גד שפר מזהיר מפני שימוש שרירותי בהיטל הצפיפות בעתיד

החל מהשבוע שעבר אין גובים עוד היטל צפיפות בנמל אשדוד. זו הקלה של ממש למשתמשים בהובלה הימית. על נמל אשדוד הוטל במשך קרוב לארבע שנים היטל צפיפות של 7%, שהופחת לפני שלושה חודשים ל-3.5%, ועתה, לאחר לחצים ומאבקים של איגוד המשתמשים בהובלה הימית עם הנהלת נמל אשדוד, בוטל. יו"ר האיגוד, גד שפר, מעריך כי החיסכון הכולל למשתמשים מביטול ההיטל הוא כ-100 מיליון ₪ בשנה.
 
גד שפר, יו"ר איגוד המשתמשים, בירך על ההחלטה של קונפרנס EMTA לבטל את היטל הצפיפות על נמל אשדוד. "למרות שביעות הרצון מביטול ההיטל, אופן הטלת ההיטל מעלה תמיהות קשות", אמר שפר בראיון מיוחד שקיים עם port2port בנושא.
 
לדבריו, כאשר הטילו חברות הספנות, ובראשן קונפרנס EMTA, את היטל הצפיפות הזה, הן פעלו בניגוד לכל מה שהיה מקובל ומוסכם בנושא זה. "כאשר שוברים כלים של הסכמה והידברות – הדברים אינם חוזרים לסדרם, גם אם ההיטל בוטל".
 
שפר ציין שבמשך שנים ארוכות הסכימו המשתמשים בהובלה הימית, וגם היום אין חולקים על הסכמה זו, כי יש לסייע לחברות הספנות לשאת בנזקים הכבדים שנגרמים להן בשל צפיפות בנמלים, בין אם מקורה של הצפיפות בצעדים ארגוניים, כמו שביתות או עיצומים, ובין אם מקורם בניהול לא יעיל, או ב"התייעלות יתר" הגורמת לחוסר בכוח אדם. הוא ציין שמתוך הבנה זו, ניאותו המשתמשים בהובלה הימית להשתתף בנטל, באמצעות היטל הצפיפות.
 
להיטל הצפיפות היו, במשך כל השנים, כללים ברורים ומוסכמים על כל הצדדים: ההיטל נקבע בעקבות צפיפות בנמל, ונועד לשפות על נזקים שכבר קרו. על פי ההסכמות, ספגו המשתמשים כמחצית מהנזקים שנגרמו לחברות הספנות, והחברות ספגו את המחצית האחרת. פעמים רבות לא היו חילוקי דעות על היקף הנזקים. כשהתעוררו חילוקי דעות, נבדקה הערכת הנזקים על ידי גורם חיצוני אובייקטיבי (כמו מכון וידרא לחקר הספנות והנמלים). משהוגדר היקף הנזקים, נפרס ההיטל לפרק זמן מוגדר, לרוב של חודשים ספורים, עד לכיסוי הסכום. היקפו היה בדרך כלל 2-3%, ובמקרים נדירים התקרב ל-4%.
 
לטענת שפר, היטל הצפיפות הנוכחי שבר את הכלים בכל ההיבטים האלה. "בראש ובראשונה הוא פגע בעקרון ההסכמה ההדדית: הוטל בניגוד מוחלט ובוטה לעמדת המשתמשים בהובלה הימית, ולמעשה נכפה עליהם. כפייה תוך חיובם בסכומי עתק, פי שניים ויותר ממה שהיה מקובל, בלא כל בקרה על ההיקף האמיתי של הנזקים שנגרמו (או לא) לחברות הספנות, בלא הבהרה האם חברות הספנות ספגו מחצית מהנזקים, או הטילו על המשתמשים את מלוא התשלום (ואולי אף יותר – מי יודע? מי ביקר?)".
 
לטענתו של שפר, היטל זה הוטל באפריל 2002, בלי תאריך סיום, בלי להתחשב בשינויים שקרו בשטח, תוך ניצול המצב בשוק הספנות העולמי, שיצר שוק של מוכרים. "כך, למשל, הופחת ההיטל רק באוקטובר האחרון, למרות שהנהלת נמל אשדוד הציגה כבר באוגוסט ירידה של 77% בזמני ההמתנה של אוניות בנמל".
 
באיגוד המשתמשים גורסים שבשבירת הכלים של ההסכמות על היטל הצפיפות, איבד הקונפרנס חלק ניכר מאמונם של המשתמשים בהובלה הימית ומנכונותם לסייע לחברות הספנות. "המשתמשים חשים", הוסיף שפר, "כי אין וודאות שעם ביטול היטל הצפיפות בנמל אשדוד, ייפסק השימוש הכוחני בכלי זה. נציין רק כי פיטר ובר, מנהל קונפרנס EMTA, ציין, באותו מכתב שבו הודיע על ביטול ההיטל, כי הנהלת הקונפרנס שומרת לעצמה את הזכות לשוב ולהחיל מחדש את היטל הצפיפות, אם תחול הרעה ברמת התפוקות של נמל אשדוד".
 
"בדרך שבה הוטל היטל הצפיפות האחרון בנמל אשדוד, הפך הקונפרנס את ההיטל מכלי שנועד לסייע לחברות הספנות ולשפות אותן על מחצית מנזקיהן, לכלי עונשי לנמל, כאשר המשתמשים בהובלה הימית הם מקל העונשין (באמצעות האופציה להשתמש בנמל חיפה, שעליו לא הוטל ההיטל), וכדי שישמשו מקל עונשין כזה, מוטל עליהם היטל שהפך במשך שלוש שנים למעין מס קבע על שימוש בנמל אשדוד. היטל הצפיפות הזה נעשה כצעד כוחני, שנכפה על המשתמשים, ופגע קשה בכיסם, בלא שתהיה להם אחריות כלשהי למצב שגרם את הנזק לחברות הספנות", הוסיף.
 
איגוד המשתמשים בהובלה הימית שב ולחץ, מאז הפחתת ההיטל באוקטובר לביטולו המוחלט של ההיטל. "אין ספק כי השינוי בשוק הספנות העולמי, שהחזיר, מחד, את המחירים השפויים להובלות הימיות, ומאידך חשף את חברות הספנות לתחרות הולכת וגוברת על ליבו וכיסו של המשתמש, תרם לזירוז האישור לביטול היטל הצפיפות בנמל אשדוד".
 
גד שפר, יו"ר איגוד המשתמשים בהובלה הימית, אומר כי באיגוד לומדים היום את הלקחים מפרשת היטל הצפיפות האחרון. "אנו בודקים את הצעדים, כיצד להתגונן, אם יחזור, הניסיון להטיל על המשתמשים בהובלה הימית היטל נוסף, שרירותי ובלא הסכמה הדדית".