ועדת המשנה של הוועדה תקצר תהליכים. אולי

במועצת המובילים והמסיעים והתאחדות בעלי מפעלי הובלה מתריעים כבר מספר שנים על המחסור החמור בנהגי רכב כבד. בעקבות כך, החודש קיים מנכ"ל משרד התחבורה עוזי יצחקי דיון עם נציגי מועצת המובילים והמסיעים והתאחדות בעלי מפעלי הובלה בנושא עידוד העסקת נהגים ברכב כבד וציבורי.

על פי נתוני מועצת המובילים, היום כמעט ולא נכנסים עובדים חדשים לענף. ההערכה היא שחסרים היום כ-3,000 נהגים, כאשר בנוסף יש צורך בעוד 300 נהגים נוספים לשנה. גילם הממוצע של הנהגים הוא 52, כאשר בחברות הגדולות הגיל הממוצע אף גבוה יותר.

נציגי המועצה הדגישו במהלך הדיון עם מנכ"ל משרד התחבורה כי למחסור בנהגים יש השפעה קריטית על כלכלת ישראל, שכן רוב ההובלות בארץ נעשית על ידי משאיות ולמחסור יש השפעה גם על הביטחון. כדוגמה הם הביאו את מבצע "צוק איתן", בו כל הנהגים מרותקים לצה"ל ואין מי שיחליף אותם.

אמר יו"ר מועצת המובילים והמסיעים גבי בן הרוש: "המחסור מביא לכך שנהגים עובדים שעות רבות והדבר משפיע על בטיחותם על בטיחות הנוסעים בכביש. המחסור משפיע גם על קושי באכיפת משמעת כלפי נהגים שמכירים את המצב ואת הנחיצות בנהגים. אחת הבעיות המרכזיות בתחום הינו תהליך הוצאת הרישיון שהוא ארוך, מסורבל ובירוקרטי, אורך כ-12 עד 15 חודש ועלותו היא כ–20 אלף שקל.

"יש חשיבות לרתום את צה"ל לנושא, שיכשיר חיילים לפני פרישה בתחום. אנחנו מציעים להכיר במקצוע כמקצוע מועדף, כאשר מתחייבים בשם המעסיקים שאם המקצוע יוכר כמקצוע מועדף, הם ייתנו מענק נוסף שווה ערך על מנת שיעבדו בתחום תקופה נוספת".

מנכ"ל מועצת המובילים דוד כוכבא הדגיש כי לא מדובר בבעיית שכר: "הנהגים ברכב כבד נמצאים תחת הסכם קיבוצי עם צו הרחבה ומרוויחים כ-9,000-11,000 שקל נטו כשכר, כך שמדובר בשכר שכמעט יהיה בלתי אפשרי לשפר".

מנהל הרשות הארצית לתחבורה ציבורית מאיר חן: "כקצין בכיר לשעבר בצבא, אני מודע לכך שמקצוע נהג הרכב הכבד הוא אחד המקצועות שהצבא מנסה להתמודד עם מחסור שקיים בו. לצבא חשוב מאוד שהנושא יוכר כמקצוע מועדף, כי הוא מאמין שאם חיילים יידעו שיש אופק אזרחי למקצוע, הדבר ישפיע על כמות החיילים שיהיו מוכנים לעסוק בתחום. בעיית המחסור קיימת גם בתחבורה הציבורית ובאוטובוסים. משרד התחבורה מפרסם מכרזים להגדלת היקפי הנסיעות על מנת לשפר את השירות, אך הדבר מצריך עוד נהגים, מה שהופך הבעיה המשמעותית ביותר עבור מפעילי התחבורה הציבורית".

לדברי מאיר אלרם, מנהל אגף תיאום גורמי חוץ, ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים, "יש לבחון ראיה לטווח ארוך. כיום יש מגמה של פיחות במעמד הנהג, צריך לנסות למצב את התחום. משרד התחבורה והרשות הלאומית לבטיחות בדרכים מנסים לעשות זאת בכמה דרכים, כגון: חונכות והשתלמויות. יחד עם זאת, עבודה מועדפת והכרה חברתית תביא לגידול בכמות הנהגים. יש לבחון את הדרכים בהם ניתן להביא משתחררים מצה"ל  לענף".

מיכל צוק, המשנה למנכ"ל והממונה על התעסוקה במשרד הכלכלה אמרה כי, "צריך לשים זאת בפרופורציות: בעבודה מועדפת מדובר במענק חד פעמי של 6,000 שקל, וזה לא יפתור כשלעצמו את הבעיה. אני מציעה להקים צוות עבודה שימפה את החסמים, יציע לדרכים להסירם ויכין תוכנית עבודה בהתאם, משרד הכלכלה יודע לעזור בגיוס אנשים מהשטח דרך אזורי התעסוקה ויכול לספק משאבים.

"מקורות נוספים שצריכים להילקח בחשבון הם חיילים משוחררים והשתתפות המעסיקים, דבר שיצור גם מחויבות של העובד למעסיק. על פניו, כפי שהוצג בדיון, חלק מהחסמים נמצאים בכלל במשרד התחבורה - בתחום ההכשרה ואישור הכשירות לנהיגה. כדאי לבחון אפשרות להתייחס לנושא כבר במסגרת דיוני התקציב ל לשנת 2015".

יצחקי סיכם את הישיבה בהחלטה לפיה יוקם צוות משנה בראשות המשנה למנכ"ל משרד הכלכלה, או נציג בכיר מטעמה, בהשתתפות כל הגורמים הרלוונטיים. תפקידו של הצוות יהיה למפות את הכשלים והחסמים, לגבש פתרונות אפשריים לגיוס עובדים גם מקרב אוכלוסיות מיוחדות שיש כוונה להכניסם למעגל העבודה )חרדים, אתיופים, בני מיעוטים ויוצאי צבא ( ולהציג תוכנית עבודה כוללת.

יצחקי הבטיח כי ינחה את אגף הרישוי לבחון איך מקצרים את קורסי ההכשרה לנהגי רכב כבד וציבורי מהיבט התוכן הלימודי מבלי לפוגע במקצועיות  והתחייב בשם המשרד, המכון הרפואי לבטיחות בדרכים במשרד הבריאות ומשטרת ישראל לקיצור ההליך וצמצום הבירוקרטיה המיותרת. לדבריו, אגף תקציבים במשרד האוצר מכיר בחשיבות המהלך ויעמיד גיבוי תקציבי לפתרון המחסור.