אהבתם? שתפו
שיתוף בפייסבוק
שיתוף בטוויטר
שיתוף בלינקדאין
שיתוף באימייל
שיתוף בווטסאפ
הדפסת כתבה
בחודש אוגוסט 2011 נפל דבר. שופטת בית משפט השלום בחיפה, כבוד השופטת נסרין עדוי, פסלה את השימוש שעשו הנמלים, עד כה, במערכת הסליקה הבנקאית לגבייה רטרואקטיבית של מיסי יבוא מסוכני המכס, לאחר שהטובין כבר שוחררו והקשר, בין סוכן המכס - נותן השרות ובין היבואן - מקבל השרות, נותק. פסק הדין התקדימי ביטל במחי משיכת קולמוס "נוהל" שהיה קיים עשרות שנים.
האם זו הייתה יריית הפתיחה לקראת אישורו של חוק חדש בנושא, שייכנס לספר החוקים של מדינת ישראל שלושה חודשים אח"כ? לא ברור. דבר אחד בטוח – ארגון התאגידים של סוכני המכס רשם הסטוריה בכך שקידם, באמצעות חבר כנסת פעיל במיוחד, תיקון לחוק הנמלים המביא מהפכה ביחסי יבואנים וסוכני המכס עם הנמלים בבואם לשחרר טובין מן הנמלים.
מה התיקון לחוק בעצם אומר? ובכן, התיקון קובע שכשם שעורך דין, יועץ מס, רואה חשבון וכיוצא באלו, הנמנים עם בעלי המקצועות החופשיים, אינם נושאים באחריות אישית בגין חובות לקוחותיהם כלפי צדדים שלישיים, כך אין סיבה שסוכן מכס, הפועל בהתאם לרישיון שניתן לו מטעם המדינה ונותן שירות ליבואנים, יישא באחריות אישית לחובות היבואנים כלפי צדדים שלישיים בכלל וכלפי הנמלים בפרט.
"גם בדברים הקטנים יש חשיבות גדולה"
את הצעת החוק יזם ארגון התאגידים של סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים, בראשות
בראיון מיוחד שקיימה מערכת PORT2PORT עם ח"כ
אין ספק שמדובר במהפכה. אבל כזו שנוגעת רק בעניינם של מאות ספורות של סוכני מכס. לא מעבר. לא מחאת הקוטג'. גם לא אוהלים בשד' רוטשילד בת"א, או נושאים שהעסיקו אומה שלמה בקיץ האחרון. "לפעמים, גם בדברים הקטנים ישנה חשיבות גדולה, בעיקר לאנשים הנוגעים בדבר. אני תופס את תפקידי, כמובן לעסוק בדברים בעלי השלכה רחבה, אבל גם ככל שאוכל לסייע בדברים נקודתיים לציבור שמגיע לו שענייניו יוסדרו כמו כל עניין אחר" אמר ח"כ לוין, ומיד הסביר: "כאשר פנו אלי מארגון סוכני המכס והציגו את המצב הנ"ל בפני חשבתי שכאן נעשה עוול - מטילים עליהם תשלומים שלא הם חבים בהם. סברתי שהדבר הזה ראוי לטיפול, משום שהוא נכון מבחינת השקפת העולם והסדר הנכון של הדברים בראייה הכוללת של היחסים בין נותני השרותים ובין הלקוחות, ובינם ובין הרשויות שמולן הם עומדים – זאת היתה המטרה".
Officer of the court
מה היתה מטרת החוק? שאלנו. ח"כ לוין השיב: "התיקון אמנם נוגע לסוכני המכס, אבל מבטא השקפת עולם רחבה יותר, האומרת שצריך להפריד הפרדה מוחלטת בין החבויות של מקבל השרות או מי שעבורו נעשה השרות, לבין החבויות של הגורם המקצועי הנותן את השרות.
"כלל עקרוני זה בא לידי ביטוי מובהק במקצועות כמו עריכת דין או ראיית חשבון. במקצועות הללו עורך הדין לא רק שלא יכול לשלם תשלומים או להיות חב בחבויות של הלקוח, אלא שגם אסור לו להעמיד ערבויות כלפיו.
"ההגיון העומד מאחורי זה הוא שבדרך כלל לבעלי מקצועות חופשיים שמייצגים אחרים, למשל עורכי דין וסוכני מכס, יש חובה מקצועית לתת שירות מקצועי ולפעול למען הלקוח, אך מעבר לכך יש להם גם חובה מקצועית לסייע בידי הרשויות ובידי הגורמים שמולם הם עובדים לעשות את הדברים בצורה תקינה.
"החובה הזו היא כמובן ברורה גם כשמדובר במקרים שבהם אסור להציג מצגים כוזבים או לנסות ולסייע להתחמק מתשלום מס. חובה זו היא חובה הרבה יותר רחבה - בעריכת דין היא מוגדרת כ- Officer of the court ועל משקל זה, עו"ד הוא גם גורם מקצועי שאמור לתווך בין המערכת המשפטית, בין בית המשפט ובין הלקוח. זאת על מנת לסייע בידי בית המשפט לנהל את התהליך ובכדי להגיע לתוצאה נכונה.
"הגיון כזה קיים גם כשמדובר בסוכני מכס האמונים לטפל לא רק בלקוחות, אלא גם אמונים כלפי שלטונות המכס וגם כלפי הנמלים, כך שבסופו של דבר יציגו מצגים מדוייקים, יביאו את העובדות כפי שהן ויסייעו בידי כולם להגיע לתוצאה נכונה, כדי שייגבה מה שמגיע. לא מעבר, אך גם לא פחות".
שאלה: אם כך, מה פגום בזה שסוכן מכס נושא באחריות היבואן שהוא למעשה לקוח שלו?
תשובה: כאשר אתה יוצר חיוב של אותו נותן שרות עצמו – חיוב אישי שלו בתשלומים המוטלים על הגורם שאותו הוא מייצג, אתה מעמיד אותו במצב של ניגוד עניינים מאד מובהק.
לכאורה, כאשר הוא מסכן את עצמו בסכומים האלה שהוא צריך לשלם, נוצר מצב של יחסי תלות מאד בעייתיים, שהם מעבר ליחסים שבין לקוח ונותן שרות, משום שנוצר מצב שחובות יכולים להצטבר ואז הסוכן הופך להיות שבוי בידי הלקוח שאותו הוא מייצג. נוצרת אפשרות שהלקוח יכול להשפיע עליו בין היתר לסטות מקיום החובות שדברנו עליהן קודם.
הסכמה או חקיקה. מה עדיף?
לראיייתו של ח"כ כנסת לוין, התיקון לחוק הנמלים קשור בתפיסת עולם כללית יותר ולכן היה צורך להביאו לידי ביטוי בחקיקה כללית שיש לה תשובות. "לא נכון היה להשאיר את הסוגיה להסכמה נקודתית בין בעל המקצוע לבין הגורם שמולו הוא עובד, אלא להפך, יש כאן אינטרס ציבורי וחברתי ממדרגה ראשונה המחייב שהדברים יהיו ברורים, מוגדרים ומחייבים על פי חוק".
"צריך לזכור שהמצב הנוכחי גרר פרשנויות שונות בחלק מהמקרים ואנו יודעים על תביעות שהגישו הנמלים בענין זה. אין ספק שזו שאלה שבאה להכרעה משפטית וחייבה נקיטת עמדה באם הדבר הזה ראוי ונכון ואם יש מקום להתערב. לראייתי, על המדינה מוטל להכתיב כללים ברורים, בכדי למנוע יצירת מצבים בעייתיים כאלה ולכן היה מקום לעגן זאת בחקיקה. מה עוד שהחקיקה הולכת ביחד ובעקבות מה שנעשה במערכת המיסים והיא משתלבת ביחד עם תהליך חקיקה שנעשה בכיוון זה עוד קודם. היא לא רק שלא סותרת אותו אלא גם משלימה אותו".
שאלה: על סוכן המכס מוטלת חובה אישית לשאת בתשלום אגרות היבואן והיצואן. אולי ההקבלה לעו"ד או רו"ח לא ממש נכונה?
תשובה: על פניו, התיקון הזה אמור להסדיר את הענין הזה - החובה הזו עוברת לכתפי היבואן והדברים די ברורים. התיקון לחוק קובע במפורש שאין יותר אחריות כזו, אלא במצב אחד בו סוכן המכס סייע ועזר ללקוח – יבואן או יצואן, להשתמט מהתשלום. אולם זו כבר התנהגות פלילית וכאן ברור לגמרי שבעשותו כן הוא הופך את עצמו לאחראי.
ואגב, יכולים להיות מצבים שסוכן המכס, ברצותו לרצות את היבואן, פועל על מנת להשתמט מתשלום, שלא על דעת היבואן. אני מקווה שלא יהיו מקרים כאלה ובמידה וכן, ורק במקרים אלו, נכון שתהיה לסוכן המכס חבות אישית הנובעת מהמעשה הפלילי שנעשה ומהנזק שנגרם לגורם שרימו אותו, או הונו אותו ובמקרה זה, הנמל.
זוהי הבחנה חשובה מאד – אבל זה לא המצב היום. באופן ברור אין אחריות אישית כזאת שהיא מעבר לגיזרה הצרה הזו.
שאלה: אולי דוקא עמלת גבייה היתה פותרת הבעיה. הלא כך?
תשובה: לא זו הדרך. התיקון לחוק לא נועד לתגמל את סוכני המכס. ענין הפיצוי כנגד חבות בא מעולם הביטוח. סוכן המכס אינו חברת ביטוח והוא אינו צריך לקבל תשלום שלא מגיע לו, בגין שרות שאינו צריך, או יכול, לספק.
סוכן מכס אינו יכול להיות המבטח של הנמלים במקרה והיבואן לא ישלם את מיסיו כשם שהוא לא יכול לבטח את רשויות המדינה. ועל אותו המשקל, כשם שעו"ד לא יכול להיות המבטח של המדינה במקרה שהלקוח לא ישלם את אגרת בית המשפט, או במקרה שהלקוח לא ישלם את תוצאת פסק הדין. זה ההגיון.
שאלה: אולי היה מקום להיכנס לרזולוציה גבוהה יותר? לבדל סוגי לקוחות, יבואן מזדמן מול קבוע, היקף היבוא של כל יבואן וכד'?
תשובה: על הפרק עמדה השאלה העקרונית האם נתגמל את סוכן המכס בגין שירות שאינו צריך/יכול לספק, או האם נסיר מהסוכן את האחריות במקרים בעייתיים יותר או פחות.
היתה שאלה עקרונית - האם בקשרי סוכנים מול לקוחותיהם ייווצר סוג כזה של קשר, סוג כזה של חבות וערבות ואחריות וכו'. אני סברתי שזה לא נכון מכל הבחינות שפרטתי קודם, ומשום כך האבחנות האלה לא במקומן.
שינוי סדרי עולם
לאורך כל שלבי החקיקה הביעו נציגי התאחדות התעשיינים ונמל אשדוד התנגדות. "מדובר בהצעת חוק גורפת מדי וכי לא ניתן לפטור לחלוטין את פקידי המכס מאחריות בגין חובות היבואנים", טענו. מנגד, בארגון התאגידים של סוכני המכס טענו ש"ההצעה מאוזנת, שהובאה בחקיקה לאחר דין ודברים עם כל הגורמים הנוגעים בדבר ומתוך קבלת העיקרון בדבר אי חבות אישית כל עוד לא עוד לא סייע סוכן המכס ללקוחותיו להשתמט מתשלום לרשויות".
"למה הנמלים התנגדו?", שאלנו את ח"כ לוין. "צריך לשאול אותם. קטונתי מלהיות הדובר שלהם", הוא השיב והוסיף: "אני מבין שהתיקון לחוק עשוי, במצבים מסויימים, להעמיס על הנמלים תוספת עבודה בירוקרטית, או במקרים מסויימים וכשמתעורר חשש, לחייב לדרוש בטחונות מיבואן זה או אחר. אני מבין את זה. על הנמלים מוטל להיערך באופן כזה שהם יוכלו להבטיח את גביית הכספים המגיעים להם, אך זאת מבלי להפוך את סוכני המכס לשותפי חוב או ערבים לו. זו הדרך הנכונה. זה מחייב התארגנות מחדש ושינוי סדרי עולם אבל אני חושב שבסופו של דבר גם הנמלים יראו שהדבר עובד נכון".
שאלה: אבל, הנמלים התנגדו בשעה שמשרד התחבורה תמך. אין כאן ניגוד עניינים?
תשובה: אני לא רואה בזה ניגוד עניינים. צריך לעשות הבחנה. כאשר יש עמדה תומכת של משרד התחבורה, אז בוודאי כל שאר רשויות המדינה והגורמים המקצועיים צריכים לתמוך בחוק ולסייע בגיבוש חוק נכון ומדויק עד כמה שניתן, ובענין הזה זה דבר טוב וחיובי.
מנגד, הנמלים פועלים כמערכת עסקית ואפשר בהחלט לראות את הצד העסקי שלהם כלגיטימי. הם מצדם ראו לנכון להתנגד לתיקון לחוק ולנסות להשפיע כך שהתיקון לא יעבור בכנסת. הם האמינו שהתיקון לחוק עשוי לפגוע בההתנהלות הכספית שלהם. לטעמי, לגופו של עניין, הם טעו ולכן המשכתי לקדם את החוק והחוק בסופו של דבר גם עבר. אני לא רואה שום פסול בעובדה שהם ניסו להאבק על עמדתם וגם עשו זאת בצורה מכובדת.
שאלה: דוקא רספ"ן ומשרד התחבורה תמכו בתיקון. איך זה בא לידי ביטוי?
תשובה: מי שמכיר את תהליך החקיקה יודע כי החשיבות הרבה בתמיכה בתיקון לחוק באה לידי ביטוי בעיקר בשלב המיקדמי, שנעשה בוועדת השרים לענייני חקיקה. בעצם, לקבוע את עמדת הממשלה לפני שהחוק מובא לקריאה טרומית.
בדרך כלל ובחקיקה מסוג זה, במידה ומשרדי הממשלה הנוגעים בדבר, ובמקרה זה משרד התחבורה ובמידה מסויימת גם משרד האוצר, מתנגדים - היכולת להשיג רוב בממשלה ולאשר תמיכה בהצעה היא קטנה. וכאשר הממשלה מתנגדת, הרוב הקואליציוני בכנסת מפיל את ההצעה. לכן, התמיכה הזו היתה מאד מאד חשובה. אני מעריך אותה והיא לא היתה מובנת מאליה.
בהרבה מקרים "יותר נוח" שלא להיכנס לעימותים עם הנמלים ולכן התמיכה הזו היתה מאד מאד חשובה בשלב הראשוני. היא סייעה לשרי התחבורה והאוצר לשים את כובד משקלם ולקדם את התיקון לחוק בשעה שגורמים מקצועיים העוסקים בנושא זה, מבינים בו ואמונים עליו, באים ואומרים שהדבר הזה נכון וצודק. בהזדמנות זו אני רוצה להודות לשרים ישראל כ"ץ ויובל שטייניץ על תמיכתם.
מי ישלם?
שאלה: התיקון לחוק יחייב את הנמלים להיערך בהתאם. זה יכול לעלות הרבה כסף ולפגוע ברווחיות שלהם. חשבתם על זה?
תשובה: אני גורס שההערכות הזו אינה הערכות מסובכת ומורכבת. זוהי הערכות נכונה וצריך לזכור שסוכני המכס לא יוצאים מן התמונה - בסה"כ הם לא יהיו אחראים אישית לביצוע התשלומים, אבל הם כן יפעלו לסייע בביצועם. הנמל גובה בסופו של דבר חלקים נכבדים מהתשלום, ממילא לפני שהוא משחרר את הטובין. כך שהנמל נמצא במצב שהוא שולט בתהליך ואין כאן סיכון של ממש. ולכן אני לא חושב שזה יצריך התארגנות רחבת היקף או משמעותית מבחינה כספית.
בסה"כ צריך לזכור שברוב המכריע של המקרים סוכן המכס מעורב. הוא מטפל בתהליכים, מעביר את דרישת התשלום ודואג שהכספים ישולמו.
הבעיה מתחילה במקום שבו הסחורות כבר שוחררו, היבואן לא נמצא, אי אפשר לתקשר איתו ופתאום, בדיעבד, מתברר שצריך לשלם יותר. אלה לא מקרים רבים שבגללם צריך להפוך סדרי עולם ולשנות מערכות, אבל אלה מקרים שכאשר הם קורים לסוכן פעם אחת בכל הקריירה שלו - זה מספיק כדי למוטט אותו ומספיק כדי ליצור את החשש והתלות שאותם אני רוצה למנוע, ושמנענו במהלך הזה.
שאלה: ובכל זאת, הנמלים עלולים לגלגל את ההוצאות הללו על גבם של היבואנים. זה נלקח בחשבון?
תשובה: אנו מצויים בעידן שבו אנו פועלים, מצד אחד, לקדם תחרות ומצד שני, מרחב התחרות מוגבל. אני חושב שכיום הנמלים באים בנפש חפצה לתת את השרות הטוב ביותר, במחירים הכי טובים שהם יכולים להציע ובתנאים טובים. אני מתקשה להאמין שהנמלים יתחילו לדרוש תשלומים נוספים, לא סבירים, שיש בהם עלויות עתק, מאחר שבסופו של דבר זה יחזור לפיתחם ויפגע בהם. אני מעריך שאם ניתקל במין דרישות אבסורדיות כאלה יתכן ונדרש להתערבות.
זה לא ריאלי שכל נמל יעשה ככל העולה על רוחו. אני מתרשם שמדובר בגופים מקצועיים שילמדו לחיות עם הנוהל החדש. אני מעריך שבסופו של דבר גם הם יסכימו שזה היה מהלך נכון. ואם הם ידרשו ערבויות, וכנראה שהם יעשו זאת במקרים שיש בזה הצדקה וצורך אמיתי, זה לא יהיה רק לשם פגיעה ביבואנים.
שאלה: כחבר בשדולה למען הספנות, האם אתה מזהה תהליכי חקיקה נוספים נדרשים?
תשובה: אני מצוי בקשר עם כל הגופים הרלוונטים, עומד לרשותם ככל שאני יכול לסייע בקידום נושאים או במניעת תהליכים שגויים. אין ספק שאם יובא לפתחי משהו שהוא נכון וצודק אני אשמח בוודאי לטפל בו.
חקיקה ושינוי תהליכים תלויים ברצונם הטוב של אנשי המקצוע, שחיים את הענף, להביא בפני את הטעון תיקון. הם שיודעים מה הצרכים והם גם יודעים להצביע היטב על הפתרונות הנכונים. וכאשר הדברים יובאו בצורה מסודרת אני אשתדל לסייע.
כל המערכת הזו היא חיונית לכלכלה יציבה, לחוסן שלנו גם בהיבט הכלכלי וגם החוסן בתחומים אחרים.
המערכת הזו משפיעה על התעסוקה ועל מעגלים מאד רחבים של יבואנים ועד לגורמים אחרים התלויים בפרנסתם בכך שהמערכת הזו תעבוד ותספק את השרותים בצורה טובה ויעילה. ככל שאוכל לסייע, אשמח.
