל-28 נמלים בעולם.
מר עמי סגל ציין כי לדעתו לא נראה שניתן יהיה להשאיר לתמיד את הצוותים האמריקאים בנמלים השונים, מה עוד שהתעוררו בעיות בהפעלת מערכת זו ומספר מדינות באירופה התנגדו לה. נוצר מצב בצרפת שרק דרך נמל מסויים ניתן היה להעביר מטענים לארה"ב, דבר שיצר בעיה של מעבר המכולות בכבישים לאותו נמל. כרגע נושא זה נרגע ויש יותר שיתוף פעולה.
ההשתלבות של ישראל תהיה כנראה בשנת 2005. נכון לעכשו יש הסכם של ישראל עם ארה"ב שבמסגרתו המכס הישראלי עושה את הבדיקות ובארה"ב מקבלים אותם (נוהל זה מקובל גם בשוודיה, אוסטרליה, ניוזילנד) בגלל מערכת יחסים הבנויה על נסיון העבר המאפשר אמון.
עמי סגל התייחס גם לנושא שטר המטען, שהוא הדוקומנט הראשון המאפשר לכל הגורמים להתיחס למה שיש על האניה. הדוקומנט הזה מכיל קבוצה גדולה מאד של נתונים. לדבריו, מסתמנת כוונה לערוך שינויים בהגשת המניפסט. ובהקשר זה הכוונה היא למנוע סירבול ועכוב מטענים שזוהי מגמה שתשביע את רצון כולם.

בהתייחסו לתחום האוירי הדגיש כי הנושא לא פשוט. צריך לדווח לרשויות המכס האמריקאיות 4 שעות לפני הגעת המניפסט. ויש לשער את גודל הבעיה כאשר צריך להוריד מהטיסה חלק מהמטען שלא אושר להגעה לארה"ב. כמו כן ישנה דרישה לרשום בדייקנות את פרטי המטענים הפנימיים והאמריקאים הודיעו מראש שלחברות התעופה ישנה אחריות טוטאלית לגבי הרישום, גם אם המשלחים הם שמעבירים את המידע דרך המערכת שלהם.
בהתייחסו למצב בישראל מול מדינות אחרות ציין מר סגל כי ישראל נמצאת במקום טוב בהתחלה ואפילו האמריקאים לומדים את שיטות העבודה שלנו.

הוא ציין את התקדמות המערכת בישראל ובראש וראשונה את מערכת המכס האוטומטית החדשה. מערכת זו נמצאת כרגע בשלב הסופי של האפיון, מערכת זו תהיה אלקטרונית לגמרי, ללא ניירת ואליה יגיעו כל הנתונים מכלל המערכות המקבילות של סוכני מכס, רשויות הנמלים, חברות תעופה ותאפשר עבודה יותר מהירה ונוחה. הוא הזכיר גם את משקף המכולות באשדוד, המסוגל לבדוק בזמן קצר כמות גדולה של מכולות, והזכיר שמתוכנן משקף כזה גם בחיפה, במעברים יבשתיים עם ירדן (וגם אחרים) וברשות שדות התעופה כדי לאפשר בידוק בטחוני מהיר ויעיל.

התחום האחרון שאותו העלה מר סגל הוא התחום הבינלאומי שבו חלים התפתחויות. כאן צריך להעביר ולקבל אינפורמציה בנושאי חומרים מסוכנים או סחורות שיש בהן סכנה.
מר סגל ציין כי כנראה שתהיה אמנה בינלאומית לצורך הנ"ל דוגמת אמנת קיוטו, שתתרחב או שתהיה אמנה אחרת הקשורה אליה לצורך תיאום כל נושא העברת הסחורות בעולם.

מר עמוס רון, מנכ"ל רשות הנמלים, ייחד את עיקר דיבורו לאמנה הבינלאומית לאבטחת אניות ונמלים ה-IPSP – International Ships and Ports Security והסביר כיצד אמורה מערכת זו לשרת את הספנות הבינלאומית ומה תפקידה של רשות הנמלים במערכת זו ואיך היא תשרת את מערכת נמלי ישראל.

הוא הזכיר את הפיגוע שהתרחש לא מכבר בנמל אשדוד, למרות שישראל נחשבת למדינה מובטחת ומסודרת. הוא ציין כי למרות שהמערכת היא בתחילת ההתארגנות הרי שמדינת ישראל נמצאת במקום הרבה יותר טוב מאשר שאר מדינות העולם.

מטרת ה-IPSP היא להקים מסגרת בינלאומית שתאפשר שיתוף פעולה בין ממשלות, סוכנויות ורשויות וענפי ספנות בכדי לנקוט אמצעים שימנעו פעולות טרור דרך נמלי הים.
המערכת תהיה מבוססת על העברת מידע רלבנטי. זוהי יוזמה אמריקאית והאמנה מתגבשת ע"י IMO שגם ישראל חברה בו. מטרתה למצוא קוד שיחייב ושיהיה ניתן לאכפו על כל הגורמים החברים במסגרת זו. קוד זה אמור להכנס לתוקפו כבר ב-01.06.04 אבל מדיווחי ביניים המתקבלים מהנמלים נראה שהמצב ברחבי העולם לא יאפשר ליישמו בקרוב בהרבה נמלים.
ישראל ועוד חמש מדינות עומדות או יעמדו ב-01.06.04 בתנאי הקוד.
ההנחיות האמריקאיות בהקשר זה הן מאד מחמירות וישנה דאגה רבה מכך שחלק מן ההנחיות לא ייושמו.

לדוגמא, מר עמוס רון עורר את השאלה לגבי ההנחייה של האמריקאים בדבר הצורך לאשר רק כלי שייט או ספינה שעשרת הפקידות האחרונות שלה היו בנמלים העובדים לפי קוד ה-ISPS. דבר זה הופך לבעייתי משום שישנן פקידות שאינן בנמלים מאושרים או שיש בהן מטענים שלא מיועדים לנמלי ארה"ב.

כאן תהיה לדעתו של מר עמוס רון מהפכה משום שחברות בינלאומיות וגם בישראל יצטרכו לקחת זאת בחשבון. הרבה דברים לדבריו עדיין לוטים בערפל וזוהי רק אחת מהביקורות כלפי המערכת האמריקאית.

מבחינת רשות הנמלים ציין מר רון את ההיערכות לקראת הפצתו של הקוד בישראל. באופן ספציפי הוא התעכב על מערכת ה-TOS שכבר קיימת בישראל. מערכת שכולה בשליטת מחשב ובבסיסה מערכת מידע שתשפר את השרות ללקוחות מצד אחד אך תשתלב גם במערכת הבינלאומית של האמנה החדשה.
כן הוא הזכיר גם את שער הנמל החדש בנמל אשדוד שיהיה בעל טכנולוגיה מהמתקדמות בעולם.

כל הנ"ל יעבדו כמערך לאיבחון דברים מסוכנים אך באופן שימנע עיכובים ולא יפגע במערכת הכלכלית והלוגיסטית.

מר נחום גנצרסקי, נשיא לשכת הספנות הישראלית, הרצה בפני המשתתפים על יישום אמנת ה-ISPS והשלכותיה על מגזר הספנות הישראלית ועורר שאלות נוקבות.
הוא ציין כי מתפרסמות כל ההכנות שנעשות בנמלים, וההכנות שנעשות במכס אך הוא מדגיש כי אמצעי הבטחון חייבים להמשיך ולאפשר את הסחר הבינלאומי. הממשלות ותחנות המכס בעולם חייבות לעבוד עם העולם העסקי ושרשרת האספקה. בהקשר זה הוא ציין כי לא צריך לעשות רק בטחון אלא לעשות ככל הניתן לאפשר סחר פתוח וזה קשור גם לאניות.

פרט חשוב לדעתו היא העובדה כי בישראל ענין הבטחון מאורגן על ידי מספר גופים שיש ביניהם בדרך כלל הסכמה, אך לא תמיד: משרד הבטחון, משרד האוצר, המשרד לבטחון פנים, משרד התחבורה ומשרד ראש הממשלה. לדעתו של מר גנצרסקי חסר בכל המערכת הזו משרד התעשיה והמסחר, שעבורו כל הדברים האלה נעשים. כמו כן חסרה עוד אחריות כוללת על כל ענין הבטחון.

בארה"ב קיים המשרד לבטחון פנים שמארגן את כל הפעילות בנושא. גם בשוק האירופאי עובדים כרגע על הקמת גוף כזה שיעסוק בכל הקשור לסחר ובטחון ומר גנצרסקי מציע שגם אצלנו יהיה קיים גוף כזה.

המצב כיום, כפי שמציין מר גנצרסקי, הוא שהגופים העוסקים בבטחון עוסקים כל אחד בענינו. לדעתו הנמלים עובדים בסטנדרטים מהגבוהים בעולם ואף מעבר לכך, וכך גם לגבי האניות. לדעתו זה לא מספיק לגבי הסחר משום שלא ניתן לראות כיצד לעסוק בבטחון מבלי לגרום לסחר עיכובים ומבלי שיעלה לו הרבה כסף. כל מה שהושמע עד כה גורם לסחר עיכובים ולעלות כספית נוספת. הדבר לא בא תמיד לידי ביטוי באופן ישיר.

הבעיות שעליהן מצביע מר גנצרסקי מתחילות כשיש חריגים והשאלה מי מטפל בהן. כרגע כל אחד מטפל בתחומו וכמתעוררת בעיה היא מתפצלת להרבה תחומים וכשיש הרבה בעיות ישנם הרבה גופים שמטפלים בהם ופתאום ישנן שתי תשובות לבעיה אחת או שאין בכלל.
מר גנצרסקי קורא לארגן בארץ גוף אחד שיטפל בנושאים אלו שיהווה כתובת אחת ושבה צריכים להיות חברים גם משרד התמ"ת שעבורם, הסחר שהוא מופקד עליו נערך הכנס.
לדעתו, אין ספק שישראל מוכנה יותר מהרבה מדינות אחרות לעמוד בסטנדרטים הבטחוניים הדרושים.

אי אפשר להתעלם מכך שיש סיכוי סביר שבעלי אניות לא יגיעו לארץ אם לא יהיה מי שיטפל בבעלות חריגות.
מר גנצרסקי צופה שיתעוררו בעיות לכשיכנס קוד ה-ISPS לתוקפו משום שזו עובדה שרק שליש מהאניות בעולם מוכנות לכך וגם הרבה נמלים לא מוכנים. במקרה כזה מי יחליט בארץ מה קורה עם אניה המגיעה לארץ שפקדה בחמשת הנמלים האחרונים נמל שאינו עובד על פי הקוד. או מה קורה עם אניות מכולה בנות 5000 מכולות שחלק מהן באות מנמל שלא עומדים בסטנדרטים של ה-ISPS. מי יחליט אז אם לתת לאניה להכנס לנמל בישראל?
מר גנצרסקי מודאג מכך שעוד חודש הקוד עומד להכנס לתוקפו ועדיין אין צוות חשיבה שיחליט מה לעשות במקרים חריגים. וכמו שציין גם משרד התמ"ת צריך להיות חלק מהצוות.
נושא מטריד נוסף שהועלה במהלך ההרצאה הוא הנושא הכספי. השאלה היא מי עומד לממן את כל הנושא הבטחוני. עד היום הספנות עמדה בזה אבל זה הולך ונהיה קשה והספנות לא תוכל לעמוד בזה.

ישנם הרבה גופי שעושים עבודה טובה בספנות אבל לא מסוגלים להוציא כל פעם 60-70 אלף דולר כל פעם בכדי לשפץ תוכנה זו או אחרת.
ארה"ב בתקציב שנת 2005 תוציא 4.2 ביליון דולר על כל המערכות הנ"ל. הקונגרס לא אישר למסות את העם האמריקאי ואף לא את הספנות או להטיל היטלים.
את הבעיה הזו יש להביא לדיון ציבורי, וכדאי לדון בכך לפני שהבעיות יתעוררו.

מר בועז גנור, מהמרכז הבינתחומי בהרצליה, דיבר על השפעת הטרור על הסחר הבינלאומי. הוא תאר את עולם הטרור בפני הקהל. עולם הטרור התחיל להשתנות לאחר ה-11 בספטמבר מטרור מודרני לטרור פוסטמודרני המציב אתגרים לעולם העסקי והציבורי.

איום הטרור לדעתו של מר בועז גנור היום מסוכן יותר מבעבר. ראשית ישנה פריסה של רשת טרור עולמית. קבוצות הטרור הם אנשי מקצוע העושים זאת לפרנסתם. יש להם נסיון וידע והם עובדים בזאת.

קיימת גם מוטיבציה לטרור והמדובר בטרור איסלאמי רדיקאלי המאמין בצו אלוהי להפיץ את הוורסיה האיסלאמית הרדיקאלית בכל העולם.
פיגועי הטרור המתבצעים על ידי מתאבדים הינם רק 1/2% מסך הפיגועים אך הם גובים יותר מ-50% נפגעים. מה שמדאיג את מר גנור היא העובדה שהמתאבדים לא יהססו להשתמש בנשק לא קונבנציונאלי, דבר שהיה פעם בגדר מדע בדיוני.
הטרור הוא פונקציה של מוטיבציה ושל יכולת מבצעית ולאנשי אלקאעידה בעולם יש את המוטיבציה ואת היכולת המבצעית.

העולם הנערך לטרור נערך לקראת מלחמה שהיתה ולא יודע להתמודד עם טרור בנשק לא קונבנציונאלי – לא בודקים תרופות ואבקות כאשר עוברים בידוק בטחוני וזה מדאיג.
העולם לא יהיה מעתה פשוט. העולם העסקי צריך לקחת בתוך השיקול העסקי את הדאגה שבהעברת חומרי גלם, במעבר אנשים ונציגים מטעמו בין המדינות.
גם מגזר הביטוח עדיין לא פועל מספיק בתחום זה. פוליסת הביטוח לא לוקחת בחשבון את ההשלכות של טרור בנשק לא קונבנציונאלי.

מגזר התיירות הוא חלק מתוך ההכנסה השוטפת של הרבה מדינות, גם מוסלמיות, וארגון אלקאעידה רואה בו את אחת מהמטרות לערעור משטרים ערביים. למגזר התיירות הנפגע ישנן השלכות גם על מגזרים נוספים בשוק העסקי.
מגזר האנרגיה הינו אחד המטרות של המפגעים באשר הוא מנוצל על ידי העולם המערבי. הפיגועים הם לא תמיד נגד שדות נפט אלא נגד התובלה הימית והמתקנים הקשורים בהובלת הנפט.

בסיום דבריו מר גנור מתריע כי עולם הטרור מחייב חשיבה עסקית ותכנון עסקי בכל חברה. כל אחד בנישה שלו, כדי לצמצם את הפגיעות של החברה.

מר Anderw Webster, מנהל האגף למניעת נזקים ב-TT CLUB, ייצג את מגזר הביטוח והסיכונים בכנס. הוא דיבר על ביטוח תשתיות לוגיסטיות בעולם כמו נמלים, מסופים ואחריות מקצועית. ביטוח תשתיות לוגיסטיות בעידן הטרור כאתגר לשוק הביטוח העולמי.