דברים שחשוב לדעת על ביטוח מטענים

לעיתים קורה שחברות הביטוח מסרבות לשלם פיצוי בגין נזק למטענים שבוטחו על ידן. רשימה זו נוגעת על קצה המזלג במספר עקרונות יסוד משפטיים הקשורים לחובת הפיצוי על ידי חברות הביטוח


00:00 ,20.11.2005 מאת: מערכת פורט2פורט

* מאת עו"ד רועי גלעד

לעיתים קורה שחברות הביטוח מסרבות לשלם פיצוי בגין נזק למטענים שבוטחו על ידן. רשימה זו נוגעת על קצה המזלג במספר עקרונות יסוד משפטיים הקשורים לחובת הפיצוי על ידי חברות הביטוח.
 
הכלל המנחה הוא עיקרון השיפוי. עיקרון זה קובע כי מבוטח זכאי לפיצוי עבור הנזק האמיתי שנגרם לו בפועל. הביטוח מיועד להשיב את המבוטח למצב בו היה לפני שאירע מקרה הביטוח. (ע"א 196/88 כלל חב' לביטוח בע"מ נ' הפועלים ליסינג בע"מ).
 
ככלל, מוטל על המבוטח הנטל להוכיח את קרות מקרה הביטוח, כפי שזה הוסכם והוגדר בחוזה הביטוח ואשר לפי תנאי הפוליסה מקנה למבוטח עילה לקבלת תגמולי ביטוח. (ע"א 1845/90 רוני סיני נ' מגדל חב' לביטוח בע"מ).
 
חברת ביטוח איננה נדרשת להתמודד עם תביעת ביטוח, בטרם המבוטח הוכיח כי נזקו נמצא במסגרת של ההתחייבות הכללית של החברה המבטחת. (ע"א 1575/90 מעלה יצרני עורות 84 כפר נ' סלע חב' לביטוח בע"מ).
 
משמעות הדבר היא כי על המבוטח מוטלת החובה להוכיח שהנזק נגרם עקב סיכון שהוא בתחומי הפוליסה. כתוצאה מכך, כאשר הראיות ביחס לסיבת הנזק מאוזנות יש לדחות את התביעה. (ע"א 1463/64 שרה פישביין נ' טד דגלס ויקטור פול).
 
בנוסף לחובתו של המבוטח להוכיח את הכסוי הביטוחי חלה עליו חובה נוספת והיא להוכיח בראיות את שיעור הנזק. בהיעדר ראיות לגובה הנזק עלול המבוטח לצאת וידיו על ראשו. ע"א 3577/93 הפניקס הישראלי חב' לביטוח בע"מ נ' אהרון מוריאנו:
 
"נובע מכאן כי על המבוטח רובץ הנטל להראות שלושה אלו: ראשית, הסיכון אשר התממש הוא מן הסיכונים המכוסים על ידי הפוליסה. שנית, הנזק אשר נגרם הוא מסוג הנזקים המכוסים בפוליסה; שלישית, הנזק שנגרם אירע, במישור הסיבתי, כתוצאה מהתממשות הסיכון המכוסה.
 
הוכחת שלושת האלמנטים הללו מוטלת על כתפי המבוטח, הניזוק, לצורך הוכחת עצם האחריות החוזית מכוח חוזה הביטוח. מובן כי לאחר קביעת החבות החוזית טרם נשלמה מלאכתו של הניזוק. הניזוק מבקש שיפוי בעבור נזק. עליו להוכיח בראיות את שיעור הנזק. בהיעדר ראיות באשר לשיעור הנזק, עלול הניזוק לצאת וידיו על ראשו. השלב הראשון הינו קביעת האחריות. השלב השני הינו קביעת שיעור הנזק. רק עמידה בשני השלבים תקנה את השיפוי הביטוחי".
 
בביטוח ימי על המבוטח להוכיח כי הנזק נגרם מסיכון מבוטח ולהצביע על סיבת הנזק וכי אותה סיבה מכוסה בפוליסה. (כדורי חכם אהרון, ביטוח ימי ותביעות, עמ' 295). בנוסף, על המבוטח להוכיח אלמנט נוסף והוא כי במועד קרות מקרה הביטוח היו לו זיקת ביטוח/אינטרס הביטוחי במטען.
 
הסיכון ביחס למטען וזיקת הביטוח עוברים מהספק למקבל המטען על פי תנאי העסקה. כך, לדוגמא בתנאי CIF הסיכון ביחס למטען וזיקת הביטוח עוברים מהספק למקבל המטען עם הטענת המטען על גבי האנייה בנמל הטעינה. בתנאים אלו, הספק מתחייב להשיג ביטוח מטען, שלפיו מקבל המטען יהיה זכאי לתבוע במישרין מהמבטח ומתחייב לספק למקבל המטען את פוליסת הביטוח. לפי דוגמא זו, ספק שמכר סחורה בתנאי CIF ורכש פוליסת ביטוח אינו זכאי, בעיקרון, לתבוע שיפוי מחברת הביטוח בגין נזק שנגרם לסחורה לאחר הטענתה על גבי האנייה. על פי תנאי CIF הספק נפרד מזיקת הביטוח לסחורה עם גמר טעינתה על גבי האנייה ומאז עוברת הזיקה למקבל המטען ללא קשר לשאלה האם מקבל המטען כבר לא שילם לספק עבור הסחורה אם לאו.
 
חשוב להבהיר, כי אין חפיפה בין תקופת הכיסוי הביטוחי, כמו לדוגמא H/H, שחלה מיציאת המטען את חצרי הספק ועד להגעתו לחצרי מקבלו, לבין הסיכון ביחס למטען והזיקה הביטוחית, שעוברים מהספק למקבל המטען, בהתאם לתנאי העסקה, ובמקרה של CIF עם הטענת המטען על גבי האנייה. במועד זה עוברת גם זכות התביעה ביחס לאותו מטען. (ע"א 58/89 ירדניה חב' לביטוח בע"מ נ' Ricegrowers co-operative).
 
לצורך הוכחת זיקת ביטוח בפוליסת ביטוח ימית על התובע להוכיח את אופן ומועד אירוע הנזק. (ת.א. (ת"א) 42714/96 קונטיננטל חב' לביטוח ימי נ' נחום זכריה בע"מ).
 
אחד החריגים הנפוצים בביטוח ימי קובע כי נזק שנגרם כתוצאה מאריזה בלתי מספיקה ו/או בלתי מתאימה איננו מכוסה על ידי הפוליסה. רווח בין חביות בתוך מכולה המאפשר תנועה ותזוזת החביות ופגיעתן מהווה דוגמא להמכלה לקויה. שאלת טיב ההמכלה ודיותה הינה שאלה שבעובדה שאותה יש להוכיח על ידי מומחים בתחום. (כדורי חכם אהרון, ביטוח ימי ותביעות, עמ' 97).
 
בביטוח סיכונים מוגדרים, כמו לדוגמא ביטוח מפני סיכוני ים, חובה על המבוטח להוכיח את סיבת האובדן או הנזק ואת דרכי התרחשותם. בפסק דין RHESA SHIPPING S.A. V' EDMUNDS (1985) בית הלורדים באנגליה דן במקרה של טביעת סירה. בפסק הדין נקבע כי על המבוטח חלה החובה להוכיח כי הנזק שנגרם הוא תוצאה של סיכוני הים, לאמור, על המבוטח להוכיח כי טביעת הסירה נגרמה כתוצאה מסיבה הנעוצה בסיכוני הים. נקבע גם כי אם סיבת הטביעה היא מצבה המוזנח של הסירה הדבר אינו כלול במסגרת סיכוני הים ובמקרה כזה, המבוטח לא יהיה זכאי לפיצוי. 
 

* עו"ד רועי גלעד ממשרד גרוסמן ושות' עורכי דין, מתמחה בתחומי סחר בינלאומי, משפט ימי, ביטוח ימי, עמילות מכס ושילוח בינלאומי. המשרד משמש כיועץ משפטי של ארגון הגג של סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים.