שימוש בהמחאות פתוחות על ידי סוכני מכס לפדיון פקודת מסירה

לא אחת קרה, כי הגורמים שקיבלו את ההמחאה הפתוחה עשו בהם שימוש שאינו קשור למטען שלשם שחרורו ניתנה להם ההמחאה מלכתחילה, כמו לדוגמא, כיסוי חובות בגין מטענים קודמים. תביעה בסוגייה זו הוגשה על ידי חברה העוסקת בעמילות מכס ושילוח בינ"ל נגד חברה אחרת העוסקת אף היא בתחומים אלו
 
* מאת עו"ד רועי גלעד
 
לפי הנוהג הקיים בענף, סוכני מכס ומשלחים בינלאומיים נאלצים למסור המחאות פתוחות לצורך פדיון פקודות מסירה למטענים. זאת, עקב חוסר היכולת לקבוע מראש את הסכום הנדרש לשם שחרור המטען. לא אחת קרה, כי הגורמים שקיבלו את ההמחאה הפתוחה עשו בהם שימוש שאינו קשור למטען שלשם שחרורו ניתנה להם ההמחאה מלכתחילה, כמו לדוגמא, כיסוי חובות בגין מטענים קודמים.
 
ביום 4.6.07 ניתן פסק דין בבית המשפט השלום בתל אביב שדן במקרה דומה. בית המשפט הטיב להציג את הסוגיה שעמדה בפניו: " שמעון ולוי התקשרו ביניהם להובלתה וקבלתה של סחורה. לוי, נתן לשמעון שיק פתוח עבור הוצאותיו. שמעון, הביא את הסחורה עד לנמל, הוציא חשבונית עם תשלום נוסף, מילא את השיק והפקידו לטובתו. כאשר נשאל שמעון על ידי לוי מה פשרו של התשלום הנוסף ענה שמעון כי מדובר בחוב של ראובן ושעל לוי, עקב היכרותו עם ראובן מעסקים אחרים, לפנות אליו בכדי שיוחזר לו הסכום. זוהי תמצית המקרה אשר מונח בפני."
 
התביעה הוגשה על ידי חברה העוסקת בעמילות מכס ושילוח בינלאומי נגד חברה אחרת העוסקת אף היא בתחומים אלו. התובעת מסרה לנתבעת המחאה פתוחה לצורך שחרור מטען שנשלח מטורקיה. הנתבעת מילאה בהמחאה הפתוחה, בנוסף להוצאות בגין המטען, סך נוסף השווה ל- 4,000$ בגין חוב קודם של חברת שילוח טורקית שלטענת הנתבעת קשורה עם התובעת. התובעת טענה כי סכום זה נגבה ממנה שלא כדין מאחר ואין כל קשר בינו לבין ההובלה הנדונה, מדובר בחוב שאינו של התובעת אלא של חברה אחרת וכי גביית הסכום הנ"ל על ידי הנתבעת מהווה הפרה של יחסי האמון הקיימים בין "השחקנים" בשוק עמילות המכס.
 
הנתבעת טענה, בין היתר, כי התובעת ידעה על החיוב הנוסף לפני הפירעון של ההמחאה וידעה כי על הסכום הנוסף להיות משולם כדי לאפשר את שחרור המטען, אך לא עשתה דבר והשתהתה בהתנגדותה.
טענות הנתבעת לא התקבלו על ידי בית המשפט שפסק לטובת התובעת.
 
בית המשפט קבע כי טענת הסכמה בשתיקה או הסכמה בהתנהגות לכך שההמחאה תיפרע ואי ערעור על הסכום לפני פירעון ההמחאה איננה טענה מהותית לגופם של דברים. זאת ועוד, לטעמו של בית המשפט לא היה שיהוי בנסיבות העניין.
 
טענה נוספת של הנתבעת הייתה כי התובעת הטעתה אותה לחשוב כי היא מסכימה לתשלום הסכום הנוסף, עקב השיהוי בתגובה ומשכך נגרם לנתבעת נזק. הנזק הנ"ל מגולם בכך כי המטען שוחרר ומשכך לא נותרה בידיה ערובה לקבלת הסכום הנוסף מהחייב "האמיתי" (המשלח הטורקי). גם טענה זו איננה מקובלת על בית המשפט שפסק כי לנתבעת אין זכות לגבות את הסכום הנוסף מהתובעת ומשכך לא הייתה ולא יכולה להיות נפקות להחזקת המטען כערובה.
 
בית המשפט, כאמור, קיבל את טענת התובעת כי לא היה לנתבעת כל זכות לחייב אותה בחובותיו של המשלח הטורקי ופסק לטובתה. (עורכי הדין שייצגו את הצדדים לא צויינו בפסק הדין).
 
לפני כשנתיים בערך המלצנו לחברי ארגון הגג של סוכני המכס והמשלחים הבינלאומי למסור מכתב לגורמים שמקבלים מהם המחאות פתוחות בו הם מבהירים, בין היתר, כי מסירת המחאה הפתוחה על ידם נעשית אך רק לצורך פדיון פקודת מסירה למטען. בהתאם, הסכום שניתן למלא בהמחאה הפתוחה הוא אך ורק הסכום הנדרש לצורך פדיון פקודת המסירה למטען הספציפי שלשמו ניתנה ההמחאה ואין רשות לעשות בהמחאה שימוש כלשהו אחר.
 
ניתן לקבל במשרדנו את הנוסח המלא של המכתב בקשר לשימוש בהמחאות פתוחות.
 
 
* עו"ד רועי גלעד שותף במשרד גרוסמן, זינגר ושות'. המשרד עוסק, בין היתר, בתחומי סחר בינלאומי, ביטוח ימי, עמילות מכס, שילוח בינלאומי ומיסי יבוא ויצוא. עו"ד שמואל גרוסמן משמש כיועץ המשפטי של ארגון הגג המאגד את ארגון התאגידים של סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים, לשכת סוכני מכס ומשלחים בינלאומיים חיפה והצפון ולשכת סוכני מכס ומשלחים בינלאומיים מרכז.
כל המידע המוצג על ידינו הנו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית