יו"ר ועדת הכלכלה מאיים לדחות את הרפורמה בנמלים - עד להבטחת זכויות העובדים

יו”ר ועדת הכלכלה, ח”כ שלום שמחון, הודיע כי יניח עם חברי כנסת נוספים הצעת חוק שתדחה את כניסתו לתוקף של חוק רשות הספנות והנמלים, שהתקבל בכנסת וקבע את השינוי המבני בנמלי ישראל, וזאת עד שיובטחו זכויות העובדים במו”מ עם האוצר.

שמחון הודיע כי הצעת החוק היתה אמורה להיות נדונה בועדת הכלכלה, אך הועברה לועדת הכספים משיקולים פוליטיים, וכי כעת בכוונת ועדת הכלכלה ליזום סדרת דיונים מואצת, בכדי להגיע להסכמות שימנעו שביתה נוספת בעתיד, תוך הבטחת עתיד העובדים והאינטרסים של המדינה.

שמחון אמר כי יש לעשות הכל על מנת למנוע שביתה נוספת, ובתוך כך הציג לועדה נתונים, שנאספו במחלקת המחקר של הכנסת, לפיהם אובדן הפדיון של המגזר העסקי בשביתה הסתכם ב- 60 מיליון דולר ליום, המשקפים אובדן פדיון כולל של 330 מיליון דולר בשבוע שביתה. סך הסחורות המעוכבות ביום מוערך ב- 82 מיליון דולר. בסיכום- טווח נזקי השביתה נאמדים ב- 60-82 מיליון דולר ליום שהם 330-450 דולר לשבוע. שמחון ציין כי ועדת הכלכלה דנה בהצלחה בשינויים המבניים בענף הדואר ובהפרטת מקורות, והביאה להסכמות בין האוצר, ההנהלות והעובדים. ח”כ דוד טל אמר כי לכנסת יש כוח ללחוץ על הרשות המבצעת ולהבטיח כי זכויות העובדים לא ירמסו ברגל גסה.

ועדת הכלכלה דנה במצב הנמלים לקראת השינוי המבני הצפוי עם כניסת חוק רשות הספנות והנמלים לתוקף. הצעת החוק קובעת כי רשות הנמלים הקיימת משנת 1961 תבוטל, וכי מבנה ענף השירותים הנמליים ישתנה כך שתיווצר הפרדה בין תפעול הנמלים לבין ניהול הנכסים הפיזיים והפיתוח העתידי שלהם, ובין הפעילות בנמלים השונים, לשם יצירת תחרות ביניהם. לשם כך תוקם רשות לספנות ונמלים במשרד התחבורה, שתסדיר את הענף. תפעול הנמלים יופקד בידי חברות ממשלתיות שיוסמכו כחברות נמל לנמל אשדוד, נמל חיפה ונמל אילת. חברה ממשלתית נוספת תוסמך כחברת הנכסים, אשר תחזיק, תנהל ותפתח את נכסי הנמלים ותעמידם לרשות חברות הנמל כנגד דמי שימוש.

ח”כ עמיר פרץ, יו”ר ההסתדרות, אמר כי ההסתדרות לא תסכים להקמתן של חברות נמל מבלי שתובטח איתנותן הפיננסית והתשתית שלהן. לטענתו אם ירוקנו החברות מנכסיהן לא תהיה אפשרות להבטיח את זכויות העובדים. לדבריו קשה למדוד את היקף ההון הנדרש לחברות הנמל כל עוד לא עוגנו זכויות העובדים וזכויות הפרישה שלהם. פרץ אמר כי פרץ ציין כי ה- 17 בפברואר, מועד כניסת החוק לתוקף, הוא התאריך הקובע אך המליץ שלא להמתין למועד זה אלא לפתוח בדיונים כבר בדצמבר, בתום הדיונים על התקציב. ”לא ניתן למכור את הנמלים בנזיד עדשים” הזהיר פרץ. פרץ קרא לקביעת לוח זמנים למו”מ והביע חשש כי שר האוצר יהפוך את נושא הנמלים לנושא גדול לאחר שאיבד את אמינותו בנושאים אחרים. ”אני מקווה שנתניהו לא יחפש זירה להשכיח מהציבור את ענייניו האחרים”.

שאול צמח, סגן הממונה על התקציבים באוצר, אמר כי מטרת הרפורמה היתה חיזוק הנמלים באמצעות שינוי מבני ותחרות ביניהם, וכי האוצר מסכים לדרישת פרץ לקבוע לוחות זמנים קשיחים לקידום המו”מ. צמח הוסיף כי היועץ המקצועי ששכרה ההסתדרות לבחון את האיתנות הפיננסית של חברות הנמלים שיוקמו מקובל על האוצר.

אהרון עוזיאל, סגן הממונה על השכר באוצר אמר כי מספר צוותי עבודה שוקדים בימים או על נושאים שונים- הפנסיה, הסכמי פרישה, איתנות פיננסית והסכמי מעבר. לדבריו ”כל מה שעומד לרשות העובדים כיעודות או בטוחות ימשיכו לעמוד לזכותם ושום נכס לא יזלוג החוצה”.

עמוס רון, מנכ”ל רשות הנמלים, אמר כי עיקר הבעיה איננה דווקא זכויות העובדים אלא עומק הרפורמה. הצעתו כי הדיונים ימשכו גם לאחר מועד כניסת החוק לתוקף עוררה את זעמם של העובדים וחברי הועדה. נציגי התאחדות התעשיינים, לשכת הספנות איגוד המשתמשים בהובלה ימית טענו כי המדינה לא פיצתה אותם על נזקי השביתה במלואם, אף כי לדבריהם הממונה על התקציבים הקודם התחייב לעשות כן.