אהבתם? שתפו
שיתוף בפייסבוק
שיתוף בטוויטר
שיתוף בלינקדאין
שיתוף באימייל
שיתוף בווטסאפ
הדפסת כתבה
ועדת הכלכלה התכנסה אתמול בבוקר הוועדה לדיון שעסק ביבוא תבואה למדינת ישראל. היו"ר מרגי פתח את הדיון ואמר כי בתחילה סבר שלא מדובר בבעיה דחופה, אולם התברר כי הנושא בוער ומשפיע על התעשייה הישראלית ולכן מצא לנכון לטפל בו בהקדם.
יו״ר איגוד יבואני התבואות ומנכ״ל חברת מנציפר, איתי רון, מסר לוועדה נתונים לפיהם למדינה מיובאים מדי שנה תבואות במשקל כולל של 5 טון וחצי – כ-95% מהדרוש למשק – של חומרי גלם לקמח, שמן ומזון. לדבריו, הגידול ביבוא גדל בהתאם לגידול באוכלוסייה, ב-100 אלף טון בשנה. הוא הוסיף כי למרות ש-50% מהסחורה נדרשת בצפון ו-50% בדרום, 80% נפרקים בנמל חיפה ומוסעים לדרום, בעוד שרק 20% נפרקים בנמל אשדוד, מאחר שבנמל אשדוד אין מספיק כוח אדם כדי לתת מענה לדרישה. "העלות העודפת היא 150 מיליון שקל בשנה ומושתת כולה על הצרכן״, אמר רון.
היו״ר מרגי ביקש לדעת מי מטפל בבעיה, ורון השיב כי היו ישיבות רבות אך הן לא הניבו דבר.
מנכ״ל קוראל שירותי ים, יוני איזקוב, הוסיף כי כיום אנייה ממתינה 12 ימים לכניסה לנמל חיפה ו-8 ימים לכניסה לנמל אשדוד, בעוד שבנמלים אחרים בעולם אין המתנה כלל. לדבריו, אי אפשר להעביר עוד אניות לחיפה כי הניצול של מחסני דגון מגיע ל-97%. ״לא יכול להיות ש-30 אלף משאיות ינועו דרומה, חייבים תכנית אסטרטגית״, אמר. רון הוסיף כי האנייה האחרונה שלו חיכתה 38 ימים באשדוד.
מנכ״ל נמל אשדוד, משה (שיקו) ז׳אנה, השיב לטענות ואמר כי הנמל משקיע 220 מיליון שקל בתשתיות, ובשל הקורונה לא מאפשר לבצע שעות נוספות במעבר בין המשמרות, כדי לשמור על עבודה בקפסולות ולהימנע מהדבקה. הוא הוסיף כי באפריל 2021 ייפתחו שני נמלים חדשים, ונמל אשדוד יצטרך להיפרד מכ-200 עובדים. לדבריו, אז ניתן יהיה להסיט עובדים לפריקת תבואות ותהייה ירידה בעומס. עוד הוא ציין כי ב-2022 יצא לפועל רכש שיאפשר להגביר את קצב הפריקה. ״המטרה היא להגיע ל-5-6 ימי המתנה. בנוסף קנינו חופן ומשפכים שמשפרים את קצב הפריקה״, אמר.
נשיא לשכת הספנות, יורם זבה, אמר כי אפשר לגייס כוח אדם במיקור חוץ זמני, לפי דרישה יומית, והוסיף כי הלשכה תומכת בדרישת יבואני התבואה.
ח״כ שרן השכל אמרה כי ״ההתייעלות הטכנולוגית מצוינת, אבל צריך להתייעל גם בכוח אדם. 17 ימי המתנה ועוד 21 ימי פריקה זה עלות בלתי צפויה של כמעט חצי מיליון דולר שמושת על הצרכנים, ואח"כ מתפלאים למה פסטה מיובאת יותר זולה מפסטה של אסם״.
ח״כ עידן רול הוסיף: ״יש פה אוסף של כשלים שהם סימפטום של היעדר תכנון לטווח ארוך, והדבר משפיע על יוקר המחייה באופן ישיר״.
מנהל רשות הספנות והנמלים, יגאל מאור, אמר כי בניית תשתיות לוקחת בישראל זמן רב, ושיפור התשתיות באשדוד נמצא בתהליך שנמשך יותר מעשור. הוא הוסיף כי יש עדיפות לפריקת אניות נוסעים, לאחר מכן לנושאי ביטחון, לאחר מכן אניית מכולות ורק אחרי זה אניות מטען כללי.
מנהל מחלקת הייבוא בשטיבל, ישעיהו בארי, אמר כי המפעל ממוקם סמוך לנמל אשדוד, ובכל זאת את האניות הוא מעדיף לפרוק בחיפה, ״כי שם פורקים ביום מה שבאשדוד פורקים בחמישה ימים״. לדבריו, המשמעות היא 700 משאיות מיותרות על הכביש בשבוע, צפיפות ותאונות, ששיפור קל בנמל אשדוד יכול לחסוך. ״זה עולה לכל אנייה בין 50-80 אלף דולר. באשדוד עובדים משמרת אחת והציוד פגום, וזה היה ככה עוד לפני הקורונה״, אמר.
מנכ״ל חברת נמלי ישראל, שלמה ברימן, אמר כי ישנה השקעה במסוע לגרעינים, שיאפשר עבודה בקצב של פי 8 מהיום ויעבוד 24 שעות ביממה עם צוות של שני אנשים, במקום 6. עם זאת, הוא הוסיף כי הבעיה היא שזה יהיה בסוף 2022. היו״ר מרגי מתח ביקורת על כך שמשרד התחבורה אפילו לא שלח נציג לדיון, ומשקיף מהיציע.
היו״ר מרגי סיכם ואמר כי הוא לא מתכוון להרפות מהטיפול בנושא ויקיים דיון נוסף בעוד כחודשיים. הוא הוסיף כי מהדיון עולה שיש מחסור בידיים עובדות, ואילו הייתה תחרות לנמל אשדוד הוא כבר היה יוצא מגדרו להעסיק עובדים בתקופות העומס.
עוד אמר היו״ר מרגי, כי ״הוועדה קוראת לנמל אשדוד, אם צריך, להישען על מיקור חוץ ולצמצם את ימי ההמתנה בחודשים הקרובים, עד לכניסת כפי החופן. הוועדה קוראת למשרד התחבורה ולרשות הנמלים להכין תכנית לצמצום ימי המתנה בנמל אשדוד ב-50%, ולהגיש לוועדה את התוכניות תוך חודש. הוועדה קוראת למשרד התחבורה להגיש לוועדה, תוך חודש, גם את האני מאמין שלה בעניין נמלי ישראל ב-2030. הוועדה רואה בחומרה את הנזק הכלכלי שנגרם לתעשייה, ואת העובדה שעשרות משאיות נעות בכבישים שלא לצורך וגורמות לזיהום אוויר, עומס בכבישים ותאונות דרכים״.
