ח"כ עפר שלח בחיפה: דרוש איפיון ייחודי לפיתוח הצפון

נפגש בלשכת התעשייה חיפה והצפון עם אנשי עסקים ודן עימם בנושאים הבוערים על סדר היום. ח"כ שלח: אני משוכנע שהרחקת התעשיות המזהמות מחיפה לא תסתיים בהרחקת מכל האמוניה


11:33 ,17.08.2017 מאת: מערכת פורט2פורט

אנשי עסקים מהצפון הגיעו לאחרונה למפגש עם ח"כ עופר שלח ("יש עתיד") שנערך בלשכת המסחר והתעשיה חיפה והצפון. אחד הנושאים הבולטים שעלה במפגש הוא הצורך להבטיח תעסוקה איכותית בפריפריה הצפונית באמצעות הקמת מנופי תעסוקה. בצפון מנופים כאלה יכולים להיות בניית שדה תעופה בינלאומי (החלטה שביצועה מתעכב כבר 22 שנה), פיתוח התיירות, העברת מחנות צה"ל לצפון והעברת מוסדות בבעלות ממשלתית, דומת מכון וולקני, לצפון.

 

ביקורו של ח"כ עופר שלח בלשכת המסחר והתעשיה חיפה והצפון מצטרף לביקוריהם של שרים וחברי כנסת רבים בלשכה, שנועדו לחשוף בפני מקבלי החלטות את הצרכים הכלכליים הייחודיים של הצפון ושל העסקים, החברות והמפעלים באזור.

 

ח"כ שלח קרא לפתח את אזורי הפריפריה על ידי איפיון ייחודי.  "כשם שבאר שבע אופיינה כ'עיר הסייבר' והנושא מקודם בתקציבים ממשלתיים ובהעברת מרכזי סייבר לדרום, בשיתוף עם אוניברסיטת בן גוריון. "בגליל המזרחי – גולן החלו איפיון של 'פוד-טק', שילוב של חקלאות ומדע עם העברת משאבים ורגולציה. גם העברת מכון וולקני תשתלב בזה. את הגליל המרכזי והמערבי אפשר לאפיין בפיתוח תעשייה רובוטית. לא בהכרח היי-טק, אלא פיתוח רובוטיקה בשילוב עם התעשייה המסורתית. חיפה והמפרץ יכולים לעבור את התהליך שעברה פיטסבורג בארה"ב: ממרכז התעשיות הכבדות והמזהמות ביותר למרכז של תעשיות נקיות,פיננסים והיי-טק. אני משוכנע שהרחקת התעשיות המזהמות מחיפה לא תסתיים בהרחקת מיכל האמוניה. זו רק התחלת התהליך".

 

אנשי העסקים מחו על התנאים המוצבים היום בפני עסקים בינוניים הרוצים להשתתף במכרזים ציבוריים של משרדי ממשלה, עיריות וחברות ציבוריות. קובעים רף גבוה של מחזור מינימאלי, והעלויות של  דפי המכרז, הערבויות והביטוח הופכים את השתתפות העסקים הבינוניים במכרזים לבלתי אפשרית. ח"כ שלח הציע לפעול לאימוץ המודל האמריקאי, לפיו מגודל מסויים של מכרז ומטה רק חברות בינוניות יכולות להשתתף במכרז, ובמכרזים גדולים מסוימים – מוטלת על חברות גדולות שזוכות חובת שילוב של חברות בינוניות.

 

נושא נוסף שהלהיט את האווירה בלשכה היה נושא תשלום הארנונה. "גביית הארנונה בישראל היא שרירותית וכאוטית. לכל רשות מקומית שיטת חישוב משלה לחישוב שטח המבנים החייבים בארנונה. עסקים נחשפים חדשות לבקרים לשינויי סיווג של העסק והמבנים -סיווג שלעתים אין לו קשר למציאות - ונתבעים לשלם סכומים גבוהים ולא סבירים שעלולים לסכן את הישרדות העסק".

 

נשיא הלשכה, דוד קסטל, אמר כי "אי אפשר  להפקיר את העסקים להחלטות שרירותיות אלה. דרושה מהפכה בגביית הארנונה בישראל. מהפכה שתכלול האחדת שיטות החישוב של הארנונה אך תיתן גם אפשרות לראשי רשויות לתת הנחות והטבות כדי לקדם מטרות חשובות ליישוב, כמו משיכת אוכלוסייה צעירה לאזורים מסוימים או עידוד בעלי מקצוע שחסרונם פוגע בסיכויים הכלכליים של היישוב. אפשרות זו חיונית במיוחד באזורי פריפריה שבהם חסר כוח אדם מקצועי".