תכליתו של הישבון מסי היבוא

* מאת עו"ד שמואל גרוסמן

מהו תכליתו והגיונו של הישבון מסי היבוא? האם תכליתו היא עידוד היצוא או מתן סובסידייה ליצואנים או שכל תכליתו היא החזרת מס ששולם, במידה ושולם, בגין תשומות ששימשו בייצור מוצרים לייצוא ?
 
בשאלה זו דן בית המשפט העליון בפסק דין שניתן לאחרונה בעניין הישבון שדרשה חב' שלדות מפעלי מתכות בע"מ.

שלדות ייבאה מוצרי גלם ששימשו אותה בייצור מוצרים לייצוא. על מוצרי גלם אלו שילמה שלדות מיסי יבוא: מכס, מס קנייה, היטל של"ג ואגרת רציף.

על פי סעיף 160 בפרק התשיעי בפקודת המכס, הנושא את הכותרת "הישבון וכניסה זמנית", רשאי שר האוצר להתיר את הישבון המכס על טובין מיובאים ששימשו לייצורם של טובין המיוצאים לחו"ל. בדומה, קובע סעיף 27 לחוק מס קנייה (טובין ושירותים), התשי"ב- 1952, כי המנהל רשאי להחזיר את המס ששולם על טובין שנקנו לשם ייצור טובין המיועדים לייצוא.

שלדות קיבלה את הישבון מיסי היבוא כשחישוב ההחזר נעשה לפי שיטת האחוזים, דהיינו, נקבע אחוז מסי הייבוא בכל דולר יצוא, בהתאם לסך הכל מסי היבוא ששולמו בשנה הקודמת, על חומרי גלם מיובאים המיועדים לייצור מוצרים לייצוא. לפי נתונים אלו נקבע אחוז ההישבון ששלדות זכאית לו.

בשנים הבאות חלה ירידה משמעותית במסי היבוא אך שלדות לא הודיעה על שינוי באחוז המוצהר הטמון בכל דולר ייצוא. רשות המס ערכה ביקורת והגיעה למסקנה כי אחוז ההישבון שאושר לשלדות היה גבוה מדי ולפיכך, על שלדות להשיב את סכומי ההישבון שקיבלה מעבר למגיע לה.

שלדות התנגדה לדרישת ההחזר וטענתה העיקרית היא כי משנקבע אחוז ההישבון בשיטת האחוזים, זהו אחוז סופי ואין מקום לשנותו בתום השנה, שכן מטרת ההישבון היא לעודד יצואנים ולאפשר להם לערוך תחשיבי רווח והפסד.

בית המשפט העליון, מפי הנשיא אהרון ברק, דוחה את טענות שלדות ומסביר את מהותו ותכליתו של ההישבון .

ההישבון הוא השבה של מה ששולם ותכליתו היא להשיב את מסי הייבוא ששולמו בגין תשומות ששימשו בייצור מוצרים לייצוא. הטעם להישבון הוא שאם תשומה מסויימת יובאה ולאחר מכן יוצאה בגדרי מוצר אחר, אין הצדקה לחייבה במסי ייבוא, משום שבסופו של דבר לא אירע ייבוא אמיתי ומלא.

אין תכליתו של ההישבון עידוד הייצוא או מתן סובסידיה ליצואנים. תכליתו היא השבה והשבה בלבד של מסי הייבוא ששולמו בפועל. הנשיא ברק מסתמך, בין היתר, על אמנת קיוטו לפישוט ותיאום נוהלי מכס שישראל חתומה עליה. במסגרת הנספח הדן בהישבון, מגדירה האמנה את "נוהלי ההישבון" כ"נוהלי מכס המאפשרים, בעת ייצואם של הטובין, להשיג את החזרם של תשלומי הייבוא ומסי הייבוא, כולם או מקצתם, שהוטלו הן על טובין אלה, והן על החומרים הכלולים בטובין…".

המסקנה היא שאין השבה על מסי ייבוא שלא שולמו בפועל ויש לראות את שיטת האחוזים כהערכה זמנית בלבד, והאחוז שנקבע כאחוז זמני, כשההישבון הסופי ייקבע על פי נתוני האמת בסוף השנה.

טענתה החילופית של שלדות כי גם אם היא חייבת בהחזר היתר של ההישבון, יש להחיל עליה את הסייג שבסעיף 3 לחוק מיסים עקיפים ( מס ששולם ביתר או בחסר), התשכ"ח- 1968, הפוטר אותה מתשלום "מס חסר" – נדחתה גם היא. אחד מתנאי הסייג הוא שהנישום "לא ידע ובנסיבות העניין לא היה צריך לדעת, על קיומו של החסר". משלא דיווחה שלדות על השינויים שחלו באחוז ההישבון, הגם שידעה על כך או לפחות הייתה צריכה לדעת על כך, אין היא עומדת בתנאי סעיף 3 ואינה פטורה מתשלום מס החסר.

* עו"ד שמואל גרוסמן הנו שותף במשרד גרוסמן ושות' עורכי דין ונוטריון. המשרד עוסק, בין היתר, בתחומי סחר בינלאומי, משפט ימי, עמילות מכס ושילוח בינלאומי, יבוא יצוא, מסים והגבלים עסקיים. עו"ד שמואל גרוסמן משמש כיועץ משפטי של ארגון הגג המאגד תחתיו את ארגון התאגידים של סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים, לשכת סוכני המכס ומשלחים בינלאומיים חיפה והצפון ולשכת סוכני המכס ומשלחים בינלאומיים מרכז.