אהבתם? שתפו
שיתוף בפייסבוק
שיתוף בטוויטר
שיתוף בלינקדאין
שיתוף באימייל
שיתוף בווטסאפ
הדפסת כתבה
תובעות 4 מיליון שקל בשל נזקים שנגרמו להן עקב השביתה בנמלים, שמתקיימת בניגוד לצו ביה"ד
עשר חברות תעשייתיות גדולות הגישו אתמול (ב`) לבית המשפט המחוזי בתל אביב תביעה בסך יותר מ-4 מיליון שקל נגד ההסתדרות ונושאי תפקידים בוועדי עובדי רשות הנמלים, בשל נזקים שנגרמו להן, לטענתן, בעקבות השביתה בנמלים. התובעות הן אסם תעשיות מזון ואסם משקאות, כיתן, פניציה, סופריור, ברום, טבעול, מוצרי עוף טוב, מגדנות הבית, וארדע פלסט.
החברות טוענות, באמצעות עוה"ד גדעון פישר, נעמה זר-כבוד, משה מזרחי ועדי הולצנקר, כי העובדים מפירים את צו בית הדין הארצי לעבודה, וממשיכים בשביתתם. בכך הם גורמים נזקים עצומים, הגדלים מיום ליום.
החברות טוענות, כי מדובר בשביתה הארוכה ביותר בתולדות המדינה, המהווה סכנה כלכלית למשק הישראלי בכלל ולהן בפרט. שביתה כה ממושכת גורמת לנזקים בלתי הפיכים.
לטענת החברות, לפי נתונים שנמסרו מהתאחדות התעשיינים, גרמה השביתה עד היום לנזק של יותר מ-4 מליארד דולר. לפי נתוני איגוד המשתמשים בהובלה ימית, תקועות בנמלי הים התיכון סחורות המיועדות לישראל בשווי של יותר מ-3 מליארד שקל.
לטענתן, מפעלים רבים בישראל, לרבות שלהן, סובלים ממחסור בחומרי גלם, אשר גרם להשבתת חלק מקווי הייצור, הוצאת עובדים לחופשה כפויה ועוד.
התובעות מציינות, כי ב-22 ביולי נתן בית הדין הארצי לעבודה צו שהורה להסתדרות להפסיק את השביתה. הצו עומד בתוקף עד לחתימה על הסכם קיבוצי חדש או עד למתן החלטה חדשה של בית הדין הארצי.
ואולם, טוענות החברות, הנתבעים החליטו להפר את צו בית הדין ולהמשיך בשביתתם "הפראית": העובדים מגיעים לעבודה, אך שובתים "שביתה איטלקית", כלומר עובדים בתפוקה של כ-25% בלבד.
התובעות טוענות, כי אין פעילות סדירה של כניסה ויציאה של סחורות לישראל ופריקתן והן אינן יכולות לעמוד בהתחייבויותיהן לגבי אספקת מוצרים. לטענתן, למצב הנוכחי השפעות עתידיות מרחיקות לכת של אובדן האמון מצד משקיעים זרים בחו"ל, וחשש ממשי לפגיעה בסחר הבינלאומי בכלל.
כמו כן, לנוכח השבתת הנמלים בפועל, האוניות מסרבות לפקוד את נמלי ישראל ופורקות את הסחורות בחו"ל. מדובר בכ-400 אלף מכולות. בשל כך, טוענות החברות, נגרמו ועדיין נגרמים להן נזקים כבדים, ההולכים וגדלים מיום ליום, ומוערכים עד כה ביותר משני מיליארד שקל.
לטענתן, הנתבעים התרשלו בתפקידם כארגון היציג של עובדי רשות הנמלים, בכך שלא הורו לעובדים או לא דאגו לכך שימלאו אחר צו בית הדין.
עוד לטענת התובעות, משנוכחה ההסתדרות כי ראשי הוועדים לא מביאים להפסקת השביתה, וכי צו בית הדין מופר בריש גלי, מחובתה היתה לפזר את ועדי העובדים ולהטיל את מלוא כובד משקלה, כדי להחזיר לאלתר את העבודה בנמלים לתקנה.
החברות טוענות, כי הנתבעים פגעו בקניינן פגיעה אנושה, שכן כל יום שחולף מסב להן נזקים כספיים אדירים. נזקים בלתי הפיכים אלו גרמו ועודם גורמים להן הפסדי הזמנות, ביטול עיסקאות, פגיעה במוניטין ועוד.
טרם הוגש כתב הגנה.
החברות טוענות, באמצעות עוה"ד גדעון פישר, נעמה זר-כבוד, משה מזרחי ועדי הולצנקר, כי העובדים מפירים את צו בית הדין הארצי לעבודה, וממשיכים בשביתתם. בכך הם גורמים נזקים עצומים, הגדלים מיום ליום.
החברות טוענות, כי מדובר בשביתה הארוכה ביותר בתולדות המדינה, המהווה סכנה כלכלית למשק הישראלי בכלל ולהן בפרט. שביתה כה ממושכת גורמת לנזקים בלתי הפיכים.
לטענת החברות, לפי נתונים שנמסרו מהתאחדות התעשיינים, גרמה השביתה עד היום לנזק של יותר מ-4 מליארד דולר. לפי נתוני איגוד המשתמשים בהובלה ימית, תקועות בנמלי הים התיכון סחורות המיועדות לישראל בשווי של יותר מ-3 מליארד שקל.
לטענתן, מפעלים רבים בישראל, לרבות שלהן, סובלים ממחסור בחומרי גלם, אשר גרם להשבתת חלק מקווי הייצור, הוצאת עובדים לחופשה כפויה ועוד.
התובעות מציינות, כי ב-22 ביולי נתן בית הדין הארצי לעבודה צו שהורה להסתדרות להפסיק את השביתה. הצו עומד בתוקף עד לחתימה על הסכם קיבוצי חדש או עד למתן החלטה חדשה של בית הדין הארצי.
ואולם, טוענות החברות, הנתבעים החליטו להפר את צו בית הדין ולהמשיך בשביתתם "הפראית": העובדים מגיעים לעבודה, אך שובתים "שביתה איטלקית", כלומר עובדים בתפוקה של כ-25% בלבד.
התובעות טוענות, כי אין פעילות סדירה של כניסה ויציאה של סחורות לישראל ופריקתן והן אינן יכולות לעמוד בהתחייבויותיהן לגבי אספקת מוצרים. לטענתן, למצב הנוכחי השפעות עתידיות מרחיקות לכת של אובדן האמון מצד משקיעים זרים בחו"ל, וחשש ממשי לפגיעה בסחר הבינלאומי בכלל.
כמו כן, לנוכח השבתת הנמלים בפועל, האוניות מסרבות לפקוד את נמלי ישראל ופורקות את הסחורות בחו"ל. מדובר בכ-400 אלף מכולות. בשל כך, טוענות החברות, נגרמו ועדיין נגרמים להן נזקים כבדים, ההולכים וגדלים מיום ליום, ומוערכים עד כה ביותר משני מיליארד שקל.
לטענתן, הנתבעים התרשלו בתפקידם כארגון היציג של עובדי רשות הנמלים, בכך שלא הורו לעובדים או לא דאגו לכך שימלאו אחר צו בית הדין.
עוד לטענת התובעות, משנוכחה ההסתדרות כי ראשי הוועדים לא מביאים להפסקת השביתה, וכי צו בית הדין מופר בריש גלי, מחובתה היתה לפזר את ועדי העובדים ולהטיל את מלוא כובד משקלה, כדי להחזיר לאלתר את העבודה בנמלים לתקנה.
החברות טוענות, כי הנתבעים פגעו בקניינן פגיעה אנושה, שכן כל יום שחולף מסב להן נזקים כספיים אדירים. נזקים בלתי הפיכים אלו גרמו ועודם גורמים להן הפסדי הזמנות, ביטול עיסקאות, פגיעה במוניטין ועוד.
טרם הוגש כתב הגנה.
