הרפורמה בנמלים: חלפה שנה - מה השתנה?

המרכז הישראלי לניהול (המי"ל) קיים הבוקר כנס בנושא הרפורמה בנמלים, שנה מאז כניסתה לתוקף. המארגנים ביקשו לברר מה היו השפעותיה על המשק, האם המודל של ניהול עסקי בחסות ממשלתית הצליח, האם ישנה תחרות אמיתית, מהי רמת השירות ללקוח,  מהן המגמות לעתיד ושורת נושאים נוספים
 
הכנס חולק לשלושה מושבים: הראשון דן בנושא מגמות עתידיות בנמלי ישראל. המושב השני עסק בהישגי הרפורמה והרגולציה בענף הנמלים ואילו במושב השלישי נתבקשו משתמשי הנמלים, נציגי המגזר העסקי והתעשייתי וכן נציגי מגזרי ההובלה וסוכני המכס, לסכם את הרפורמה עד כה.
 
בפאנלים לקחו חלק יושבי הראש והמנכ"לים של שלוש חברות הנמלים, נציגי משרד התחבורה, יו"ר ונציגי ההסתדרות ונציגי מגזרי המשתמשים.
 
כזכור, הרפורמה בנמלים כללה שני מרכיבים עיקריים: הראשון, שינוי מבני תוך הבטחה של 5 שנים של שקט תעשייתי והפרטה מדורגת ל-49% כשהיתר נשאר בידי הממשלה. השני, שינוי תעריפי (הרפורמה התעריפית עדיין לא גובשה והיא נמצאת בדיונים במשרדי האוצר והתחבורה).
 
בין הכותרות שיצאו מהכנס ניתן לציין את ההיערכות של חברת נמל אשדוד להנפקה של 15% מהחברה בעוד ארבע שנים. בנמל חיפה מאמינים שהרפורמה התרכזה במו"מ עם העובדים ויתר הנושאים הוזנחו. כותרת נוספת ניפק נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין, שאמר שאסור שהנמלים ימשיכו להיות בשליטת ועדי העובדים, כפי שהמציאות, לטענתו, מוכיחה. לין קרא להאיץ את נושא הרפורמה בתעריפים והביע התנגדותו להמשך הסבסוד הצולב. עמוס רון, המנכ"ל היוצא של חנ"י, קרא להקצות בדחיפות משאבים לפיתוח העורף הלוגיסטי של הנמלים ולפתח את נמל אילת. אבי ירושלמי, מ"מ יו"ר חנ"י ציין את תכניות האב שעליהם עובדים בחנ"י להפיכת נמלי ישראל לנמלי HUB ואילו מ"מ מנכ"ל חנ"י עדכן על הכוונה של חנ"י להגיש לממשלה תכנית אב לפיתוח הנמלים ב- 50 השנים הבאות.

עוזני: הרפורמה התרכזה במו"מ עם העובדים ויתר הנושאים נזנחו

עמוס עוזני, מנכ"ל נמל חיפה, אמר בכנס: "היתרון של הרפורמה מתחיל במעבר לחברות ופה הוא גם נגמר. הרפורמה התרכזה במו"מ עם העובדים ויתר הנושאים כתעריפים, ויחסי העבודה נזנחו. אז יש חברות חדשות ושפכו פנימה את כל ההסכמים 40 שנה אחורה. הביקורת הזו היתה נכונה לפני שנה ונכונה גם היום."
 
עוד  הוסיף עוזני כי "יש דבר אחד מרכזי וקריטי להצלחת הנמלים הישראל והוא שמירה על שקט תעשייתי מוחלט. את הלקוחות וחברות הספנות הגדולות לא מעניין הסיפורים הפנימיים של הנמלים אלא רק אמינות ויעילות תמידית. אם נדע לתת את השירות הכי טוב, הכי מהיר ובאופן רציף אז הלקוח יהיה שלנו."

 
שטרק: היערכות להנפקה
 
"חישוב דמי השימוש צריך להיות מתוך רווחי החברה ולא ממחזור ההכנסות כפי שקיים היום". כך אמרה היום איריס שטרק, יו"ר חברת נמל אשדוד, בכנס. שטרק הסבירה כי מודל דמי השימוש צריך לעמוד בקנה אחד עם המציאות וצריך לאפשר בסיס פיננסי איתן, תזרים חיובי ורווח סביר. המודל הקיים, המבוסס על הכנסות החברה, אינו משקף את מצבה הפיננסי של החברה ופוגע ביכולת התפתחותה העתידית הוסיפה שטרק.
 
שטרק ציינה כי חברת נמל אשדוד גיבשה מודלים אלטרנטיביים מבוססי רווחיות לקביעת דמי השימוש אשר יובילו לתהליך התייעלות החברה. לטענת שטרק, דמי השימוש שמשלמת חברת נמל אשדוד לחברת נמלי ישראל (חנ"י) עומדים כיום על כ-30% מהכנסות החברה ואילו בחודשים האחרונים פנתה חברת נמל אשדוד בדרישה להפחית את דמי השימוש בשיעור של 50%. "במידה ולא ישתנה מנגנון החישוב, צפויים דמי השימוש לגדול בשנים הקרובות לשיעור של 37% מהכנסות חברת נמל אשדוד, דבר שעלול לפגוע באיתנות הפיננסית של החברה", הוסיפה.
 
שטרק הודיעה על תחילת היערכות להנפקה על פי הסכמי הרפורמה לפיהם בעוד ארבע שנים החברה תצא להנפקה של 15% מהחברה. שטרק ציינה כי המשימה המרכזית היא השבחת ערך החברה, בשיתוף העובדים ורתימתם לתהליכי שינוי. וכן הכנה של הנמל כחברה עסקית עצמאית בעלת תשתיות פיננסיות מתאימות. לדבריה, ההנפקה תהווה אמצעי לגיוס הון בתנאים נוחים ככלי לפיתוח הנמל וסביבתו.
 
שטרק ציינה את הכוונה להתייעל באמצעות גיבוש תוכנית פרישה מוסכמת תוך שיתוף העובדים. "מקורות המימון לתוכנית פרישה צריכים לבוא מתוך חלוקה מחדש של יתרות הפתיחה של חנ"י ", אמרה.
 
 
ירושלמי: נמלי ישראל כנמלי HUB
 
"חברת נמלי ישראל מגבשת תוכנית אב לפיתוח הנמלים בראייה של צרכי המשק לטווח ארוך, שתאפשר הפיכתם של נמלי ישראל לנמלי HUB וטרנזיט וכן את כניסתם של מספר מפעילים חדשים להפעלת מסופים במרחב הנמל, זאת כחלק מהמטרה שהציבה הרפורמה בנמלים להגברת התחרות" כך אמר היום אבי ירושלמי, מ"מ יו"ר חברת נמלי ישראל.
 
 
רון: חשיבות בפיתוח נמל אילת
 
עמוס רון, המנכ"ל היוצא של חברת נמלי ישראל, אמר בכנס כי יש לראות את השנה הראשונה לרפורמה כצעד ראשון בלבד ולפנינו עוד עשייה רבה. "בטווח של 50 השנים הבאות הנמלים ישנו פניהם, בכל מרחב נמל יפעלו לפחות 2 חברות גדולות בסביבה תחרותית. זאת ועוד, יש צורך לאתר מקום להקמת נמל שלישי לחופי הים התיכון", אמר רון והוסיף: "נדרשת השלמה של הרפורמה בתעריפים שכן בלעדיה הרפורמה אינה שלמה. כמו כן, יש  צורך דחוף בתהליך הקצאה של משאבים לפיתוח עורף לוגיסטי של הנמלים והקמת מסופי רכבת". לדבריו, יש חשיבות לפיתוח השער הדרומי של ישראל - נמל אילת, באמצעות פיתוח מסילת רכבת לצפון העיר אילת, לשם יועתק הנמל ע"י הקמת נמל תעלה. "קצב הפיתוח והתפתחות החברות מותנה בראש ובראשונה בהתפתחויות המדיניות. אם תהיה התייצבות משמעותית בתחום המדיני והסדרי שלום, יהיה צריך לעבור לתרחיש פיתוח אגרסיבי ביותר בראייה של נמלי ישראל כשער למזרח התיכון כולו" אמר.
 
 
ברימן: תכנית אב לפיתוח הנמלים ב-50 השנים הבאות
 
שלמה ברימן, מ"מ מנכ"ל חברת נמלי ישראל, אמר כי האינטרס הלאומי- ציבורי לו מחויבת חברת נמלי ישראל הוא קידום התחרות כאמצעי ליצירת התייעלות ושיפור שירות, כתמריץ לחברות ספנות להגיע ארצה וכתמריץ להזרמת השקעות בענף הנמלים. לדבריו, מערכת הנמלים של ישראל ניצבת בפני אתגרים עצומים שמציבה הכלכלה הגלובלית ע"פ התחזיות צפוי גידול שנתי של 8% בממוצע בסחר העולמי, בכלל זה 20% גידול שנתי בסחר שבין המזרח הרחוק לאירופה וארה"ב. תנועת המכולות בסחר הימי העולמי רושמת גידול חד ובשנת 2004 הגיעה לכ-350 מיליון TEU. "לנמלי ישראל גם פוטנציאל עצום, בתנאים של שלום באזורנו, להפוך למוקד מעבר של מטענים למדינות באזור", אמר ברימן. הוא הוסיף כי על פי תחזית חברת נמלי ישראל תוכפל בשנים הבאות תנועת המכולות המקומית (יצוא –יבוא ישראלי) והיא צפויה להגיע בשנת 2015 ל-2.9 מיליון TEU ובשנת 2030 ל-6.1 מיליון TEU.
 
ברימן ציין כי לצד ביצוע מתקדם של תוכנית הפיתוח הנוכחית (השלמת נמל איתן והעבודות בכרמל שלב א') אשר נועדו להרחיב את התשתיות של חברות הנמל, תגיש חברת נמלי ישראל לאישור הממשלה סוף השנה את תוכנית האב לפיתוח הנמלים ל-50 השנים הבאות, אשר נועדה לתת מענה לאתגרים אלה, ממנה ייגזרו שלבי הפיתוח הבאים ומיקומם. "שלבי הפיתוח הבאים יחלו להתבצע ברצף החל מסיום שלב א' של פרויקט הכרמל בשנת 2009 , ויאפשרו הכנסת שחקנים נוספים, מפעילים פרטיים למסופים החדשים להשגת יעד התחרות האמיתית בענף" אמר.
 
 
לין: הנמלים הם זרם הדם של הכלכלה. אסור שימשיכו להיות בשליטת ועדי העובדים
 
"הרפורמה בנמלי ישראל אכן הוכיחה עצמה, אך רק באופן חלקי. השירותים אמנם השתפרו, אך עדיין אין תחרות אמיתית ומלאה בין הנמלים עצמם". כך אמר היום אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, בכנס המי"ל.
 
לדברי לין, יחסי העבודה מהווים את עקב האכילס של הנמלים. "לדאבוננו, בתקופה האחרונה לא רק שהעובדים בנמלים הפרו את ההסכמים, המחייבים אותם ל- 5 שנים של שקט תעשייתי, אלא הם מתארגנים מחדש, ברמה ארצית, ומעבירים מסרים מאיימים להנהלות הנמלים. הנמלים הם זרם הדם של הכלכלה", הדגיש לין, "והמסקנה המתבקשת היא שאסור לנו ליצור מחדש מצב בו הם יהיו בשליטת הועדים. נמלי ישראל הינם תשתית חשובה מדי מכדי להשאירם בשליטת הועדים".
 
לין הציע פתרונות אפשריים לייעול הרפורמה בנמלים: להאיץ את הרפורמה התעריפית כך שהתחרות בנמלים תהיה לא רק ברמת השירות אלא גם ברמת התעריפים; בנוסף, לבטל כליל את האפליה הסקטוריאלית בגביית דמי רציף בין יבוא ליצוא. (ביבוא אגרת הרציף היא 1.02% מערך ה- CIF ואילו ביצוא היא 0.2% מערך ה- FOB) "הפעילות בנמלים צריכה לשקף עלות אמיתית ומלאה. היבוא לא צריך לסבסד את היצוא", אמר.