דובי אמיתי בוועדת הכספים: מצפים לתכניות מגירה כלכליות מפורטות ומבוססות תרחישים

יו״ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי, הופיע הבוקר (יום ג׳) בפני ועדת הכספים בכנסת לצורך מתן סקירה על המגזר העסקי כהיערכות לדיוני התקציב. במסגרת הסקירה הציג אמיתי את נשיאות המגזר העסקי כמי שמייצגת את המגזר העסקי על כלל ענפיו - 12 ארגוני מעסיקים ובסך הכל 92% מהעסקים בישראל, המעסיקים יחד כ-2 מיליון עובדים.

כארגון שחתום על כל הסכמי העבודה במשק יחד עם ההסתדרות, ציין אמיתי, כי ״עסקת החבילה במשק היא נקודת האיזון במשולש שבין המגזר העסקי, ההסתדרות והממשלה. אנחנו לא נסכים להעלאת שכר המינימום כל עוד הפיריון במשק הישראלי לא יעלה, הדברים הללו צריכים להיות מדידים. ברגע שנמצא את הנוסחה בין הפריון להעלאת השכר- כולנו נצא נזכרים ונוכל לשקול שעות גמישות, סופי שבוע ארוכים ועבודה מהבית, כמו גם למצוא את האיזון הנכון ולאחד בין החופשות של ההורים והילדים, אבל שום דבר לא  יקרה ללא העלאת הפיריון. המגזר העסקי הוא החולה הקשה ביותר ממגיפת הקורונה הכלכלית ועד שהחולה לא יבריא ויחזור לכושר, לצמיחה ולפריון, לא ריאלי לדבר על העלאת שכר המינימום״.

בהתייחס לאפשרות של גל רביעי לקורונה, המסרים המרכזיים של אמיתי היו: היתה תחושה שהמגיפה הבריאותית מאחורינו אבל נראה שהקורונה כאן לעוד תקופה ארוכה ונדרש ללמוד לחיות ולהתנהל נכון לצידה- להכין תכנית מגירה כלכלית, להסיק מסקנות ולקחים מראשית המשבר, דבר שלא עשו עד כה וליישם אותם, להשאיר את העסקים פתוחים, להעביר סמכויות לרשויות המקומיות, לנהל את המשבר באופן דיפרנציאלי ומאוזן ובעיקר לסייע לענפים ספציפיים שנפגעים יותר מאחרים. הגל הנוכחי צפוי להתבטא בעיקר בקרב הילדים וצריך לדאוג שלהורים תהיה אפשרות לצאת לעבודה, כי אם הילדים בבית ההורים בבית.

בנוסף, אמיתי בירך את החלטת השר ליברמן לפעול לביטול כפילויות במשרדים ואמר ״אין מנוס מהתייעלות במגזר הציבורי, זה גם יחסוך כסף וגם יצמצם בירוקרטיות עודפות״.

בסקירתו הציג אמיתי 2 גופים מרכזיים שייסד בנשיאות: הפורום הכלכלי חברתי וה-Business Roundtable  הישראלי, גופי ביצוע כלכליים-חברתיים אשר הוקמו על מנת לצמצם פערים בחברה ולקדם פריון ותעסוקה לטובת המשק כולו. בגופים הללו לדבריו, פועלות בשיתוף פעולה למעלה מ-100 חברות עסקיות מהגדולות במשק כמו: שטראוס, אינטל, הוט, בנק הפועלים, גוגל, בנק לאומי, פייסבוק, חברת החשמל, התעשייה האווירית, תנובה, קרסו מוטורס, קוקה קולה, קשת ורבים נוספים.

המהלך המשמעותי ביותר לדברי אמיתי, שנולד בזכות שיתופי הפעולה הללו, הוא הקמת מנהלת המעסיקים. ״בפעם הראשונה מאז קום המדינה יש שיתוף פעולה בין משרד העבודה והרווחה, המגזר העסקי וההסתדרות, אשר מתאם בין צרכי המעסיקים למסלולי ההכשרה ומייצר וייז לתעסוקה- מסלולים חדשים שאינם מקבלים מענה בפתרונות הקיימים״.

את מנהלת המעסיקים הציגה ראש המנהלת, הגב׳ אורנה סגל, מי שהייתה מנכ״לית מנפאוור עד לפני 8 שנים. סגל הציגה את כוחה של השותפות כבעלת משמעות מרחיקת לכת אשר מביאה צרכים רלוונטיים להכשרות עם מעסיקים בקצה והציגה נתונים אשר הראו שבתוך רבעון אחד שבו המנהלת פועלת פנו הצליחו לייצר 7000 תכניות במגוון תחומים, ביניהם: תוכנה, מפעילי מכונה, יועצי מס, טכנאים, נהגים ועוד אשר המטרה שלהם לייצר בסופו של יום תלושי שכר.

אמיתי סקר בסוף דבריו את הצרכים ברמה הענפית של הארגונים החברים בנשיאות המגזר העסקי, ביניהם: התאחדות הקבלנים, התאחדות המלונות, איגוד הבנקים, איגוד חברות הביטוח, התאחדות המלאכה והתעשייה, ארגון חברות משאבי האנוש והסיעוד, איגוד בתי ההשקעות, התאחדות תעשייני היהלומים, איגוד חברות האבטחה, התאחדות האיכרים והתאחדות ענף הקולנוע.

יו״ר ועדת הכספים, ח״כ אלכס קושניר: ״אני שומע את דבריו של דובי אמיתי וחייב לומר שיש פה בשורה משמעותית, בעיקר בצורת החשיבה שאומרת שהמאמץ של כל הזרועות (העסקים, העובדים והממשלה) חייב להיות משולב. כל זרוע בנפרד אינה יכולה להצליח ושיתוף פעולה נכון הוא מבורך והכרחי. אין מונופול על הידע לאף אחד, ויש לכל צד כלים מגוונים ויתרון יחסי שצריך לנצל. במיוחד של המגזר העסקי, שמחזיק ביתרונות של יעילות, תכנון והבנה עמוקה של צורכי המשק, שניתן לתרגם אותם לצמיחה כלכלית. המשבר הפיסקאלי בו אנו מצויים מכריח אותנו להתייחס להשקעות עם התשואה הכי גבוה להון ולבנות מסלולים אטרקטיביים לכך״.

עוד התייחס קושניר לנושא הרגולציה ואמר: ״נושא הדגל שצריך לטפל בו ועולה באופן גורף בכל סקירה שאני מבצע כאן בוועדה, הוא הנטל הרגולטורי שמוריד מהכדאיות הכלכלית של העסקים בארץ. רק אם נדע לבנות את הרפורמות המבניות בצורה נכונה, להוציא את המדינה מהווריד של העסקים ולהפוך אותה לגוף שמפקח ומסייע, נוכל להתקדם בצורה משמעותית״.

קושניר ציין כי בנוסף, צריך להכניס למכלול השיקולים את אי שוויון הקיים: ״גם אחרי התערבות של המדינה באוכלוסיות החלשות, קיים פער גדול מאוד שמתבטא בעיקר בהכנסה הפנויה של אנשים, ויכולתם לצרוך ולחסוך שנפגעת מאוד. אני מדבר גם על אוכלוסיות שתלויות בקצבאות, צריך לייצר כלים שיוציאו כמה שיותר מגזרים לשוק התעסוקה בצורה יעילה שתעלה את התוצר, הפריון והכנסות המדינה ממסים.  אם המיעוט שמשלם מיסים לא מקבל את השירות שהוא צריך מהמדינה, ומעבר לכך, נתקל במכשולי ביורוקרטיה ורגולציה- אנו חוטאים מתפקידנו.  אנחנו יכולים להוביל חקיקה ולגשר על הפערים גם פה בוועדת הכספים, כפי שאמרתי עם כניסתי לתפקיד, את השיקולים הפוליטיים אשאיר מחוץ לדלתות הוועדה ואעשה זאת בשקיפות ומקצועיות כדי שנצליח לייצר מנועי צמיחה אמיתיים״.