בית המשפט פטר את המשלח הבינלאומי מאחריות לאובדן המשלוח

בעת אחסונו של המטען בנמל המבורג, במסגרת הליך השטעון, אירעה שריפה וחלק ניכר מן המשלוח אבד. פסיקת בית המשפט נשענת על חו"ד של ברי פינטוב אשר קבע כי המשלח הבינלאומי פעל במקרה זה לפי כל אמות מידה סבירות

פסק דין שניתן לפני מספר ימים פוטר את המשלח הבינלאומי מאחריות לנזקי היבואן עקב אובדנו ואי הגעתו של משלוח של מקררי יין. קביעת בית המשפט הפוטרת את המשלח מכל אחריות ודוחה את התביעה נגדו, נשענת על חוות דעתו המקצועית של ברי פינטוב, מנכ"ל ארגון הגג של סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים.
 
באותו עניין התקשר היבואן עם המשלח הבינלאומי לביצוע משלוח של מקררי יין מקנדה לישראל. המשלוח אמור היה לצאת בהפלגה ישירה מקנדה לישראל. עקב תקלה באוניה שהייתה מיועדת להוביל את המשלוח לישראל, ניתב המשלח הקנדי את המשלוח לאוניה חלופית, המפליגה לנמל המבורג בגרמניה ולא ישירות לישראל. בעת אחסונו של המטען בנמל המבורג, במסגרת הליך השטעון, ארעה שריפה וחלק ניכר מן המשלוח אבד. רק לאחר הגעתה ארצה של האוניה שיצאה מנמל המבורג לישראל, התברר כי משלוח המקררים לא הגיע ונשרף עוד בטרם הטענת האוניה בנמל המבורג.
 
היבואן תבע את המשלח הבינלאומי בעילת רשלנות בנזיקין, בהתייחס לטיפולו במשלוח, העברת המשלוח מהפלגה ישירה להפלגה דרך גרמניה, הימנעות מהובלת המשלוח באוויר או כמטען יחיד במכולה ובעניין העברת דיווחים בלתי נכונים ליבואן. היבואן העריך את נזקיו בסך של 336,566 ₪.
 
בית המשפט, כאמור, דחה את התביעה כנגד המשלח הבינלאומי כשהוא מסתמך, כמרכיב מרכזי בפסק הדין, על חוות דעתו כמומחה ועדותו המקצועית של מנכ"ל ארגון הגג של סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים, ברי פינטוב, אשר העיד לטובת המשלח הבינלאומי בעניין התנהלותו המקצועית התקינה באותו מקרה.
 
בית המשפט מצטט חלק גדול מחוות הדעת של ברי פינטוב בפסק הדין: "תקלות המונעות הפלגות מתרחשות לעיתים ומונעות עמידה בלוח הפלגות קבוע מראש; השגחה ושמירה על המטען בהיותו בנמלים, במסופים העורפיים ועל סיפון האונייה; על מועדי פריקת המטענים. הנחת העבודה היא שמחסנים אלו הינם בפיקוח רשות המכס של המדינה בה נמצא המטען ולכן חזקה על רשות המכס שתנקוט בכל האמצעים הדרושים לשמירת המטענים. עם זאת מתרחשים לעיתים אירועים חריגים של התנגשות בלב ים, שריפות במחסנים, הצפות וכד' אשר למשלח הבינלאומי אין ולא יכולה להיות כל שליטה עליהם".
 
על יסוד חוות הדעת שלא נסתרה (מנהל התובעת אף ציין כי אין לו את הכלים לחלוק על חוות דעת זו), קבע בית המשפט כי התנהלותו של המשלח הבינלאומי היתה מקצועית ותקינה ותאמה את הנורמות המקצועיות המקובלות.
 
בית המשפט קבע כי היבואן לא מסר למשלח הבינלאומי כי יש דחיפות מיוחדת בהעברת המטען. זאת גם כאשר כבר הודע ליבואן על חילופי האוניות ודחיית ההפלגה. בנסיבות העניין ולאור העובדה שהיבואן העיד במפורש כי מטרתו הייתה לחסוך בהוצאות, לא היה מקום להעלות בפניו את האפשרות של הובלה אווירית משום הפרשי המחירים הגבוהים בין הובלה ימית לאווירית. כך גם לגבי האפשרות להציע ליבואן לבצע את הובלת המטען בנפרד, כמטען יחיד במכולה. גם דרך זו היתה מכפילה, אם לא משלשת, את  עלות ההובלה.
 
תוצאת פסק הדין היא כי תביעת היבואן, שייחסה למשלח הישראלי רשלנות מקצועית, נדחתה על יסוד בחינה פרטנית של התנהלות המשלח הבינלאומי בנסיבות אותו עניין, לאור הנורמות המקצועיות הנהוגות ומקובלות בענף.