חיוב משלח זר בהפקדת ערובה כתנאי לשמיעת תביעתו בבית משפט

לאחרונה חייב בית המשפט חברת שילוח זרה להפקיד בקופת בית המשפט סכום של 20,000 שקל לצורך הבטחת הוצאות חברת השילוח הישראלית. מדובר בכלי יעיל שיכול להבטיח את תשלום ההוצאות על ידי חב' זרות במקרה של דחיית תביעותיהן בבתי המשפט בישראל

כידוע, חב' שילוח ישראליות מקיימות שיתופי פעולה עסקיים עם חב' שילוח זרות. לא תמיד זה מצליח ולעיתים הצדדים אף מגיעים לבית המשפט. כאשר חב' שילוח זרה מגישה תביעה נגד חב' שילוח ישראלית בבית משפט בישראל קיים חשש כי אם התביעה נגד החב' הישראלית תידחה, לא יהיה בידי החב' הישראלית לגבות את הוצאותיה מחב' השילוח הזרה.

במהלך השנה האחרונה ניתנו בבתי המשפט לפחות שתי החלטות שקיבלו בקשות של חב' שילוח ישראליות לחייב חב' שילוח זרות שהגישו תביעות, להפקיד ערובה להבטחת ההוצאות של החב' הישראליות במקרה והתביעות תדחנה. משרדנו ייצג אחת מחב' שילוח ישראליות אלו.

ההסדר החקיקתי הרלבנטי מצוי בסעיף 353א. לחוק החברות הקובע: "הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין".

בית המשפט העליון קבע חזקה לפיה, יש לחייב חברה שמגישה תביעה בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבע, אלא אם נסיבות העניין אינן מצדיקות זאת או ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע, אם יזכה רע"א 544/89 אויקל תעשיות בע"מ נ' נילי מפעלי מתכת בע"מ: "בעוד ששערי בית המשפט פתוחים לרווחה לפני תובע יחיד שהוא בשר ודם אין המחוקק רואה בעין יפה הגשת תובענה ללא מתן ערובה, שבה התובעת שהיא חברה חסרת יכולת כספית, מסתתרת כביכול מאחורי האישיות המשפטית שלה כדי להמנע מתשלום הוצאות... דעתי היא שקיימת חזקה שיש מקום לחייב חברה במתן ערובה להוצאות, אלא אם כן קיימים בנסיבות העניין טעמים לסתור."

הרציונל העומד בבסיס החזקה הוא הרצון למנוע תביעות סרק והרצון להבטיח את יכולתו של הנתבע לגבות את הוצאותיו במידה ויזכה בדין.

נטל ההוכחה להוכיח יכולת כלכלית מוטל על החברה הזרה שהגישה את התביעה: "הנטל להוכיח את יכולתה של החברה לשלם את הוצאות הנתבע מוטל על כתפי החברה עצמה, ככל הנראה מן הטעם שהמידע הרלבנטי למצבה הכלכלי של החברה מצוי בראש ובראשונה בידיה. לפיכך, מקום בו נותרו כפות המאזניים מאוזנות לעניין זה ייטה בית המשפט לחייב את החברה במתן ערובה, אלא אם יסבור כי נסיבות העניין אינן מצדיקות זאת." (בש"א (חיפה) 6191/04 – POLSKA ZEGLUGA MORSKA ואח' נ' החברה לנאמנות של בנק אגוד בע"מ ואח').

יחד עם זאת, יש לזכור כי ההחלטה בסופו של דבר נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט. על פי פסיקת בתי המשפט, יש לבחון מהו האיזון הראוי בין שמירה על זכותו הקניינית של הנתבע ויכולתו להיפרע מהחברה הזרה לבין חשיבותה של זכות הגישה לבית המשפט המהווה זכות יסוד של כל אדם. בנוסף, בית המשפט נוהג לבחון, בין היתר, האם התביעה הוגשה בתום לב, מהם סיכויי התביעה, האם הבקשה לערובה הוגשה רק כדי למנוע תביעה אמיתית של החברה ולהכשילה, האם מצבה הכספי הרעוע של החברה התובעת נגרם על ידי התנהגות הנתבע, שלא קיים את התחייבותו כלפי החברה וכיוצ'.

בתביעה המטופלת על ידי משרדנו, הגשנו בקשה בשם חב' השילוח הישראלית לחייב את חב' השילוח הזרה בהפקדת ערובה. בית המשפט קיבל את הבקשה וקבע, בין היתר, כי "בנסיבות דנן, כשמדובר בחברת חוץ ללא כתובת, ללא זיהוי וללא שמץ ראייה התומך באיתנותה הכלכלית או ביכולת הגבייה ממנה, מסקנתי היא כי יש לחייב את המשיבה בהפקדת ערובה". בהתאם, חייב בית המשפט את חב' השילוח הזרה להפקיד בקופת בית המשפט סכום של 20,000 שקל לצורך הבטחת הוצאות חב' השילוח הישראלית.

לדעתנו, מדובר בכלי יעיל שיכול להבטיח את תשלום ההוצאות על ידי חב' זרות במקרה של דחיית תביעותיהן בבתי המשפט בישראל.

* עו"ד רועי גלעד שותף במשרד גרוסמן, זינגר ושות' שעוסק, בין היתר, בתחומי סחר בינלאומי, ביטוח ימי, עמילות מכס, שילוח בינלאומי ומיסי יבוא ויצוא. עו"ד שמואל גרוסמן משמש כיועץ המשפטי של ארגון הגג המאגד את ארגון התאגידים של סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים, לשכת סוכני מכס ומשלחים בינלאומיים חיפה והצפון ולשכת סוכני מכס ומשלחים בינלאומיים מרכז.
* כל המידע המוצג על ידינו הנו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית