בית המשפט: המשלח הבינלאומי זכאי להגנות של מוביל ימי

בית משפט השלום בירושלים קבע לאחרונה כי חברת השילוח נחשבת "מוביל" שחלה עליו פקודת הובלת טובין בים וכי תביעה שהוגשה נגדה כמוביל ימי התיישנה בחלוף שנה
 
ביום 30.3.08 בית המשפט השלום בירושלים דחה תביעה כספית נגד חברת שילוח מחמת התיישנות מאחר והתביעה הוגשה לאחר שחלפה שנה ממועד מסירת המטען. מעשה שהיה כך היה: התובעת שכרה את שירותיה של חברת שילוח ישראלית לשם אריזת מטען של חפצים אישיים והובלתו מישראל לארה"ב. התובעת ביטחה את המטען בחברת ביטוח לפי הפניית חברת השילוח. כשהמטען הגיע ליעדו, התברר כי חלק מהתכולה ניזוקה וכי שני ארגזים אבדו. שמאי מטעם חברת הביטוח בדק את הנזקים והעריך את שוויים. התובעת הגישה תביעה נגד חברת השילוח שטיפלה באריזת והובלת המטען ונגד חברת הביטוח שביטחה את המטען. חברת השילוח טענה כי התביעה שהוגשה נגדה התיישנה מאחר והוגשה לאחר שחלפה שנה ממועד מסירת המטען ליעדו. בנוסף, טענה חברת השילוח כי הנזק היה קיים לפני שארזה את המטען. חברת הביטוח גם טענה כי הנזק היה קיים עוד קודם לאריזת המטען ולחלופין, כי הנזק אירע כתוצאה מאריזה לקויה המהווה חריג לכיסוי הביטוחי.
 
ראשית דבר, בית המשפט דן בטענות חברת השילוח. בית משפט קבע כי לפי ההסכם בין הצדדים, התובעת הזמינה גם שירותי אריזה וגם שירותי הובלה וכי על חברת השילוח היה לדאוג להובלת המטען לארה"ב.
 
חברת השילוח טענה להתיישנות התביעה על פי הוראות פקודת הובלת טובין בים, המאמצת את כללי אמנת האג להובלה ימית בינלאומית וקובעת, כי "מוביל ימי" יהיה פטור מאחריות אלא אם הוגשה נגדו תביעה תוך שנה ממועד מסירת המטען.
 
בית המשפט דן בשאלה האם חברת השילוח נחשבת "מוביל ימי" לצורך החלת הוראות פקודת הובלת טובין בים ובכלל זה, תקופת התיישנות מקוצרת של שנה. פקודת הובלת טובין בים מגדירה "מוביל ימי" כדלקמן: "מוביל- כולל את הבעלים או את שוכר כלי השיט המתקשר בחוזה הובלה עם שוגר הטובין." 
 
בית המשפט קבע כי "מהמילים 'כולל את' שבראשית ההגדרה עולה בבירור, שאין מדובר בהגדרה ממצה, וברשימה סגורה של מובילים, אלא בהגדרה הבאה להוסיף את הבעלים או השוכר לרשימת המובילים "הטבעיים" של המטען (למשל: קברניטי האונייה). במכלול הנסיבות, סבורני שההגדרה שנקבעה בסעיף 1 של התוספת לפקודה, רחבה דייה כדי לכלול את חברת השילוח. ראשית, אין מחלוקת שחברת השילוח היא אשר ערכה  והוציאה את שטר המטען שעליו מתבססת התובעת, וכי לא הוצא שטר מטען מטעם גורם אחר כלשהו. שטר המטען, מהווה, כשלעצמו, ראייה לכך שנכרת הסכם הובלה בין הצדדים, ומאפשר לראות בחברת השילוח מובילה הנושאת בזכויות ובחובות של מוביל ימי..... שנית, כאמור לעיל, התובעת עצמה רואה בהסכם שנחתם בינה לבין חברת השילוח  'הסכם הובלה', ואינה טוענת שנחתם ביניהן 'הסכם אריזה' בלבד".
 
לדעתנו, לא הגיוני כי חברת הספנות לא הוציאה שטר מטען וכנראה שבית המשפט קבע זאת בטעות. סביר יותר להניח כי שטר המטען הראשי שהוצא על ידי חברת הספנות לחברת השילוח פשוט לא הוגש לבית המשפט מטעמים טקטיים או אחרים.
 
בית משפט הוסיף וקבע כי אם התובעת טוענת שהמוביל הימי הוא חברת הספנות ולא חברת השילוח ששימשה (לטענת התובעת) כסוכן של חברת הספנות, מן הראוי היה שהתובעת תתבע גם את חברת הספנות (במיוחד אם התובעת טוענת כי ייתכן שהנזק נגרם בהובלה) והעובדה שלא עשתה כן, אלא הסתפקה בהגשת התביעה נגד חברת השילוח בלבד, מחלישה את טענתה שחברת השילוח אינה נחשבת "מוביל ימי".
 
בסיכומו של דבר, בית המשפט קבע כי חברת השילוח נחשבת "מוביל" שחלה עליו פקודת הובלת טובין בים וכי התביעה נגדה כ"מוביל" התיישנה בחלוף שנה.
 
בית המשפט החיל את הוראות פקודת הובלת טובין בים על חברת השילוח גם בכובעה כאורזת המטען: "לצורך החלת הפקודה, יש לפרש את הובלת הטובין, ככוללת גם את שלב אריזת המטען וטעינתו (כמו גם את שלב פריקתו). סבורני כי הפרדה בין שלב האריזה  (והפריקה) ובין השלב שבו מובל המטען בים היא הפרדה מלאכותית, ובמיוחד במקרה דנן, שבו החברה שהייתה אחראית להובלת המטען, היא גם זו שארזה אותו, והתובעת לא שכרה לצורך זה מאן דהו אחר".
 
בית המשפט קבע כי חלק מהנזקים נגרמו בזמן ההובלה וקיבל את התביעה נגד חברת הביטוח באופן חלקי.
 
לדעתנו, יש חשיבות לפסק הדין בעניין שאלת אחריותו המשפטית של המשלח הבינלאומי בישראל. בית המשפט קבע כי משלח בינלאומי המתקשר בהסכם להובלת ימית של מטען עונה להגדרת "מוביל ימי" בפקודת הובלת טובין בים וכפוף להגבלות האחריות החלות על מובילים ימיים על פי פקודה זו. במילים אחרות, אחריותו של משלח בינלאומי המתקשר בהסכם להובלה ימית מוגבלת מכוח הדין. יותר מכך, בית משפט הרחיב את החלתן של הוראות פקודת הובלת טובין בים גם על פעולת האריזה שביצע המשלח וקבע כי פעולה זו מהווה חלק מהובלת המטען. יש לזכור כי פסק הדין ניתן על ידי בית המשפט השלום ואין לו תוקף מחייב.
 
את התובעת ייצג עו"ד ד. זיידמן, את חברת השילוח ייצג עו"ד מ. ברגמן ואת חברת הביטוח ייצג עו"ד י.  שפיגלר.
 
עו"ד רועי גלעד שותף במשרד גרוסמן, זינגר ושות', העוסק, בין היתר, בתחומי סחר בינלאומי, ביטוח ימי, עמילות מכס, שילוח בינלאומי ומסי יבוא ויצוא. עו"ד שמואל גרוסמן משמש כיועץ המשפטי של ארגון הגג המאגד את ארגון התאגידים של סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים, לשכת סוכני מכס ומשלחים בינלאומיים חיפה והצפון ולשכת סוכני מכס ומשלחים בינלאומיים מרכז.
 
כל המידע המוצג על ידינו הנו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית.