אוריאל לין: "השביתה הינה מהלך כוחני הבא לשמר את המעמד המונופוליסטי של הנמלים"

מר אוריאל לין : "אנו סבורים שהמהלך של הממשלה הוא מהלך נכון. זוהי מדיניות נכונה. מדינת ישראל זקוקה לתחרות והגיע הזמן שנמלי הים לא יהיו מוחזקים על ידי מספר מועט של עובדים שיוכלו לסגור את שערי המדינה כל אימת שהם סבורים שמאיימים על הכח המונופוליסטי שלהם".

אתמול קיים איגוד לשכות המסחר מסיבת עתונאים שהוגדרה כפגישת עדכון דחופה בנושא השביתה בנמלים והנזקים הכבדים הנגרמים בעקבותיה. בפגישה מסר נשיא איגוד לשכות המסחר, מר אוריאל לין, ויבואנים מרכזיים שנפגעו באופן ישיר מהשביתה דיווח מפורט על המצב ודרכי טיפול מוצעים.

במסיבת העתונאים נכחו מר אוריאל לין – נשיא איגוד לשכות המסחר, מר אמיר שני – יו"ר ועדת הכספים של אגוד לשכות המסחר ונשיא ארגון התאגידים של סוכני המכס והמשלחים הבינ"ל, מר אריה זייף – סגן נשיא האיגוד ומנכ"ל דובק, מר אייל מלמוד – יו"ר אגוד המשתמשים, מר יוסי שוסטק – מנכ"ל אגוד לשכות המסחר, מר יוסי ויליגר - יבואן מזון מהגדולים במשק וחבר נשיאות באיגוד, מר אייל סלוק מאיקאה.

מר אוריאל לין פתח דבריו ואמר "אנו סבורים שהמהלך של הממשלה הוא מהלך נכון. זוהי מדיניות נכונה. מדינת ישראל זקוקה לתחרות והגיע הזמן שנמלי הים לא יהיו מוחזקים על ידי מספר מועט של עובדים שיוכלו לסגור את שערי המדינה כל אימת שהם סבורים שמאיימים על הכח המונופוליסטי שלהם".

מר לין ציין כי באיגוד לשכות המסחר סבורים שאין שום הצדקה ענינית לשביתה מצד עובדי הנמלים משום שאם הם סבורים שהממשלה הפרה הסכמים חתומים הרי שעליהם לפנות אל בית הדין לעבודה או לבית משפט ולטעון להפרת הסכמים. "הם אינם בית משפט ואין הם חורצים דין ואין הם קובעים האם הופרו הסכמים או לא, כך שמהלך הזה של העיצומים הינו מהלך כוחני ובלתי צודק הבא לשמר את המעמד המונופולוסטי שלהם", אמר.

מר לין הוסיף ואמר כי אנו עדים למצב שאם ממשלה רוצה בהליכים דמוקרטים באמצעות מוסדותיה הדמוקרטים להעביר חקיקה הרי שמייד ינסו לבלום אותה בשביתה, לסגור את שערי המדינה, להקפיא את כל סחר החוץ שלנו ולגרום לכלכלה נזקים אדירים ופגיעה קשה בציבור העובדים שעלולים לאבד את מקום עבודתם. כל זה נעשה כאשר יש מצב חירום במדינה מבחינה בטחונית, והכל מטעמים אנוכיים.

"אנו בנינו לאורך השנים עם ההסתדרות הכללית תשתית של יחסים המאפשרת לקיים את המגזר העסקי ויחד עם זאת לקיים יחסי עבודה תקינים במשק. זוהי תשתית שנועדה להשיג את 2 המטרות שהן הולכות ביחד קידום המגזר העסקי וטובת העובדים במשק. ברגע שלהסתדרות, השותפה לנו בדרכה, יש חילוקי דעות עם הממשלה, מייד הם פוגעים במגזר העסקי בצורה חמורה וישירה והם מערערים את בסיס השותפות".

מר לין ציין כי הוא תמך בדיונים שהתקיימו אתמול (יום ג') בלשכת התיאום של הארגונים הכלכליים הכרח לעשות צעד ראשוני של התרעה על ביטול של הסכמי הגג הכלל הארציים, קרי ההסכמים הקיבוציים, אך דעתו זו לא נתקבלה. יתר על כן ציין כי שאר ההחלטות שנתקבלו בועדת התיאום, התקבלו בהסכמה מלאה על כל הגורמים.

עוד אמר מר לין כי הממשלה נכנסה לעימות הזה לא מספיק מוכנה ולכן המאבק מתנהל על גב המגזר העסקי ועל גבם של ציבור העובדים שעלולים לאבד את מקום עבודתם. איגוד לשכות המסחר הציע לממשלה עוד בחודש מאי, להעביר חקיקה שאומרת שיאסר באופן מוחלט להשבית את נמלי הים והאוויר. "הכוחניות הזו, הגורמת נזק אדיר, חייבת להיפסק במדינת ישראל. בעולם הגדול קיימים איסורים על זכות השביתה מטעמים של אינטרנס ציבורי. מול זכות העובדים לשבות יש זכויות יסוד אחרות. כל זכות צריך לבדוק ולאזן אל מול הנזקים שהיא עלולה לגרום לציבור הרחב. לכן החקיקה הזו הכרחית.

דבר שני שהנהלת איגוד לשכות המסחר עומדת מאחוריו היא להרחיב את סמכות השרים להוציא צווי ריתוק ולא רק על פי תקנות שעת חירום אלא גם על מטעמים של התחשבות בכלל האינטרסים של הציבור הרחב, אמר.

הדבר השלישי והאחרון שהאיגוד מציע, בשלב זה, מתייחס לסעיף 160 לחוק העונשין שנותן סמכויות ברורות לממשלה להכריז על מצב חירום ובסיטואציה זהה למצב שאנו נמצאים בו היום, אמר מר לין. לממשלה יש היום את הכח לפי סעיף זה להפעיל את סמכותה מכיון שאם הממשלה רואה שיש הפרעות ביחסי עבודה שמסכנות את הכלכלה ושכתוצאה מכך נפגע המסחר עם מדינות אחרות או שאי אפשר לבצע העברת מטענים הן ביבוא והן ביצוא, הרי שהיא יכולה להכריז על פי סעיף זה, על מצב חירום. "הסמכות הזו שנתנה כאן ממש תפורה לסיטואציה כיום", סיכם.

אייל סלוק מחברת איקאה : "נערכנו לקראת החגים ולכן כרגע אין לנו בעיה. יחד עם זאת עוכבו ונשלחו לנמלים אחרים, כתוצאה מהשביתה, למעלה מ- 100 מכולות. בכל יום מבקרים אותנו כ- 15 אלף מבקרים ויש דרישה רבה למוצרים שלנו. לאחר החגים אנו נקלע למצוקה קשה עקב הדרישה הרבה למוצרים שלנו. איקאה מעסיקה כ- 400 עובדים ואם הפגיעה ברמה העסקית תהיה קשה הרי שציבור העובדים עלולים להפגע".

אייל מלמוד, יו"ר אגוד המשתמשים בהובלה ימית, אמר כי לאחר למעלה משבוע של שביתה אניות כבר החלו לפרוק את המטענים שלה בנמלי ברחבי הים התיכון ביוון טורקיה ואיטליה. כל מכולה כזו תגיע בסופו של דבר בתוספת תשלום של 500 דולרים לערך עבור כל מכולה - זהו נזק עצום למגזר העסקי, אמר. "אנו תומכים בשינוי מבני בנמלים אך לדעתנו הממשלה לא התכוננה כראוי למאבק. אנו תומכים בפתיחה מיידית של מספנות ישראל לאניות מכולה. יחד עם זאת אני קורא לחזור למשא ומתן ולא להמשיך במאבק על גבו של הסקטור העסקי".

יוסי ויליגר, יבואן של מוצרי מזון הזכיר לנוכחים כי למוצרי מזון יש אורך חיים קצר. המכולות אינן מגיעות לנמלי ישראל, ובקרוב מאד לא ניתן יהיה לעשות שום שימוש במוצרי המזון לכשיגיע המטען. "יש לנו כ- 30 מכולות התקועות בנמלים עם מוצרי קטניות כגון אורז, שיועדו למשרד הבטחון, עבור כוחות הבטחון. הלכה למעשה אנו סופגים כנסות ממערכת הבטחון על אי אספקה והם אינם מקבלים את המוצר".

אריה זייף, מנכ"ל דובק, ציין בראשית דבריו כי אין דבר יותר צודק ממה שהממשלה רוצה להעביר בימים אלו בהתייחס לנמלים. לדבריו, הפגיעה בכלכלה היא אדירה ואין לזה שום דוגמא בעולם הגדול. מר זייף גם הביע את פליאתו על חוסר הסולידריות בין ציבורי העובדים מהמגזרים השונים. לדבריו, עובדי הנמלים הם בעלי השכר הגבוה במשק והם פוגעים בשביתתם בעובדים במשק המשתכרים בשכר מינימום ולבסוף יגרמו לפיטוריהם.

"אני, כדירקטור בכיר בכרמל אוליפינים, רוצה לציין שעשרות מליוני דולרים של יצוא לא יוצא לאירופה בגלל השביתה והלקוחות הגדולים האירופה לא עוצרים את פס היצור שלהם אלא מוצאים, באופן ממש מיידי, ספקים חלופיים".

"השביתה הזו היא שביתה לא צודקת לחלוטין. רוצים להפוך את הנמלים לחברות ממשלתיות מתחרות, לא תהיה שום פגיעה בשכר ובסה"כ תהיה התייעלות. לדעתי חלק גדול מהעובדים ממש לא מבינים על מה שובתים. מילא היתה פגיעה כלשהי בשכרם או במעמדם, אך לא", הוסיף.