יגאל מאור בכנס רספ״ן: פליטת האניות בעת שהייה בנמלי ישראל תוגבל ל-0.1% גופרית

רשות הספנות והנמלים ערכה אתמול כנס מרתק בנושא הרגולציה הימית הבינ״ל אשר אמורה להיכנס לתוקף ב-1 בינואר 2020 ומעוררת דאגה רבה במגזר הספנות. שר התחבורה והשר לענייני מודיעין כיבד בנוכחותו את האירוע שהתקיים באיצדיון סמי עופר בחיפה ואף נשא דברים (ר׳ ידיעה נפרדת). לאירוע הגיעו מכובדים רבים בהם אורנה הוזמן בכור, יו״ר חברת נמל אשדוד, איציק בלומנטל, מנכ״ל חברת נמל אשדוד, אשל ארמוני, יו״ר חברת נמל חיפה, דוד כהן, סמנכ״ל התפעול של נמל חיפה המשמש כמנכ״ל בפועל, שלמה ברימן, מנכ״ל חברת נמלי ישראל, ד״ר יורם זבה, נשיא לשכת הספנות הישראלית, יונה יהב, ראש העיר חיפה, ורבים נוספים.

יגאל מאור, מנהל רספ״ן, פתח את הכנס ועדכן את הנוכחים, בהם נציגים של חברות ספנות, סוכני אנייה, בתי זיקוק וחברות המספקות דלק ימי לאניות, כי בשבוע הבא, בין ה-22 ל-26 באוקטובר, תתקיים פגישה אחרונה ומכרעת בנושא של הוועדה להגנה על הסביבה הימית (MEPC - Marine Environment Protection Committee ) שאמורה לאשרר באופן סופי את תאריך כניסת התקנות לתוקף - החל מה-1 בינואר 2020.  

יחד עם זאת ר/ח מאור עדכן כי קיים ניסיון אחרון מטעם מדינות אשר תחת דגליהן נמצאות אניות רבות בצי העולמי כגון ליבריה, פנמה, באהמס, איי מרשל והארגונים BIMCO, אינטר-קרגו ואינטר-טנקו להציג בפגישה רשימה של כלל הסיכונים העומדים בפני תעשיית הספנות אם התקנות תתקבלנה ולבקש לדחות את תאריך כניסת התקנות לתוקף או לפחות לרכך את המעבר. מנהל רספ״ן ציין עם זאת כי קרוב לוודאי שבפגישה תאושר החלטה נוספת בנושא הדלקים שתאסור לחלוטין החזקת דלקים בתכולת גופרית של מעל ל-0.5% באניות שאין בהן מערכות EGCS מאושרות. ״החשש מהעתיד הוא רב״, ציין מאור. 

יגאל מאור: ״קיים חשש בקרב מדינות וארגונים ימיים כי הצי העולמי, אשר מונה כיום כ-60 אלף אניות, לא מוכן עדיין לשינוי המדובר עם השלכות על בטיחות השיט בעיקר בשל השימוש בדלקים בלתי מוכרים. מהפתרונות המוצעים דהיינו שימוש בסקראברים או מערכות טיהור אחרות (EGCS) ישתמשו עד כ-4% מהצי המדובר. השימוש ב-LNG כאנרגיית הנעה אינו מקובל וכמעט ואינו קיים לפיכך מרביתו ככולו של הצי ייאלץ להשתמש בתזקיקים או בתערובות דלקים - בלנדינג - שיעמדו במגבלות תכולת הגופרית. כלל הספנות נכנסת לדרך בלתי ידועה בהיבט זה כ-95% מהספנות העולמית תיזקק תזקקים ולתערובות לדלקים 0.5% על מנת להמשיך ולהפליג. הפרש המחירים הצפוי בין טון דלק 380 של היום לטון בלנד 0.5% עשוי להגיע ל-300 דולר ואף יותר. עלות המעבר אם כך היא אדירה״. 

מאור ציין את הסיבות לתמיכה של מדינת ישראל ברגולציה החדשה. ״מדינת ישראל, כחברה בארגון ה-IMO ובהבנת משקל הסיכונים והעלויות תומכת בצעדים המדוברים וזאת ממספר טעמים: ההשלכה המיידית על רמות זיהום האוויר בנמלי ישראל, השלכה מיידית על זיהום האוויר בכלל הים התיכון. חשוב לזכור בהיבט זה כי כ-25% מהספנות העולמית עוברת בים התיכון וחולפת מול חופי ישראל בדרכה הלוך ושוב דרך תעלת סואץ עם נפח פליטות כמשתמע, כל זאת כאשר הזרימות המערביות מהאטמוספירה נושאות זיהום אוויר זה ישר לתוך מדינת ישראל. כמובן שהקטנה בעוצמות הפליטות הללו תשליך ישירות על רמת זיהום האוויר במדינת ישראל. הסיבה השלישית הינה הבנת החשיבות והשותפות למאמץ העולמי להפחתת גזי החממה של ארגון IMO ושיתוף גלובלי למאמץ זה נמצא בתחילת השינוי להפחתה משמעותית של גזי חממה ופליטות שמקורן בספנות בעשורים הקרובים. בהיבט זה חשוב להזכיר את יושמה המתגבשת במדינות אירופה והים התיכון להכריז על כלל הים התיכון כאזור מוגבל פליטות בהיבט של תחמוצות גופרית, דהיינו, הורדת תכולת הגופרית בדלקים באניות במסען בים התיכון ל-0.1% בלבד, כלומר הכרזת הים התיכון כאזור ECA (Emission Control Area)״. 

מאור ציין כי רשות הספנות והנמלים עמלה בימים אלה על הכנת תקנות לאומיות מטעם משרד התחבורה ומדינת ישראל וזאת לצורך אשרור הנספח השישי באמנת MARPOL בישראל שתיקראנה ״תקנות הנמלים (מניעת זיהום אוויר מכלי שיט) תשע״ט 2019״. מאור ציין כי קיימת טיוטה לתקנות אלו אולם מדובר בהליך סזיפי והוא מקווה כי התקנות תאושרנה במהלך 2019. 

״הנקודה החלוצית בתקנות הלאומיות״, ציין מאור, ״היא החלטה לקביעת מגבלת השימוש בפלטי 0.1% בעת שכלי שיט שוהים בנמל מנמלי ישראל. ישראל היא המדינה הראשונה שמחוץ לאזורי ה-ECA שאינה מעצמה ימית או חלק מגוש מדינות כדוגמת האיחוד האירופי, המחייבת מגבלה שכזו. תחושתינו היא כי יוזמה זו תביא לכך ששאר מדינות האזור, ובראשן מצרים, שבה חולף חלק ניכר מספנות העולם, תאמצנה מגבלה דומה שרק תיטיב עם אזרחיה והעולם כולו לרבות ההשפעה המשמעותית על מדינת ישראל״.

הרגולציה הימית החדשה, המכונה בקצרה IMO 2020, שמה לה למטרה להוריד משמעותית את זיהום האוויר הנוצר על ידי אניות בשל צריכת דלק עשיר בגופרית וזאת באמצעות הגבלת כמות הגופרית בדלק ל-0.5%. כיום מגבלת הגופרית בדלק עומדת על 3.5% אולם הירידה הדרסטית בכמות הגופרית דורשת היערכות נרחבת מצד חברות הספנות - בין אם זה באמצעות רכישת דלק דל גופרית שהינו יקר בהרבה מדלק רגיל, ובין אם זה בהשקעה של מערכות טיהור (״סקראברים״) שמאפשרות שימוש בדלק מזהם אך דורשות השקעה כספית שככל הנראה לא תשתלם לטווח הרחוק. מאידך, על בית הזיקוק להיערך לדרישה לספק דלק דל גופרית בכמות המוערכת בכ-5 מיליון חביות ביום - הכמות היומית הנצרכת על ידי תעשיית הספנות, וכל הסימנים מעידים כי היא אינה מוכנה לכך בזמן שכן מדובר בהשקעה בתשתיות שתיארך בממוצע כמש שנים. בכל מקרה, ההיערכות מצד גורמי השוק השונים לשינוי הרגולטורי עשויה להגיע לסך של 1 טריליון דולר, וכלל לא בטוח מי ישלם את ההוצאות הנוספות הללו.