החליט שלא להחליט

נשיא בית הדין הארצי לעבודה, שופט יגאל פליטמן, אסר על עובדי הנמלים לפתוח בשביתה עד לקבלת החלטה אחרת בנושא.

אתמול (א') התקיים בבית הדין דיון בבקשת ההסתדרות לאפשר לעובדים הנמלים לשבות. זאת לאור הכישלון במשא ומתן עם המדינה בנוגע להקמת רציפים חדשים בנמלי חיפה ואשדוד.

כתב השופט פליטמן בהחלטתו: "משלא עלה בידינו להגיע להסדר מוסכם בין הצדדים, אזי בנסיבות המקרה לא נותרה הברירה, אלא להכריע לגבי בקשת ההסתדרות ליתן צו המאפשר לה לשבות. למען הסר ספק, עד למתן החלטה אחרת, הצו הקודם, האוסר שביתה, ימשיך לעמוד בתוקפו".

זבה: לא לשביתה, להמשיך המו"מ

אמר נשיא לשכת הספנות ד"ר יורם זבה, שנכח בדיון: "לאחר כמעט תשעה חודשים שבהם בית הדין עשה הכל על מנת שהמדינה והאיגודים ינהלו משא ומתן אפקטיבי ביניהם - ואסר על שביתות ועצומים כל עוד הם מדברים - התברר אתמול שלמעשה המשא ומתן בצורתו הנוכחית הגיע למבוי סתום.

"לדעתי, המשא ומתן לא מוצה מבחינה מקצועית ויש עוד הרבה על מה לדון בין הצדדים, בתנאי, כמובן, שהם מגלים רצון ויצירתיות על מנת להגיע להסכם. על כל פנים, נשיא בית הדין, שעמד בראש הרכב של שבעה שופטים, הפגין כרגיל התנהגות של ה'מבוגר האחראי', וניסה בכל זאת להמשיך את המשא ומתן במתווה פתוח – לאו דווקא סיכומים, אלא תיאור תרחישים שונים – ובחסותו האישית פעם בשבוע.

"כל הצדדים הסכימו להצעה זו, אולם ההסתדרות התנתה את הסכמתה בהקפאת מכרז ההפעלה לרציפים החדשים. (יו"ר האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות) אבי ניסנקורן דאג להדגיש שתנאי זה הוצג כמטרת איזון, מן הסתם בגלל העובדה שבינתיים הממשלה המשיכה בהקמת הרציפים ללא הפרעה. לשופט לא היתה ברירה והוא נאלץ להכריע לגבי בקשת ההסתדרות, האם לתת צו המאפשר לעובדי הנמלים לשבות. החלטה זו, ציין השופט, תינתן במועד מאוחר יותר.

"ראוי לזכור, שעוד בשנה שעברה ציין השופט שמדובר בשביתה 'מעין פוליטית'; דהיינו, לא שביתה כלכלית, שהיא שביתה ללא מגבלות, ולא שביתה פוליטית, שהיא אסורה, אלא שביתה שמקורה בהחלטה של הריבון, אולם יש לה השלכות על ציבור העובדים. שביתה כזו, אמר השופט, אינה ללא הגבלות ובית הדין, בהתירו שביתה כזו, יציין גם את מגבלותיה. לא ניתן היה להבין, לא אז ולא אתמול, מתי יחליט השופט, ואילו מגבלות הוא יטיל, אם בכלל, על השביתה.

"לשכת הספנות ביקשה לציין את התנגדותה המוחלטת לכל שביתה שהיא, תוך ציון הנזקים הרבים הנגרמים בעטיה. הלשכה הדגישה את הצורך במתן התראה מראש, כפי שנהוג בעת הכרזה על סכסוך עבודה.

"השופט מצא לנכון לציין בצורה ברורה ביותר, שעד למתן החלטתו לגבי השביתה, הצו הקודם, האוסר שביתה, ימשיך לעמוד בתוקפו".

לין: לא שביתה, זכות הריבון להחליט 

נשיא איגוד לשכות המסחר עו"ד אוריאל לין, שהוא העותר הראשי, פתח אתמול את הדיון. אמר לין: "אסור בשום פנים ואופן להרשות את השבתת הנמלים מחמת הסכסוך שיש היום לעניין הקמת נמלי ים חדשים. נמלי הים בישראל הם דואופול, ולכלכלת ישראל יש בהם תלות מוחלטת. אין זה דואופול בבעלות פרטית, זהו מונופול של המדינה עצמה, אותו יצרה, על פי חובתה לתת שירותי תשתית לצורך ביצוע הסחר הבינלאומי של ישראל.

"הנכסים הם נכסי המדינה ולא נכסי העובדים. כל מי שמתקבל לעבודה באחד מנמלי הים, חייב לדעת כי זכות השביתה המוכרת בישראל היא זכות מוגבלת, כאשר מתקבלים לעבודה במקום המציע בנכסי המדינה שירות מונופולי בעל חשיבות ציבורית עליונה.

"האחריות על בניית התשתיות לקידום המשק והכלכלה ולתועלת המדינה כולה הם באחריות רשויות המדינה המוכרים. אפשר לקיים ויכוח פומבי פתוח האם החלטות הממשלה נכונות או לא, אבל אסור שיהיה מצב שעל רשויות המדינה תיכפינה החלטות בניגוד לשיקול דעתם, מה משרת טוב יותר את האינטרס הציבורי, מחמת שימוש בכוח השביתה. כפיה על רשויות המדינה לקבל החלטות הנוגדות את האינטרס הציבורי הוא פגיעה ישירה בשיטתנו הדמוקרטית. בשום מקום בעולם אי אפשר להבטיח לציבור עובדים שהם יהיו מוגנים בפני תחרות, או שיום אחד לא יצטרכו להתמודד עם תחרות.

"מה שבעצם עומד בפנינו במובן המהותי, זהו מצב בו אינטרס ישיר וצר של ציבור עובדים ניצב מול האינטרס של כלל הציבור והמגזר העסקי והמדינה כולה. שביתה בנמלי הים אינה שביתה מול מעסיק, אלא שביתה מול המשק כולו - המגזר העסקי והציבור הרחב.

"בעיתוי כזה, בעוד התעשייה נאבקת לפתח את הייצוא, ומול צריכת המזון המיוחדת בתקופת החגים, הרשאה לקיום שביתה תהיה פגיעה אנושה, הן במגזר העסקי והן בציבור הרחב".

אורן: לא לשביתה, שהממשלה תיצור תחרות
אמר נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר נשיאות הארגונים העסקיים צביקה אורן: "הממשלה תקבע אם תהיה תחרות בנמלים ולא ועדי העובדים. אנחנו האזרחים בחרנו בממשלה לנהל לנו את הנמלים ולא באף אחד אחר. הממשלה כן צריכה לנהל משא ומתן עם ההסתדרות והעובדים, לגבי פוטנציאל הנזק שנגרם להם מהרפורמה וכיצד מונעים אותו, מבלי להשבית את הנמלים.

"על הממשלה מוטלת האחריות ליצור תחרות, כדי להסיר מעלינו את האיום הבלתי נגמר של השביתה בנמלים. אנחנו לא יכולים לחיות עם עוד יום אחד של שביתה. התחרות תוריד את המחירים ותשפר את השירות שאנחנו מקבלים, שכרגע הוא בלתי נסבל. אנחנו צריכים להיות מסוגלים להתרכז במטרה שלנו, לייצר, לשווק וליצור פרנסה לאנשים״.

ההפסד הכספי הישיר למגזר העסקי בגין שביתה בת שבוע נאמד בכ-350 מיליון שקל. במונחי פדיון, הנזק הולך וגובר ככל שהשביתה מתמשכת. כך, כבר ביום הרביעי לשביתה צפוי הנזק היומי להגיע לכ-70  מיליון שקל. ככל שהשביתה תימשך, יעלה גם הנזק היומי למשק. במונחי תוצר, נאמד ההפסד למגזר העסקי בגין שביתה בת שבוע בכ-210 מיליון שקל. ככל שתימשך השביתה, מתרחבים גם מעגלי והיקפי הנזק למגזר העסקי. 

מבחינת הפגיעה ביבוא, השביתה עלולה ליצור מחסור בהספקת מוצרים ללקוחות ולפגוע בכדאיות העסקאות שנחתמו ובכך ליצור הפסדים למגזר העסקי. מעבר לכך, נגרמים למגזר העסקי נזקים כספיים עקיפים, הנובעים מפיצוי לקוחות וספקים בשל אי עמידה בלוחות זמנים, הפסד עסקאות ואובדן לקוחות קיימים ועתידיים בארץ ובחו"ל ופגיעה קשה במוניטין. נזק זה, אף כי קשה לאמוד לאותו, מגיע אף להיקפים גבוהים יותר וארוכי טווח מהנזק המיידי הישיר.