נזקי מבצע "צוק איתן" למפעלי תעשייה בישראל: 345 מיליון שקל

מבדיקת האגף למחקר כלכלי בהתאחדות התעשיינים עולה כי הנזק הכלכלי המצטבר למפעלי התעשייה בכל אזורי הארץ הנמצאים תחת איום הטילים בתום שמונת ימי הלחימה של מבצע "צוק איתן" מוערך בכ-345 מיליון שקל.

מפעלי הדרום, כולל עוטף עזה, ניזוקו ב-145 מיליון שקל ומפעלי מרכז הארץ, עד מחוז חיפה, ניזוקו ב-170 מיליון שקל. הסקר שערך האגף למחקר כלכלי כולל דיווחים מהשטח של כ-90 מפעלי תעשייה מכל רחבי הארץ, בחלוקה לפי מחוזות פעילות.

על בסיס ממצאי הסקר, חישב האגף למחקר כלכלי את אומדני הפגיעה הכלכלית לתעשייה כולה. התחשיב לוקח בחשבון הפסד תוצר יומי לפי ערך עלות שכרם של העובדים שלא הגיעו לעבודה וכן פגיעה ברווח ואובדן חלקי של חומרי גלם טריים.

מהסקר עולה כי בעקבות הלחימה נרשמה פגיעה ברווח - בעיקר של מפעלים רציפים ומפעלי מזון - בשיעורים שנעים בין 20%-40% באזור הדרום, וסביב ה-7% בשאר הארץ. בנוסף, מדווחים חלק מהמפעלים על אובדן של חומרי הגלם, בעיקר המפעלים התהליכים (מפעלים העובדים באופן קבוע 24 שעות ברציפות) ובמפעלי מזון, כאשר שיעור הפגיעה עומד על אחוזים בודדים, עד כ-2%.

כ-40% מהנזק הכלכלי מקורו בפגיעה בפעילות מפעלי התעשייה בדרום, אשר מעסיקים פחות מ-20% מכלל העובדים בתעשייה בישראל. כמחצית מהנזק הכלכלי שהמפעלים ספגו בעקבות הלחימה דווח במחוזות תל אביב, המרכז וחיפה. זאת בעיקר בשל ריכוז המועסקים הגבוה באזורים אלו - קרוב ל-60%. שאר הנזק רוכז במפעלים במחוזות ירושלים והצפון.

אומדן זה לא כולל נזקים כספיים מפגיעות ישירות במפעלים, וכן לא כולל נזקים עקיפים, כגון פגיעה במוניטין מול לקוחות בחו"ל, ביטול עסקאות עתידיות, אי עמידה בלוחות זמנים וכדומה.

נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר נשיאות הארגונים העסקיים צביקה אורן: "הלחימה בדרום וירי הטילים פוגעת בתפקודם התקין של מפעלים בכל רחבי הארץ. על כן, אנו פועלים בימים אלו מול משרד האוצר, על מנת להגיע מהר ככל שניתן להסדר כספי, אשר יסדיר את הפיצויים למפעלים על הנזק שנגרם להם כתוצאה מהירידה בפעילות. כמו כן, אנו פועלים במשותף עם ההסתדרות להסדרת הפיצוי לעובדים, אשר נאלצו בשל המצב הביטחוני להיעדר מהעבודה".

עוד עולה מנתוני התאחדות התעשיינים, כי שיעור התייצבות העובדים בממוצע במפעלי התעשייה ברחבי הארץ במהלך ימי המבצע עמד על כ- 85%. שיעור התייצבות העובדים באזור הדרום עמד על כ-80%; במרכז הארץ עד וכולל חיפה כ-90%; ובאזור ירושלים והצפון כ-95%.

להערכת התאחדות התעשיינים, שיעור התייצבות העובדים במפעלי הדרום הינו גבוה יחסית למבצעים קודמים (עופרת יצוקה ועמוד ענן), בעיקר הודות לשיפור הניכר שחל בשנתיים החולפות במידת היערכות המפעלים ויתר המערכות, הן בזכות הסדרת והנגשת המרחבים המוגנים ברחבי אזור הדרום והן הודות להגנה הטובה שמספקת במבצע זה מערכת כיפת ברזל.

כמו כן עולה מהשטח כי מפעלים רבים עברו לפעול במתכונת חירום - משמרות ארוכות של 12 שעות; הסעות בתכיפות גבוהה לעובדים, על מנת למנוע המתנה ארוכה בתחנות ההסעה; לעובדי מנהלה שנוכחותם אינה הכרחית מאפשרים לעבוד מהבית; עובדי מנהלה שמגיעים למפעל, הולכים לתגבר את העבודה ברצפת הייצור על מנת לחפות על המחסור בכוח אדם; ועוד. על רקע זה, דיווחו רק מפעלים בודדים בדרום כי התייצבו במפעל כ- 50%-30% מהעובדים.