ביהמ״ש: ניתן לשחרר מטען ללא הצגת שטר מטען מקורי כנגד הפקדת ערבות

רקע: כללי הסחר הבינלאומי קובעים כי שחרור של מטענים ומסירתם ליבואנים נעשית כנגד הצגת שטרי מטען מקוריים המתייחסים לטובין. שכן, שחרור מטען ללא הצגת שטרי מטען מקוריים, עשוי לחשוף את משחרר הטובין לתביעה מצד המחזיק בשטרי המטען המקוריים. ביום 22.06.2017 ניתנה החלטה לפיה כתנאי להעמדת ערבויות מטעם היבואנים ניתן להורות על שחרור מטען ללא הצגת שטרי מטען מקוריים.

עובדות המקרה וטענות הצדדים: בין יבואני מזון לבין מובילים ימיים התגלעה מחלוקת בעת שחרור מטעני מזון שהגיעו ליעדם בנמל חיפה ונמל אשדוד. יבואני המזון לא החזיקו בידם שטרי מטען מקוריים, על אף שכבר שילמו את מלוא התמורה בגינן. לפיכך, סירבו המובילים הימיים לשחרר את המטענים מתוך חשש לחשיפה לתביעה עד לשווי הטובין. 

לטענת היבואנים לא קיימת חשיפה לתביעה, מכיוון שלמרות שאינם מחזיקים בפועל בשטרי המטען הם המען הבלעדי על גבי השטרות. כמו כן טענו כי כתנאי להפקדת ערובה ובטחונות מתאימים, ניתן לשחרר את המטענים ללא הצגת שטרי מטען מקוריים.

מנגד, טוענים המובילים כי העיקרון המנחה בעת שחרור מטענים נקבע על ידי בית המשפט העליון, לפיו מי שמחזיק בשטר מקורי הוא בעל הזכות הבלעדית לקבל את המטען. המובילים לא סירבו להכיר בחריג לעקרון זה, אולם טענו כי החריג כפוף להפקדת ערבויות מספיקות לשיפויים ולשיקול דעת מוגבל וזהיר של בית המשפט.

לעניין גובה הערבויות שיש להפקיד לשם שחרור מטען ללא שטרי מטען מקוריים, טענו המובילים כי שיעור הגובה הראוי הוא 200% משווי הסחורה. לטענתם אף אם שטרי המטען אינם סחירים, הדבר אינו מקטין את חשיפתם לתביעה, שעה ששטרי המטען נמצאים בידיהם של אחרים ולא בידי היבואנים. שכן, הסיכון מתבטא גם בחיובם בנזקים עקיפים שייגרמו למחזיקים בפועל בשטרי המטען המקוריים.

דיון והכרעה: בית המשפט חזר על קביעת בית המשפט העליון בעניין חשיבותו המשפטית של שטר מטען מקורי. ראשית, שטר המטען הוא קבלה מאת המוביל לשולח המטען, המעידה על מסירת המטען לידי המוביל. שנית, הוא ראייה לחוזה ההובלה בין המוביל לבין שולח המטען. שלישת, שטר המטען הוא מסמך קנייני המקנה למחזיק בו את הזכות לדרוש את החזקה במטען ובטובין הרשום על גבי השטר.

בית המשפט קבע בענייננו כי למעשה אין מחלוקת שיש לשחרר את מטענים כנגד הפקדת ערבויות ובטחונות מספיקות, ואילו המחלוקת סבה סביב שאלת גובה הביטחונות.

השאלה אם שטר המטען סחיר או בלתי סחיר עשויה להשפיע על גובה הערובה שתידרש. העובדה כי שטר המטען סחיר, תעניק לכל מחזיק בשטר את הזכות לדרוש את הטובין. עם זאת, הפרקטיקה מצביעה על המגמה לשימוש בשטר מטען בלתי סחיר כאשר הטובין ממוענים ליבואן ספציפי, הרשאי לקבל את הטובין נגד הצגת אמצעי זיהוי ולא נגד הצגת השטר מטען המקורי.

בעניין זה כל השטרות שהוצגו מעידים על שטרות בלתי סחירים, דבר המהווה שיקול לפיו יש להורות על מתן ערובה מופחתת. כמו כן, היבואנים הציגו תיעוד וראיות לפיהם שולמה על ידם התמורה בעבור הטובין נשוא שטרי המטען. יצוין, כי בית המשפט העיר שיש להכניס במסגרת השיקולים ששטר המטען שהוצג אינו העתק ישיר למקור וכי קיים חשש לזיוף והטעייה. לסיכום, בית המשפט קבע כי יש לשחרר את המטענים כנגד הפקדת ערובה בגובה של 100% משווי המטען. שכן, השתכנע כי במקרה זה שטר המטען אינו סחיר.

במקרה דומה, משרדנו ייצג בת.א. בש"א (רח') 1912/06 אפנת רן לי סחר 2003 בע"מ נ' UNI LOGISTICS INC ( פורסם בנבו, 14.05.2006) את היבואן חברת רן לי אשר הגיש בקשה לשחרור המטען ללא הצגת שטר מטען מקורי. במסגרת פסק הדין בית המשפט ברחובות הורה למוביל הימי להנפיק פקודת מסירה עבור המטען, תוך שחייב את היבואן לתת ערבויות אישיות למוביל הימי, למקרה שהמוביל הימי ייתבע על ידי המשלח בשל מסירת סחורה שלא כנגד שטר מטען מקורי.

ת"א (חי') 27880-06-17 טנקו אינטרנשיונל (97) בע"מ נ' קוסקו שיפינג ליינס (ישראל) קומפני 2016 בע"מ (פורסם בנבו, 22.06.2017) בפני כב' השופט אחסאן כנעאן.