לין מתריע: דרישת ההסתדרות לחייב העסקה ישירה תביא לקריסת אלפי עסקים

"ליבת סכסוך העבודה עליו הכריזה ההסתדרות הכללית עוסקת בדרישת ההסתדרות לשנות את מבנה התעסוקה במשק ונוגעת בחופש של המעסיק לקבוע ולעצב את מבנה התעסוקה שלו. אי אפשר לחייב מעסיק מתי לבצע עבודות באמצעות העסקה ישירה של עובדים או באמצעות העברת העבודה למיקור חוץ. אם נחייב את כל המעסיקים לבצע את כל פעילותם העסקית באמצעות העסקה ישירה של  עובדים קבועים, ללא יכולת להתאים פעילותם לתנאי השוק המשתנים - התוצאה הישירה תהיה התמוטטות של עשרות אלפי חברות עסקיות, כפי שקרה במשבר בשנות ה 80. יש להשאיר לעסקים גמישות במבנה התעסוקה על מנת שהם יוכלו להתאים עצמם לדרישות השוק המשתנות". כך אמר הבוקר עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, במסיבת עיתונאים בתל אביב. 

לדברי לין, "הפתרון אינו עובר דרך שינוי מבנה התעסוקה, אלא דרך שיפור מאסיבי של תנאי העבודה של כל העובדים במשק בכל סוגי ההעסקה והבטחת זכויותיהם הסוציאליות. איגוד לשכות המסחר מוכן תמיד להידברות בנושא שיפור תנאי העסקתם של עובדי הקבלן והבטחת תנאי עבודתם. האיגוד אף חתם עם ההסתדרות הכללית על הסכם עבודה קיבוצי עבור עובדי הניקיון ותחזוקת מבנים האמור להיטיב את שכר המינימום הענפי ב 20% לעומת שכר המינימום על פי חוק. הסכם שההסתדרות התנערה ממנו.

יש לציין כי איגוד לשכות המסחר היה שותף לשורה של מהלכים לשיפור תנאי העובדים, בכלל זה: הסכם עבודה קיבוצי כללי שקיבל צו הרחבה מבטיח את התנאים של כלל עובדי חברות אדם בישראל; הסכם עבודה על פיו המעסיק מבצע הפרשות על מנת להבטיח פנסיה לכל עובד; הסכם עבודה קיבוצי כללי ברשתות השיווק; ותמיכה בהעלאת שכר המינימום ברמה של 5,000 ₪.

לין הוסיף עוד כי "ההסתדרות אינה מגיעה בידיים נקיות. ההסתדרות גובה דמי טיפול ארגוני בשיעור 0.8% ממקבלי שכר המינימום, מקבלי שכר חלקי מתחת לשכר מינימום וגם מנכים מהעובדים עבודה חלקית. אני מציע להסתדרות לעשות סדר בבית לפני שהיא פועלת לשנות את מבנה ההעסקה אצל גורמים אחרים".

אורן שחור, יו"ר ועדת העבודה וסגן נשיא לשכת המסחר, אמר כי איום השבתת המשק הינו איום פופוליסטי. "ההסתדרות מנסה להביא לשינוי מהותי ולא ריאלי במשק. ההסתדרות תטיב אם תעסוק בנושא שכר המינימום ובשיפור תנאי העבודה של עובדי הקבלן. למרות ששיקול ההסתדרות הינו מובן בתקופה בה הדיון העיקרי הוא המאבק לצדק חברתי, הרצון להיות מעורבים במאבק הינו מובן אך אינו נכון. העלאת שכר המינימום וקיצור תהליך הפעימות להעלאתו היו מרוקנים את דרישות ההסתדרות מתוכן".

עמי לפידות, יו"ר קבוצת לפידות וסגן נשיא לשכת המסחר, ציין כי חופש העיסוק צריך לבוא לידי ביטוי באפשור הגמישות למעסיקים, אך היום ההסתדרות מבקשת למנוע זאת. כפי שיש חופש התאגדות צריך להקפיד גם על חופש עיסוק וגמישות ניהולית. החברה משפחתית שלי, שהקמתי לפני 30 שנה, צמחה וכיום אני מעסיק 300 עובדים. אולם אנו זקוקים למיקור חוץ יעיל ומקצועי דוגמת העסקה של עובד אבטחה, הדורשת הכשרה ואימון ולכן זה הרבה יותר יעיל אם תהיה חברה קבלנית שמספקת את השירות הזה לחברות. ההתמחות כפי שעושה מיקור החוץ זה לא משהו שהמעסיקים יכולים לעשות בצורה היעילה ביותר".

ישראלה שטיר, נשיאת קבוצת שטיר, "במשק מתנהל תהליך אנטי-דמוקרטי, כופים על החברות העסקיות דברים בלתי אפשריים וזה רק הולך ומחמיר. הפכנו לפושעים, כל עבירה שלנו נחשבת פלילית." שטיר התייחסה לעסק המשפחתי שלה: חברה העוסקת בתחום התערוכות, המעסיקה 25 עובדים קבועים ובהתאם לעונתיות ולעומס מעסיקה כ- 200 עד 300 עובדים נוספים דרך מיקור חוץ, במגוון תחומים כמו דיילים, סדרנים, מאבטחים ועוד. אם אצטרך להעסיק עובדים אלה בקביעות באופן ישיר, המשמעות היא לסגור את העסק". לדברי שטיר, יש לעשות הפרדה בין עובדי קבלן שעובדים שנים באותה חברה ובאותו תפקיד (לרוב משרדים ממשלתיים) לעומת הצרכים האמיתיים של המעסיקים בעיקר במגזר הפרטי בעובדים זמניים.

עו"ד שלומי לויה, היועץ המשפטי של איגוד לשכות המסחר, ציין, כי ניסיון קודם של ההסתדרות לכפות העסקת עובדים נכשל בבית הדין לעבודה. "ההסתדרות ביקשה אז לחייב כל מעסיק לקלוט עובדי חברת כח אדם אחרי 9 חודשים, למרות שהחוק מעניק את הבחירה אם לקלוט את העובד או לסיים את העסקתו. דרישה הזויה זו של ההסתדרות נהדפה משפטית. הכישלון הזה לא מנע מההסתדרות להמשיך באותו כיוון, רק שעכשיו אחרי שניסיון משפטי כשל, היא החליטה לנקוט בדרך האלימה של השביתה והעבירה את המיקוד לעובדי קבלני השירותים וגם פה היא מבקשת לכפות העסקה ישירה.

מהודעת סכסוך העבודה והשביתה של ההסתדרות הדברים ברורים: אין יותר חוזים אישיים, אין יותר מיקור חוץ, אין יותר תבניות העסקה גמישות. יש רק דרך העסקה אחת – הסכמים קיבוציים. ההסתדרות לא אמרה שהיא מוכנה לנהל משא ומתן אלא מבקשת להכתיב דרך העסקה אחת ויחידה. במקומות שבהם מפרים זכויות עובדים צריך לטפל במלוא חומרת הדין. אכיפה, פיקוח ושיפור תנאים הם הכיוון, לא כפיית יחסי עובד מעביד. גם אם במקומות נקודתיים מקפחים עובדים, יש כלים לפתור את זה. לא פותרים עוול של הפרת זכויות בעוול אחר שמשמעותו רמיסת זכויות ניהוליות בסיסיות".

גדעון רייס, מנכ"ל ביתן ספארק, חבר הנהלת חטיבת חלפים לרכב, ציין כי מעסיק באמצעות מיקור חוץ נהגים ושליחים, מרביתם סטודנטים. אם אצטרך לקלוט אותם כעובדים קבועים העסק שלי יהפוך ללא יעיל. זו הדרך להפוך עסקים בלתי יעילים ניקח דוגמה מאיטליה, ספרד ויוון.

שרית גורן רצבי, מנכ"ל WEDO4U ציינה שאינה יכולה להרשות לעצמה להעסיק עובדים בהעסקה ישירה כיוון שבכך תיווצר אבטלה סמויה, כיוצא בזה, ירידה בשביעות רצון העובד ובאיכות השירות ללקוח

ישראל טיקוצקי, מנכ"ל טיקו-תנועה בטוחה בע''מ ויו"ר חטיבת קציני בטיחות עצמאיים בתעבורה, ציין כי "קציני בטיחות עצמאיים נותנים שירות בתעבורה לחברות עסקיות בעלות ציי רכב קטנים, שאינם מצריכים קצין בטיחות במשרה מלאה. לפני נתוני הלמ"ס מאז פעילותם של קציני בטיחות עצמאיים חלה ירידה במספר תאונות הדרכים בכלי רכב כבדים. במידה והחברות יאלצו להעסיק בהעסקה קבועה וישירה קציני בטיחות, החברות לא תעשנה כן ולדאבוני רמת הבטיחות ברכבים הכבדים תרד על כל משמעותיה".

טל אשכנזי, מבעלי משרד הפרסום אשכנזי זלצמן, ציין כי זה אמנם לא פופולארי לדבר באופן שלא תומך בעובדים, אך יש גם את צד המעסיקים ואסור לכרסם בחופש העיסוק, כל שכן כאשר מדובר בחוק יסוד. בתעשיית הפרסום ישנם "פיקים" בהם צריך להעסיק עובדים זמניים. בענף הפרסום המוביליות היא גבוהה, והפגיעה בחופש שלנו להעסיק ולפטר הינה חמורה.