אתר PORT2PORT ערך אתמול וובינר מיוחד שהועבר בשידור חי ועסק בשרשרת האספקה בתקופת משבר הקורונה תוך התמקדות מיוחדת בתחומי המזון, מסופי המטענים, ספנות והיבטים משפטיים.
הוובינר, שנערך בהנחייתו של אמיר שני, סגן נשיא איגוד לשכות המסחר, כלל את השתתפותם של ד״ר יורם זבה, נשיא לשכת הספנות הישראלית, אינג׳ אלי גורדון, מנהל שירות המזון הארצי במשרד הבריאות, אינג׳ פנינה אורן שנידור, סגנית מנהל שירות המזון הארצי במשרד הבריאות, , אבי שרפי, מנהל המחשוב במשרד הבריאות, עזי דגן, סמנכ״ל צפון אוברסיז קומרס, ועו״ד שמוליק גרוסמן, היועץ המשפטי של ארגון התאגידים של סוכני המכס והמשלחים הבינ״ל.
את הוובינר פתח אלי גורדון מנהל מינהל המזון במשרד הבריאות, אשר העביר את רשות הדיבור לאינג׳ פנינה אורן שנידור, שציינה כי משרד הבריאות עומדים בזמני התגובה וכי עובדי המשרד, אשר מוגדרים כעובדים חיוניים, עובדים כרגיל ולעיתים אף באופן מוגבר בתחנות ההסגר. לדברי אינג׳ שנידור, נעשו צעדים על מנת למנוע עיכובים כגון יישום מודול של הגשת בקשה מקוונת לשחרור תיק מהנמל, בצירוף מסמכים – בקשה אשר מייתרת את הגעתו של עמילי המכס והיבואנים להגיע פיזית לתחנות ההסגר. לדברי אינג׳ שנידור נעשו צעדים נוספים לטובת הקלות על היבואנים בתחום המזון – גם במקרה של מסמכים חסרים. לדבריה, כל פעילות היבואנים בתחום המזון נעשית כיום באופן מקוון כגון רישום יבואן, הגשת בקשה לקבלת אישור מוקדם ליבוא מזון רגיל ומזון רגיש – הכל באמצעות הפורטל. כמו כן, הופחתה תדירות דיגומי מזון על פי חוק.
ד״ר יורם זבה, נשיא לשכת הספנות הישראלית, ציין במסגרת דבריו כי השוק הישראלי – לעומת השוק העולמי – כמעט ולא ביטל הפלגות והוא ממשיך לפעול כמעט כרגיל, זאת למעט זמן ההמתנה הארוך של אניות בעיקר מחוץ לנמל אשדוד – 33 אניות נמצאות כיום על עוגן מחוץ לנמלי ישראל. ד״ר זבה ציין כי לוח הזמנים השבועי של קווי הספנות המוכר נהרס לחלוטין, וההבחנה בין מטענים חיוניים ומטענים רגילים מטושטשת. התחזיות בסקטור הספנות בלבד מדברות כיום על הפסדים של 26 מיליארד דולר. מאות הפלגות מתוך 3,000 הפלגות בוטלו. לדבריו, המכולות שתקועות בנמלים ומסופים נאלצות לשלם דמי אחסנה גבוהים, ובמדינות רבות כבר אושרו הקלות והנחות בדמי האחסנה.
עזי דגן, סמנכ״ל חברת אוברסיז, התייחס לפעילות בתחום מסופי המטען וציין כי במחסנים מתחיל צוואר הבקבוק למשיכת סחורות על ידי הלקוחות. עיקר הלחץ היה בתחוטם מוצרי המזון, ציין דגן, ובשל כך הוארכו שעות הפעילות של מסוף המטען משש וחצי בבוקר ועד 1 וחצי לפנות בוקר. ״הבעיה הקשה שלנו״, ציין דגן, ״היא במשיכת מכולות בנמלים. בנמל חיפה היו נפילות מחשב ובעיות gps וברגע שפותחים את השערים נוצר צוואר בקבוק כי אומנם יש עשרה שערים אבל בתוך הנמל יש רק כביש אחד״.
דגן הזכיר כי חנ״י פתחה שני אתרים לאחסון מכולות ריקות באשדוד ובחיפה וציין כי באשדוד המכסה כבר התמלאה. לגבי מכולות מלאות ציין דגן כי לא קיימת מצוקת אחסון.
עו״ד שמוליק גרוסמן, התייחס להיבט משפטי מרכזי במהלך משבר הקורונה והוא ״כוח עליון״ מבחינה משפטית, או סיכון של התחייבויות חוזיות. ״הדין בישראל ובעולם עוסק במצבים של חוסר אפשרות לבצע התחייבויות חוזיות בשל נסיבות בלתי צפויות״.
העיקרון הכללי, ציין עו״ד גרוסמן, הוא שמדובר בנסיבות שלא ניתן היה לצפות אותן מראש או למנוע אותן, ושכתוצאה מנסיבות אלה לא ניתן לקיים את ההסכם. לדבריו, במקרים בהם מפורטות בחוזה נסיבות אותו כוח עליון כגון שביתות במשק או פגעי טבע בתי מהשפט יכבדו את ההסכמה אך הבעיה מתעוררת כאשר לא נקבע בחוזה מהו אותו כוח עליון.
לצפייה בוובינר המלא:
אהבתם? שתפו
