איגוד המשתמשים: מעל 215 ימי עיצומים ושביתות בנמלים מאז הרפורמה בנמלים

לטענת האיגוד הנזק שנגרם למשק מאותם עיצומים מוערך בין 2-3 מיליארד שקל. גד שפר: "אוזלת יד, חוסר אחריות והפקרות רוקנו את הרפורמה בנמלים מתוכן". מאשים את ההסתדרות והפוליטיקאים במצב
 
ארבע שנים אחרי הרפורמה בנמלי ישראל, שהונהגה ב-17.2.05, מתברר כי הסכמי הרפורמה, שהיו אמורים לפתוח דף חדש ביחסי העבודה בנמלים ובהם התחייבו העובדים לשקט תעשייתי, הופרו בשיטתיות. היו לפחות 41 מקרים של שיבושי עבודה, עיצומים ושביתות בנמלי ישראל, ועוד 22 איומים פומביים בשביתות והכרזות סכסוכי עבודה. מספר ימי העיצומים בארבע שנים אלה עולה על 215. כך עולה מבדיקה שנערכה באיגוד המשתמשים בהובלה ימית.
 
הנתונים שנבדקו מקיפים את שיבושי העבודה עליהם דווח בעיתונות, בפניות לבתי הדין לעבודה או מדיווחים של משתמשי הנמל השונים. רבים מהעיצומים שננקטו בנמלים היו צעדים שלא דווחו, ולגבי חלקם אף הכחישו העובדים את קיומם למרות שהיתה האטת עבודה בפועל.
 
לפי נתונים אלה, הנזק למשק מאותם עיצומים (נזק לבעלי המטענים, לספנות, למפעלים שלא קיבלו חומרי גלם ולא יכלו לייצא בזמן, ועליות מחירי מוצרים) מוערך בין 2 - 3 מיליארד שקל. "במחיר העיצומים הלא חוקיים ניתן היה לכסות את הוצאות מבצע 'עופרת יצוקה', למגן את הישובים בדרום ולממן את כל התרופות שרוצים להכניס לסל התרופות" אומר יו"ר איגוד המשתמשים בהובלה ימית, גד שפר.
 
איומים בצעדים ארגוניים והכרזות על סכסוכי עבודה נכללו בבדיקה מאחר שגם אם לא גרמו לשיבושים מיידיים בעבודה על האוניות העוגנות בנמלים, המתח ואי היציבות ששידרו איומים אלה, גרמו לנזקים בנכונות אוניות להגיע לנמלי ישראל ובמגמה להעלות את היטלי הצפיפות בנמלים.
 
לדברי איגוד המשתמשים בהובלה ימית הסיבות לצעדי העובדים מגוונות ביותר: תביעות שכר, קידום וחילוקי דעות על פרשנות להסכמים קיבוציים וכן חילוקי דעות על רקע קליטה של קרובי עובדים כעובדים חדשים בנמל, תוכנית הצטיידות בנמל והנהגת רפורמה בתעריפי הנמלים.
 
"למעשה, אנחנו עדים למצב של אוזלת יד והפקרות שרוקן את הרפורמה בנמלים מתוכן" אומר גד שפר, יו"ר איגוד המשתמשים בהובלה ימית. "על פי הסכמי הרפורמה שנחתמו בפברואר 2005, אמורים הצעדים הראשונים של ההפרטה לצאת לדרך כבר בשנת 2010. מישהו מאמין שבצורה כזו יש סיכוי להפריט? השורה התחתונה היא שקבוצת עובדים, ה'מככבת' שנה אחר שנה בראש סולם מקבלי השכר הגבוה במגזר הציבורי, קיבלה עם ההפרטה מענק של 100,000 שקל לעובד והעלאות שכר בשיעור של 15% - 20%, תמורת חתימתה על הסכמתה לשינוי מבני, שביצועו מסוכל צעד אחר צעד. מדינת ישראל שילמה כספים רבים, והמשתמשים בהובלה הימית ספגו נזקים בלתי נסבלים בשביתה הגדולה שקדמה לרפורמה, תמורת חתימה שאינה שווה את הנייר עליו נחתמה".
 
שפר אומר עוד כי אינו מאשים רק את עובדי הנמלים שהפרו הסכמים ופועלים כבר ארבע שנים בניגוד לחוק. לדבריו, גם ההסתדרות העלימה עין כאשר העובדים נקטו עיצומים או השביתו את העבודה על דעת עצמם ולא באישורה, ולא טרחה לקרוא את הוועדים לסדר ואף השתמשה בעובדי הנמלים לצורך מאבקים אחרים שלה, כמו תשלום שכר ברשויות המקומיות. לדברי שפר, גם הפוליטיקאים ממהרים להיכנע ללחצים של הוועדים החזקים בנמלים, יוצרים איתם קשר ישיר מעל לראשן של ההנהלות, ומכניסים שיקולים פוליטיים-מפלגתיים להחלטות הכלכליות הקשורות בנמלים.
 
בהקשר זה, טוען שפר, הכנסת מודל הלנד-לורד לחוק ההסדרים בלי הידברות מוקדמת עם העובדים, היא דוגמה לפעולה פזיזה, תוך התעלמות מהרגישות המיוחדת של מקום עבודה חיוני למשק כמו הנמלים, ניסיון שנדון מראש לכישלון וגרר יותר מחודש של עיצומים בעלות של מאות מיליוני דולרים למשק.
 
לטענת שפר, גם פניות למערכת המשפט לא הועילו, שכן גם כאשר בתי דין לעבודה הורו לעובדים לעבוד עבודה מלאה וסדירה, פעם אחר פעם לא מילאו העובדים אחר הצווים, והגופים הרלוונטיים חששו להתלונן על הפרת הצווים ובזיון בית המשפט, מחשש שתלונות כאלה יביאו שוב להחרפת הצעדים ולהשבתות בנמלים.
 
לדברי איגוד המשתמשים בהובלה ימית, הניסיונות השונים לקידום היבטים שונים של הרפורמה נתקלים בהתנגדות שיטתית ונמרצת של העובדים, בין אם מדובר ברפורמה בתעריפי הנמלים, בין אם מדובר בהחלטה להקמת נמל פרטי, שנתקלה באזהרות כי העובדים ישביתו את הנמלים אם הנושא יקודם, ובין אם בצעדים הארגוניים שננקטו כאשר נודע שאנשי עסקים מעוניינים ברכישת נמל חיפה.