הארגונים הכלכליים הגישו עתירה בביה"ד לעבודה כנגד עובדי הנמלים

איגוד לשכות המסחר, התאחדות התעשיינים, רשות הנמלים ואיגוד המשתמשים בהובלה ימית יעתרו היום בשעות הצהריים לבית הדין הארצי לעבודה, בבקשה שביה"ד יורה לעובדי הנמלים לשוב מיידית לעבודה


00:00 ,16.11.2003 מאת: מערכת פורט2פורט
איגוד לשכות המסחר, התאחדות התעשיינים, רשות הנמלים ואיגוד המשתמשים בהובלה ימית יעתרו היום בשעות הצהריים לבית הדין הארצי לעבודה, בבקשה שביה"ד יורה לעובדי הנמלים לשוב מיידית לעבודה. איגוד לשכות המסחר אף מתכוונן להגיש תביעות נזיקין אישיות נגד האחראים לשביתה הפראית, לדבריהם, בנמלים.
 
הנזקים שכבר נגרמו כתוצאה מהשביתה נאמדים נכון להיום בעשרות מיליוני שקלים. כך מסר יוסי שוסטק, מנכ"ל איגוד לשכות המסחר.
 
במסגרת העתירה לביה"ד לעבודה, יטענו העותרים כי בשביתתם זו, מפירים עובדי הנמלים צו קודם של ביה"ד. בעתירה, כאמור, יתבקש ביה"ד להורות לעובדי הנמלים לשוב מיידית לעבודה. "היבואנים והיצואנים לא יהיו מוכנים להמשיך ולהיות קורבן לכל גחמה של עובדי הנמלים", אמר שוסטק.
 
הארגונים הכלכליים הגישו עתירה בביה"ד לעבודה כנגד עובדי הנמליםמר יוסי שוסטק (בתמונה) מוסיף : "לדעתנו, השביתה הינה מהלך מופקר לחלוטין. הפעם עובדי הנמלים הגדישו את הסאה. יש פה התעלמות מוחלטת מהחלטה קודמת שאוסרת עליהם לשבות עד למיצוי המשא ומתן. לדעתי יש פה ביזוי של מערכת המשפט ויש למצות את הדין עד הסוף".
 
בעתירתם, דורשים הארגונים הכלכליים כי בית הדין יורה על הפסקתה המיידית של השביתה שפרצה בנמלי הארץ, ביום חמישי 13.11.2003, והנמשכת ברציפות עד למועד הגשת בקשה זו, ואשר בעטיה "תקועות" בנמלים ובכניסה אליהם 43 אניות על צוותיהן.
 
בעתירה נכתב כי ביום חמישי, 13.11.2003, בשעות הבוקר, פרצה שביתה בנמלי חיפה ואשדוד, וזאת ללא כל התראה מוקדמת, מבלי שניתנה הודעה כחוק על שביתה וללא כל הכרזה על סכסוך עבודה. לטענת ההסתדרות, התירוץ הנוכחי לשביתה הינו העובדה שבמזח של חברת מספנות ישראל בע"מ, הממוקם בסמוך לנמל חיפה, החלו לפרוק אנית משא שהגיעה למספנות באותו יום.
 
בעתירה מצויין כי חברת מספנות ישראל בע"מ חוכרת שטח שהינו בבעלות הרשות, והוא צמוד לחלקו הצפון-מזרחי של נמל חיפה. בשטח זה הפעילה ומפעילה החברה מספנה הנותנת שירותי מסגריה לכלי שיט העוגנים ברציף של המספנות. על פי סמכותה הקבועה בחוק, כמפורט לעיל, נתנה הרשות ביום 1.10.2003 היתר למספנות ליתן שירותי פריקה, טעינה והחסנה של מטענים.
 
עוד נכתב כי ביום חמישי הגיעה אל המספנות אניה אשר היתה אמורה לקבל שירותי שינוע, על פי ההיתר שניתן כאמור למספנות. המדובר באניה יוונית אשר על סיפונה היה מטען של גבס בתפזורת, המיועד למפעל בארץ המייצר מחיצות גבס. עם הוודע דבר הגעתה של האניה אל המשיבה, פרצה מיד שביתה בנמלי חיפה ואשדוד. החל מיום חמישי בערב ועד למועד עריכת בקשה זו, מתקיימת שביתה מלאה בנמלים הנ"ל, והאניות אינן מקבלות שירותי פריקה וטעינה. נכון למועד הגשת בקשה זו, "תקועות" 19 אניות בנמל אשדוד ו- 24 אניות בנמל חיפה, חלקן בתוככי הנמל וחלקן מחוצה לו, על צוותיהן.
 
ביום 13.11.2003 פנה סמנכ"ל הרשות למינהל ומשאבי אנוש ברשות הנמלים, מר יחזקאל דסקל, אל מר חיים שייב, מחזיק תיק הנמלים בהסתדרות, ודרש ממנו להחזיר מיידית את השקט התעשייתי לנמלים, אך ללא הועיל.
 
 
הטענות המשפטיות של העותרים כוללות את הנקודות הבאות :
 
  1. השביתה שפרצה בנמלי חיפה ואשדוד הינה שביתה שלא כדין.
 
  1. השביתה אינה כדין משום שהיא מהווה הפרה של צו המניעה שניתן על ידי בית דין נכבד זה ביום 10.10.2003. המבקשים לא עתרו לבקשה על פי פקודת בזיון בית המשפט רק מטעמים של יחסי עבודה, וכדי לא להחמיר את המצב, החמור גם ככה. על כל פנים, אין לראות בבקשה זו משום ויתור על טענה כלשהיא לפי פקודת בזיון בית המשפט.
 
  1. לחילופין, השביתה אינה כדין מאחר ולא ניתנה עליה כל הודעה כחוק לפי חוק יישוב סכסוכי עבודה, התשי"ז - 1957.
 
  1. השביתה שבה מדובר הינה שביתה בלתי מוגנת בשרות הציבורי, כמשמעותה בחוק יישוב סכסוכי עבודה, התשי"ז - 1957, סעיף 37 על כל חלופותיו השונות. השביתה הינה שביתה בלתי מוגנת הן באשר לא נמסרה הודעה כמתחייב מהוראות חוק יישוב סכסוכי עבודה, התשי"ז - 1957, והן משום שהיא לא אושרה על ידי הגורמים המוסמכים לאשרה.
 
  1. השביתה אינה מוצדקת אף לגופה, אינה לגיטימית, וחורגת מכל פרופורציה. אין להסדתרות את הזכות להפעיל את כוחה הארגוני על מנת לסכל פעילות הקבועה בחוק, והפעלת סמכות שניתנה על פי חוק לרשות, שהינה גוף סטטוטורי.
 
  1. גם לגופו של עניין אין שחר לטענה כאילו עבודות הפריקה באניה שבמספנות יש בה כדי לגרוע מעבודתם של עובדי נמל חיפה, שכן עבודת פועלי נמל חיפה, רובה ככולה, הינה בפריקת מכולות ולא במטען בתפזורת, כדוגמת המטען שעל הסיפון האניה המדוברת.
 
  1. לחילופין ומטעמי זהירות, הרי אפילו אם היה מדובר בשביתה כדין ומוצדקת, גם אז יש למנוע אותה, בנסיבות הענין, באמצעות צוי מניעה. בהתאם להלכתו הפסוקה של בית הדין הארצי, חופש השביתה אינו חופש מוחלט, אלא חופש יחסי. במקום שבו קיימת ודאות קרובה, כי השביתה תשבש בצורה החורגת מהסביר שירות ציבורי חיוני מסויים, אין בית הדין מאפשר את השביתה. בית הדין איננו מאפשר שביתה שתשבש באופן בלתי סביר את השירות הציבורי החיוני שבו מדובר, אפילו אם עסקינן בשביתה כשירה לחלוטין שלא נפל כל פגם בנקיטתה ובהכרזתה (מה שאין כן במקרה דנן).
 
  1. אין כל פרופורציה בין הצעדים בהם המשיבה נוקטת לבין הסיבה הנטענת להם כעת, קרי ענין פריקת האניה במספנות. השבתת נמלי הארץ וגרימת נזק חמור ובלתי הפיך לחברי המבקשים התאחדות התעשיינים ואיגוד לשכות המסחר, לכלל לקוחות הרשות ולכל המשתמשים בשירותי הנמלים, אינה עומדת כלל בקנה אחד עם מטרות השביתה ונימוקיה.
 
השביתה המוחלטת בנמלי ישראל גורמת ועתידה לגרום לנזקים עצומים ובלתי הפיכים לחברי המבקשים התאחדות התעשיינים ואיגוד לשכות המסחר, ללקוחות הרשות (לבעלי האוניות), לציבור המשתמשים בהובלה הימית (יצואנים, תעשיינים, חקלאים, הסקטור המסחרי והציבור הרחב) ולמשק המדינה, עד כדי שיתוקו המוחלט של המשק. בין השאר, צפוי מחסור בחומרי גלם ובמצרכי יסוד, דבר שיפגע בציבור הישראלי כולו. כאמור לעיל, המשתמשים רק עתה מנסים להתאושש מפגעי השביתה שזה עתה הסתיימה, והנה נחתה על ראשם השביתה הנוכחית.
 
לאור האמור לעיל יטענו המבקשים כי לנוכח הנזקים העצומים הנגרמים ושעלולים עוד להיגרם בוודאות קרובה, מן הדין לאסור על השביתה, וזאת מטעם זה כשלעצמו, אפילו אם שאר הטעמים שהובאו לעיל לא היו קיימים.
 
9.       זכות השביתה הינה יחסית ויש לאזן אותה אל מול הנזקים שהיא גורמת ואל מול זכויות היסוד המתנגשות עימה. במקרה דנן מתנגשת זכות השביתה עם הנזקים העצומים והבלתי פרופורציונאליים שהיא גורמת, הפוגעים באופן בלתי סביר ובלתי מידתי בקנין הפרטי של המשתמשים בשירותי הנמל, בחופש העיסוק של המשתמשים, בזכות לתנועה חופשית מן הארץ ואליה, ובאינטרס הציבורי. כמו כן, השימוש בזכות השביתה במקרה דנן, חותר תחת הזכות לתחרות חופשית שהוכרה אף היא כזכות יסודית במשפט ארצנו. כל הזכויות הללו הינן זכויות יסוד שדרגתן ב"היררכיית" הזכויות הינה גבוהה יותר מזכות השביתה, שכן הן זכויות שעוגנו בחוקי יסוד ובפסיקה כזכויות יסוד ראשונות במעלה (מה שאין כן לגבי זכות השביתה).
 
            בהתנגשות זו יש מקום ליתן זכות קדימה לזכויות היסוד הנפגעות אל מול זכות השביתה.
 
  1. לא יתכן כי נמלי הים, ציבור המשתמשים בהם וכלל אזרחי המדינה ישמשו בני ערובה וקלף מיקוח בידיהם של העובדים, במיוחד בשעה קשה זו למשק הישראלי, אשר שביתה מעין זו עלולה למוטט אותו כליל.
 
  1. יש מקום ליתן צו מניעה כנגד השביתה בשל כל אחד ואחד מהטעמים המנויים לעיל, ובהצברם לא כל שכן.
 
 
 
העותרים, באמצעות באי כוחם, מבקשים כי בית הדין יוציא צווים כדלקמן:
 
א.      צו המורה להסתדרות, על יחידיה, לבטל כל צעד ארגוני שבו נקטה, ולגרום להפסקה מיידית של השביתה שפרצה ברשות ולחזרה מיידית לעבודה תקינה ומלאה תוך שמירה על שקט תעשייתי מוחלט ברשות.
 
ב.      ליתן צו המורה למשיבה וליחידיה לגרום לקיום שקט תעשייתי מוחלט אצל הרשות, לרבות אי נקיטה בשביתה, אי נקיטת עיצומים מכל סוג שהוא לרבות הפרעה אחרת למהלך העבודה התקין ולהפעיל סמכותה ומרותה הארגוניים לצורך כך.
 
ג.       צו האוסר על קיום השביתה ברשות והשתתפות בה.
 
 
 
 

נשיא לשכת הספנות בקריאה לצדדים לשוב ולהידבר

 
ביום שישי, עם תחילת המשבר המחודש בנמלים, שיגר מר איתן רפפורט נשיא לשכת הספנות מכתב אל השר אביגדור ליברמן. איתן רפפורט כתב במכתבו אל השר ליברמן :
" שוב הננו עדים לשביתה בנמלים אשר גורמת נזקים כבדים לספנות וליתר משתמשי הנמלים, נזקים שמצטברים לנזקים שנגרמו מהשביתות הקודמות. השקט התעשייתי שנקבע על ידי בית המשפט הופר בשל חילוקי דעות על הפרוש של ההחלטה שלא לנקוט צעדים חד צדדיים על ידי אחד מהצדדים.
 
לשכת הספנות הביעה דעתה בעבר ומאמינה בכך גם היום, כי הדרך היחידה לפתרון חילוקי הדעות היא בדרך של משא ומתן והידברות בין הצדדים. כל דרך אחרת רק תמשיך את המצב הבלתי נסבל ופגיעה בסחר החוץ של המדינה.
 
בשעה זו , הננו פונים אל כבודו על מנת שתפעיל סמכותך להביא את הצדדים לידי הדברות כדי להחזיר את העבודה בנמלים לסידרה באופן מידי ".