אהבתם? שתפו
שיתוף בפייסבוק
שיתוף ב-X
שיתוף בלינקדאין
שיתוף באימייל
שיתוף בווטסאפ
הדפסת כתבה
ארגון התאגידים של סוכני המכס והמשלחים הבינ"ל ואיגוד לשכות המסחר שיגרו מכתב למר איתן רוב מנהל אגף המכס ובו הציגו שורה של בעיות טכניות המעכבות את השימוש המאסיבי בנמלי ירדן ומצרים
אתמול בירושלים התקיימה בשעות הצהרים פגישת עבודה, בניהולו של מר איתן רוב מנהל אגף המכס, בנושא יבוא ויצוא מטענים דרך מסופי הגבול היבשתיים באמצעות נמלי ירדן ומצרים. בפגישה נכחו בין השאר מר יוסי שוסטק – מנכ"ל אגוד לשכות המסחר, מר אייל מלמוד – יו"ר אגוד המשתמשים בהובלה ימית.
הפגישה התקיימה נוכח הרצון להתחיל באופן מיידי ובאופן מאסיבי להשתמש בנמלי ירדן ומצרים בכדי להעניק ליבואנים ויצואנים אלטרנטיבה טובה ויעילה, גם אם חלקית, לנמלי ישראל.
בפגישה הועלו נקודות שונות המצביעות על כך שלמרות שמשרד התחבורה נתן את ברכתו למהלך ולמרות שאגף המכס התאים עצמו לחלופה זו, עדיין יבואנים ויצואנים לא התחילו באופן מאסיבי להשתמש בחלופות אלו בגלל בעיות טכניות רבות שצצו ושיש לתת עליהם את הדעת.
על כן, וכסיכום לפגישה שנערכה אתמול, שלח היום מר יוסי שוסטק – מנכ"ל אגוד לשכות המסחר, מכתב בשמם של אגוד לשכות המסחר וארגון התאגידים של סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים שבו הוצגו מכלול של בעיות שיש צורך לתת עליהן את הדעת.
את מכתבו, פותח מר שוסטק בתיאור כללי של הנמלים שהוצעו כחלופות. לדבריו, נמל עקבה סובל לאחרונה מצפיפות ניכרת עקב עליה במספר אוניות הפוקדות את הנמל בעיקר לצורך פריקת מטענים המיועדים לעיראק. הצפיפות הכבדה גורמת לבעלי אוניות למצוא פתרונות תפעוליים חלופיים לנמל עקבה. הנמל מתקשה מאוד לנטל את הסחורות המיועדות למעבר דרכו עקב בעיות תפעוליות הנובעות מציוד חוף ישן ובעל תחזוקה לקויה."חלופת עקבה נראית על כן בעייתית בטווח הקצר, ולכן חלופת פורט סעיד נראית כרגע כחלופה האפשרית. זאת למרות הריחוק הגיאוגרפי מישראל", כתב.
בנוסף, הציג מר שוסטק את מכלול הבעיות הבא:
- שטרי מטען המונפקים ביבוא במסגרת אשראי דוקומנטרי לפקודת בנק - כידוע, שטרי מטען אלה הונפקו לפי תנאי האשראי אשר מציינים, במועד פתיחת האשראי, את נמלי ישראל כנמלי יעד. הורדת המכולות בפורט סעיד עומדת בניגוד לתנאי האשראי וחושפת, לכאורה, את בעלי האוניות לתביעות בגין אי עמידה בהתחייבות חוזית המוגדרת בשטר המטען ולכן חוששים בעלי אוניות למסור פקודת מסירה אלא כנגד מכתב שיפוי LETTER OF INDEMNITY . השאלה מי יציג את מכתב השיפוי לסוכן האונייה בפורט סעיד ?
- פיקדונות למכס המצרי - מסתבר כי נהלי המכס המצרי מחייבים מטענים המועברים, ללא התרת מכס, למדינה שכנה בהפקדת פיקדון בגובה המכס והמסים. בהנחה כי הנושא סביר וגם היה נדרש על ידי המכס הישראלי במצב דומה, כיצד יופקדו הערבויות ומי ערב שיוחזרו מיידית לישראלי ?
מאחר והמדובר בכמויות גדולות של מכולות הנמצאות כבר עכשיו בפורט סעיד סכומי הכסף אותם ידרוש המכס המצרי הינם גבוהים וספק אם היבואן יהיה מוכן לשאת בהם בהעדר מידע מתי הוא יראה את הכסף.
- יצוא דרך מצרים – המצב בנושא לא הובהר סופית אבל תתכן דרישת פיקדון גם ביצוא דרך מצרים. יצויין כי חברת צים החליטה להנפיק שטר מטען המציין את ניצנה כנמל מוצא ואת נמל פורט סעיד כנמל שטעון. מבדיקה שערכנו מסתבר כי חלק מבעלי האוניות האחרים המשרתים את ישראל אינם מוכנים לקבל אחריות לקטע היבשתי מניצנה לפורט סעיד. זאת ועוד יצואנים הנדרשים לייצא והנדרשים לפי מכתב האשראי להראות אחד מנמלי ישראל כנמל מוצא עלולים למצוא עצמם במצב של אי יכולת לעמוד בתנאי האשראי הדוקומנטרי.
- ליווי מטענים - הנחיות המכס המצרי קובעות כי מנמל פורט סעיד ניתן להוציא שיירות של 3 משאיות מינימום מאחר והדבר כרוך בליווי של שוטר מכס מצרי. הדבר כרוך כנראה גם בתשלום שסכומו טרם ידוע.
- ביטוח - מאחר שמדובר בסיכון הכולל לא רק את המסע הימי אלא גם מסע יבשתי ארוך ואת פיקדון המכס והמיסים הנדרש במצרים, הרי ששיעור הסיכון לחברות הביטוח גבוה, והדבר יתבטא ללא ספק בגדול בפרמית הביטוח.
- מחסור במשאיות – קיים מחסור במשאיות כבדות במצרים להעברת מכולות 40 רגל ובעלות משקל גבוה. קיים ספק גדול אם גם המשאיות הכבדות הקיימות תהיינה מסוגלות להעביר את היקף המטענים הצפוי. ממידע שקבלנו, המכולות אשר עברו ביצוא הינן של 20 רגל בלבד ולא של 40 רגל. במידה וקיימת בעיה בהעברה של מכולות 40 רגל עשוי חלק גדול מהיצוא הישראלי להיתקע בישראל.
- מחיר הובלה יבשתית – המצרים נוקבים מחירים "רצחניים" כאשר מדובר במתן שירותים לגורמי חוץ. טרם הצלחנו לקבל תמונה ברורה לגבי עלויות ההובלה וזמני המתנת משאיות המובילות מכולות מפורט סעיד לניצנה. אך מהניסיון הקצר שנצבר עולה כי עלות ההובלה הנוספת של הובלה דרך מצרים נעה בין 1200 ל-1400 דולר.
- בעיות נוספות – מה דינה של מכולה אשר פורקה בנמל פורט סעיד ללא סגר. אנו מבינים כי הנמל יוציא את המכולה עם סגר מכס מצרי. בהגעה לארץ עם בדיקתה מי יקבל על עצמו את האחריות לחוסרים או לנזקים ?
מה דינן של מכולות קירור – מי יקבל אחריות לחיבורן לרשת החשמל ולכך שהמנוע יופעל במהלך הדרך הארוכה מפורט סעיד לניצנה ? למיטב ידיעתינו מתחיל להיווצר מחסור במכולות למשלוחי יצוא, בעיקר מכולות קרור.
"נכון לכתיבת רשימה זו דווח לנו כי רק 18 מכולות 20 רגל יוצאו מישראל דרך ניצנה ביומיים האחרונים. החברה אשר טיפלה במעבר, צברה תסכול רב בהתמודדות מול הבירוקרטיה המצרית בגבול אשר עיכבה למשך שעות את חציית הגבול", סיכם מר שוסטק.
מר אמיר שני, יו"ר ארגון התאגידים של סוכני המכס והמשלחים הבינ"ל אמר בהתייחסו לנושא : "אנו היינו מאד רוצים שהאלטרנטיבה המוצעת תעבוד, אך לצערי לא נסגרו כל הקצוות ולכן אי אפשר ליישם זאת באופן מיידי כפי שהממשלה היתה מעוניינת. ישנן בעיות שלנו אין עליהן שום שליטה. לצערי, שוכבות בנמלי מצרים אלפי מכולות ללא יכולת טכנית להעבירם באופן מאסיבי לישראל".כיסוי כספי להובלה דרך נמלי מצרים
מר אייל מלמוד – יו"ר אגוד המשתמשים בהובלה ימית שיגר היום, בהמשך לפגישתו מאתמול, את רכיבי העלות של הובלת מכולה 20' באלטרנטיבה של נמלי מצרים, דרך מסופי הגבול בניצנה או רפיח:
|
יצוא |
יבוא |
הנושא |
|
600$ |
600$ |
שינוע ממסופי הגבול אל נמלי מצרים |
|
95$ |
190$ |
שינוע בנמלי מצרים |
|
400$ |
400$ |
הובלה יבשתית ממוצעת |
|
1,095$ |
1,190$ |
סך הכל עלות |
|
50$ |
255$ |
אגרת רציף ממוצעת לפי ערך מכולה של 25,000$ |
|
1,045$ |
935$ |
עלות נטו לאחר קיזוז אגרת רציף |
"כפי שתוכל לראות, מדובר בהוצאה כבדה ביותר לכל מכולה. לצורך השוואה, עלות ההובלה הימית למכולה ביבוא מאירופה עומדת על כ-500$. ביצוא מדובר על מחצית הסכום.
הוצאה זו תכביד מאוד על הסקטור העסקי, אשר גם כך נפגע קשות מהעיצומים במשק בכלל, ומסגירת נמלי הים של ישראל בפרט. חשוב מאוד להבטיח לסקטור העסקי כי ההוצאה תכוסה", כתב.
