בשעת צהרים היום (ב') התקיים טקס הרמת כוסית לכבוד השנה החדשה בנמל חיפה. הטקס התקיים במעמד שר התחבורה ישראל כץ, חברי דירקטוריון הנמל, בכירי ענף הספנות, מובילים, משלחים ועובדים.
דובר הנמל זוהר רום עמד על הישגי עובדי הנמל בשנה החולפת: שיא של שינוע 400 מכולות לשעת עגורן ; קליטת הגוררת המתקדמת בישראל "אילן 1", השקת אתר אינטרנט חדש של הנמל; השלמת שער הכניסה למכוניות פרטיות (ראו ידיעה נפרדת); כמות שיא של מאות אלפי נוסעים שעברו בשער הנוסעים של הנמל; כמות שיא של שינוע ייצור חקלאי ברציף המערבי, היחיד הפועל בימי סערה בחורף; ותחילת עבודות העמקת תעלת הכניסה של הנמל.
מנהל אזור ישראל והמזרח הקרוב בצים רני בן יהודה בירך על שיתוף הפעולה של החברה עם הנמל והבטיח לזה יוסיף ויהיה נמל הבית של צים.
יו"ר ההסתדרות במרחב חיפה רפי מאסט עמד על יום חתימת הסכם הרפורמה בנמלים בשנת 2005, ציין את השטחים המסומנים בו בצהוב, עליהם חתם שר האוצר בזמנו בנימין נתניהו, וקרא שלא לקחת לעובדים את שלהם ואת מקור פרנסתם. "ההכרזה ששמענו עכשיו, של צים, שרואה בחיפה כנמל הבית שלה, חשובה מאוד", אמר.
יו"ר איגוד המשתתפים בהובלה ימית ד"ר גד שפר דיבר על השנה הקשה העומדת בפני המשק הישראלי. "בתקופה זו, עלינו לשלב ידיים ולהיערך יחד כדי לקדם את האזור. פיתוח חזית הים העירונית לא צריכה להיות מלחמה; זו צריכה להיות מטרה משותפת", אמר, בהתייחסו למלחמה בין ועד עובדי הנמל לבין תוכניתה של עיריית חיפה, לקדם חזית ים במערב הנמל. "פיתוח התיירות הוא חשוב וחיוני, אבל לא על חשבונו של נמל חיפה", הוסיף. שפר קרא לעיריית חיפה לשלב ידיים עם הנמל, כפי שנעשה באשדוד, במטרה לפתח את הנמל ואת פיתוחה הכלכלי של העיר. "אני מבין את העובדים שהכריזו על סכסוך עבודה", אמר, "אולם הפעם זה אינו מאבק בהנהלת הנמל".
נשיא לשכת הספנות ד"ר יורם זבה עמד על חשיבותה של הספנות לעולם הסחר הישראלי ועל החשיבות של המשך פיתוח הנמלים במדינת ישראל. "נמל חיפה, יעמדו לפתחו עוד הרבה אוניות", אמר. כהכרה לאומית בתעשיית הספנות, קרא זבה למדינת ישראל לכבד את הספנות ואת העוסקים בה כנושא המרכזי בטקס הדלקת המשואות בהר הרצל ביום העצמאות הבא.
יו"ר איגוד המובילים גבי בן הרוש היה זה שתקף במילים ישירות את המצב השורר כיום בחיפה, בו העירייה מנסה לקדם פיתוח על חשבון הנמל, מבלי לעסוק בשאלה מי הצודק. הוא עמד גם על היעדרם הצורם מה של ראש עיריית חיפה יונה יהב ובכירי העירייה בטקס הרמת הכוסית לקראת השנה החדשה: "אתמול הזעיקו אותי לפגישה דחופה בעירייה ואני שומע שמדברים על שטחים צהובים ומסוף עורפי. מחזירים אותנו 20 שנה אחורנית, בהן נמל אשדוד התפתח בקצב גדול מאוד. ממשיכים להתווכח על עסקנות במקום להתעסק בעיקר", אמר בן הרוש, וקרא לשר התחבורה להתערב במצב, על מנת לפעול לפיתוח הנמל. בן הרוש עמד על עזיבתם של מפעלים את אזור חיפה ומעברם לדרום, לאחר שקיבלו סיוע ממשלתי: "אדוני השר, לשבת מיד אחרי החגים ולקבל החלטה לפתח את הנמל הזה כמה שאפשר".
יו"ר ועד העובדים בנמל מאיר תורג'מן לא בזבז זמן, תקף את עיריית חיפה ובישר לכולם על העומד להתרחש לאחר החגים. תורג'מן דיבר על פגישה שהתקיימה בלשכת מזכ"ל ההסתדרות עופר עייני לפני שנתיים בהשתתפות בכירי העירייה, בו הוצגה תוכנית חזית הים העירונית, ובה אמר עייני ליהב ששום דבר לא יתקדם ללא שיתוף פעולה עם ועד העובדים. "עיריית חיפה לא סופרת את עובדי הנמל. נמל חיפה מהווה עבורם נטל. העירייה חושבת שאנחנו חלושים ולא מגיבים וכנראה ויתרנו על השטח. בחרנו שלא להתחיל שביתה, היות וידוע לנו על הזמנים הקשים שעוברות חברות הספנות. אני מתאפק וסופג, גם מהעובדים שלי, שאני מפראייר". תורג'מן קרא לשר כץ להיכנס ולעזור בפתרון הבעיה. "אף אחד מאיתנו לא ייתן שייכנסו וייקחו את הבית שלנו", אמר.
מנכ"ל הנמל מנדי זצלמן ניצל את הבמה והודה אישית לשורה של אישים, שעמדו ועומדים לצד הנמל בשנה האחרונה ועזרו בפעילות השוטפת ובהגברת התפוקות, בראשות דירקטוריון חברת הנמל, שאותו, אמר, "אנו לא לוקחים כמובן מאליו".
השר כץ האריך בדברים ודיבר על פיתוח הנמלים והתשתיות באזור הצפון ובמדינת ישראל בכלל. בנוגע למחלוקת בדבר פיתוח תוכנית חזית הים, אמר כץ: "הדבר הראשון במעלה הוא שהסכמים צריכים לכבד. העמדה שלי הוא חד משמעית – זה שטח שהוצא לעובדים, לנמל, וצריך לשמור עליו. יחד עם זאת, אמרתי גם ליונה יהב שצריך לכבד את היוזמה לפתח את העיר, אבל צריך לעשות זאת תוך כדי הידברות. כל מי שכאן רוצה שהעיר הזאת תתפתח. לכן שמחתי לחנוך את השער החדש, שמכניס 3,000 מכוניות מדי יום"
כץ הוסיף והרחיב בנוגע להגדלת הפעילות הימית בישראל, עד כדי הבשלתה לתחרות עם מיטב הנמלים בישראל, כולל רציף מים עמוקים בנמל חיפה. אגב קריאה ישירה לפקידי האוצר שלא רק שלא להפריע, אלא להכניס את היד עמוק לכיס ולהשקיע, הלך כץ אחורה, עד ימי מלחמת האזרחים בארצות הברית, דרך תוכנית מרשל וסין של ימינו – כולם זיהו השקעה בתשתיות כדרך לצאת מהמיתון ולהילחם בהאטה כלכלית.
.