בית המשפט להגנת היצור מקומי

לאחרונה דחה בית המשפט המחוזי בירושלים התנגדות של יבואן להטלת ערובה זמנית (היטל) בשיעור 39.5% על סוליות גומי לחידוש צמיגים מדרום אפריקה.

ההליך המשפטי הגיע בעקבות חקירה של הממונה על היטלי הסחר במשרד התמ"ת ראובן פסח, שהחלה לבקשת המפעל המקומי תעשיות גומי עין שמר אגח"ש בע"מ, המיוצג על ידי עו"ד גיל נדל ועומר וגנר ועל ידי הכלכלן ערן הורביץ מחברת ל.י.ם.

תעשיות גומי, המעסיק למעלה מ-100 עובדים, טען שהוא חשוף לתחרות בלתי הוגנת מצד דרום אפריקה, במסגרתה התקיים יבוא בהיצף של סוליות גומי המשמשות לחידוש צמיגים, שגרם למפעל לנזק ממשי ולהפסדים (מחיר היצוא לישראל נמוך ממחיר המכירה בשוק המקומי בדרום אפריקה).

יצוין שתעשיות גומי עין שמר מתמחה בפיתוח, ייצור ושיווק מוצרי גומי שונים. החברה הינה היצרנית היחידה בישראל של המוצר, המשמש לחידוש צמיגים של משאיות, אוטובוסים ורכבי הובלה, כשהשוק מוערך בעשרות מיליוני שקל.

בעקבות טענת המפעל הטיל פסח ערובה זמנית בשיעור של 39.5% על סוליות גומי לחידוש צמיגים מדרום אפריקה למשך תקופה של שישה חודשים, החל מסוף חודש יולי 2012.

במקביל, המליץ הממונה להטיל גם היטל קבוע בשיעור זה למשך חמש שנים. המלצתו טעונה אישור של הוועדה המייעצת ולאחר מכן של שרי התמ"ת, האוצר וועדת הכספים של הכנסת.

הממונה על היטלי הסחר השתכנע כי לא צפויה פגיעה בענף התעבורה, מכיוון שישנם מקורות יבוא נוספים של המוצר, אשר מתחרים עם יבוא צמיגים חדשים, מלבד היבוא מדרום אפריקה. עוד קבע הממונה כי ההיטל ייטיב את המצב הכלל משקי, היצרנים והצרכנים יצאו נשכרים מההיטל יותר מהנזק הצפוי ליבואנים או לכל גורם אחר.

לאור החלטת הממונה על ערובה זמנית, החלה רשות המכס לגבות את הערובה (ערבות בנקאית או מזומן) בשיעור 39.5% משיעור CIF של סוליות גומי לחידוש צמיגים המיובאות מדרום אפריקה.

בעקבות החלטת הממונה, הגיש היבואן ע. מטר עתירה מינהלית, וטען כי ההחלטה שגויה לגופה וגם אינה חוקית, משום שניתנה לאחר שהחקירה כבר הסתיימה. במסגרת העתירה הוא ביקש לקבל גם צו מניעה זמני, שימנע כניסתה לתוקף של הערובה.

מפעל תעשיות גומי טען בתגובה כי החלטת הממונה ניתנה כדין ומבוססת על חקירה ארוכה וממצאים בדוקים ומשכנעים, וכי יש לדחות את הבקשה להקפאת הערובה הזמנית.

בית המשפט המחוזי בירושלים דחה את בקשת היבואן למתן צו מניעה נגד הערובה הזמנית, ובכך הביע דעתו כי ראוי לספק הגנה למפעל המקומי כנגד היבוא בהיצף. עוד נקבע, כי מאחר ומדובר בהיטל זמני לחצי שנה, והנזק שייגרם ליבואן הוא כספי ובר פיצוי, אין לתת צו מניעה שיקפיא את הערובה.

השופט דוד מינץ קבע שמאזן הנוחות (הנזק שייגרם למי מן הצדדים) נוטה לטובת המפעל המקומי ולא לטובת היבואן, וזוהי סיבה נוספת להימנע מהתערבות בהחלטת הממונה.

______________

* האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.

* עו"ד גיל נדל הכותב הינו עורך דין העוסק בדיני יבוא ויצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני, ומשמש כיועץ המשפטי של לשכת סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים – תל אביב. ניתן להוריד מאמרים נוספים פרי עטו של עו"ד גיל נדל באתר האינטרנט:www.nadel-law.co.il