אמיר שני: הרפורמה בתקינה דורשת תיקונים במדיניות ועדת היבוא

יו״ר ארגון התאגידים של סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים טוען במכתב שנשלח לשר הכלכלה ברקת כי בעקבות הרפורמה בתקינה חלה חובה לבצע תיקונים במדיניות ובהתנהלות של ועדת היבוא ומונה שורה ארוכה של עיוותים בתקנות


11:35 ,05.08.2024 מאת: מערכת פורט2פורט

אמיר שני, יו״ר ארגון התאגידים של סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים, העלה בפני שר הכלכלה, חה״כ ניר ברקת, את הצורך בביצוע שינויים במדיניות והתנהלות ועדת היבוא אשר הוקמה בתור ועדה מייעצת לשר הכלכלה על פי סעיף 12 לפקודת היבוא והיצוא.

 

בפנייתו מונה מר שני שורה ארוכה של עיוותים, וטוען כי:

  1. יש לקבוע כי המועד הנדרש לעמידה בדרישות חוקיות היבוא הוא טרם שחרור הטובין מפיקוח רשות המכס ולא מועד מוקדם יותר. 

  2. צמצום פרק הזמן להתיישנות עבירות. פרק הזמן הנהוג כעת של שלוש שנים להתיישנות העבירות, אינו סביר, במיוחד לגבי יבואנים המייבאים טובין בהיקפים גדולים. שני מבקש לקבוע כי תקופת ההתיישנות לצורך ״ניקוי״/ ״איפוס״ עבירות היבואן וספירת מחדש של העבירות, תהיה תקופה של שלושה (3) חודשים. 

  3. נדרש שינוי מהותי בטבלת הענישה - על פי סעיף 14 לפקודת היבוא והיצוא: ״השר רשאי לכפר בכופר כסף על כל עבירה או פעולה שנעשו בהפרת פקודה זו. ועדת היבוא פרסמה בתאריך 09/04/2013 טבלת ענישה, הקובעת מהו כופר כסף שהיבואן יוכל לשלם על מנת שלא יועמד לדין. נראה כי החלטות  הוועדה בכל הנוגע לשיעורי הכופר הגבוהים והבלתי סבירים במקרים רבים אינו עולה בקנה אחד עם דרישות האמנה לפישוט הליכי הסחר (אמנת Trade Facilitation Agreement (TFA) אשר אומצה על ידי ארגון הסחר העולמי WTO. האמנה נכנסה לתוקף בעולם ב-22 לפברואר 2017 ואושררה על ידי מדינת ישראל בתאריך 8 לחודש דצמבר 2017 (WTO | legal texts - Agreement on Trade Facilitation). 

  4. טבלת הענישה כוללת שורה של עיוותים, כלהלן: 

  5. מדרג העבירות: הנוהל קובע כי על הפרה ראשונה ישולם כופר של 3% עד 5% (בתחום התחבורה) מערך המשלוח, על הפרה שנייה – 10%, על הפרה שלישית – 15%, על הפרה רביעית – 20%. מדובר, לטענת מר שני, במדיניות קיצונית ביותר של מדרג העבירות, מדובר בסכומים כבדים.

  6. כמו כן לא נלקח בחשבון כלל נושא היקף היבוא או במילים אחרות מדדים של כמות וגודל לדוגמא, מקרים בהם יבואן מייבא ארצה 6,000 משלוחים בשנה מול יבואן קטן שמביא ארצה 8 משלוחים בשנה. הטבלה מציגה קנסות המחושבים באחוזים מערך המשלוח. להבנתנו אין כל סבירות בהנהגת שיטה לפיה כופר הכסף יחושב באחוזים מערך הטובין במיוחד כלפי טובין הפטורים ממכס לפי הפרט המהותי או הסכם. 

  7. יידוע היבואן מהם נימוקי המכס לקביעת כופר: כיום ליבואן אין אפשרות להתמודד באופן ראוי עם הנימוקים אשר הביאו את פקיד המכס לקבוע את  הכופר ואת שיעורו.

במסגרת דיוני הוועדה, לא ניתנת ליבואן אפשרות להציג שאלות לפקיד המכס אשר קבע את הכופר ובמקרה של מחלוקת עובדתית, נציגי הוועדה פונים טלפונית לפקיד המכס שטיפל בעניין, שומעים את גרסתו ובוחרים בגירסה המועדפת עליהם.  

  1. ערעורים על החלטות הוועדה: כיום ניתן להגיש ערעור על החלטת ועדה רק לוועדה עצמה, אשר דנה בערעור באותו הרכב. אין גוף רגולטורי מעל הוועדה, אשר ניתן לערער בפניו על החלטות הוועדה והאפשרות היחידה היא פתיחת הליך משפטי. יש להקים  ערכאת ערעור על החלטות ועדת היבוא, ערכאת ערעור שתורכב מנציגי ציבור וביניהם סוכני מכס ויבואנים.

  2. דרישה לייצוג הולם בוועדת היבוא: ועדת היבוא מורכבת מנציגי הממשלה (רשויות מוסמכות) בלבד ואין בה נציגי ציבור מטעם היבואנים ו/או סוכני המכס.  

  3. הנגשת מאגר החלטות ופרוטוקולים של דיוני הוועדה ונהלי עבודה: כיום לא קיימת אפשרות לעיין במאגר החלטות ופרוטוקולים של ועדת היבוא וללמוד על עמדת הוועדה בסוגיות שונות (כפי שקיים לדוגמא בוועדת הכופר ברשות המסים). 

 

מר שני ביקש להודות לעו״ד שמואל גרוסמן ולמר ברי פינטוב על ריכוז המידע והחומרים.