לין לאוצר: על המדינה להקצות כ-5 מיליארד ש' לערבויות לעסקים

לדברי נשיא איגוד לשכות המסחר, עסקים רבים עלולים להתמוטט בשל מצוקת האשראי אך יש להם סיכוי ממשי לשרוד את המשבר. "על בנק ישראל להקים מערכת שתפקח על השימוש בערבויות"
 
"הבעיה המרכזית כתוצאה מהמשבר הפיננסי הפוקד את העולם הינה מצוקת האשראי. המבנה הפיננסי של עסקים רבים ותזרים המזומנים שלהם מותנה בהיקף, בזמינות ובעלות האשראי. הרעה במתן אשראי ואף צמצומו עלולים לפגוע  ביכולת העסקים לעמוד בהתחייבויותיהם השוטפות". כך אמר היום נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין, במפגש ראשי המשק עם שר האוצר.
 
לדבריו, "יש לזכור כי בטווח המיידי והבינוני קיימות הוצאות אותן אי אפשר לצמצם ולפיכך חברות יתקשו לשלם לספקים במועד ותיווצר תגובת שרשרת שתביא למוסר תשלומים נמוך במגזר העסקי. מחנק האשראי וירידה בהכנסות יביאו לירידה בפעילות העסקית ואף יגרמו לפיטורי עובדים".
 
אחד הכלים בהם המדינה יכולה לסייע בהתמודדות מול המשבר טמון, לדעת לין, בכך שנצליח לספק למגזר העסקי את האשראי הנחוץ לו לצורך פעילותו השוטפת. למגזר העסקי ניתן כיום אשראי בהיקף של 741 מיליארד שקל, מהם 51% מהבנקים, 14% מקופות הגמל, 15% מתושבי חוץ, 7% מחברות הביטוח, 5% מקרנות הפנסיה.
 
"על המדינה להקצות סכום של כ-5 מיליארד שקל שישמש כערבויות להלוואות שינתנו על-ידי המערכת הבנקאית וקופות הגמל. אין מדובר בהזרמת כספים ולא בהשקעה במניות גופים אלה אלא בקביעת נפח ערבויות מוגדר שיחולק ע"י המערכת הפיננסית לחברות עסקיות, על בסיס קריטריונים קבועים בפיקוח בנק ישראל."
 
על פי הצעתו של לין, בנק ישראל יקים מערכת שתפקח על השימוש בערבויות אלה. "הערבויות להלוואות תיועדנה אך ורק לעסקים בריאים העלולים להתמוטט מחמת מצוקת האשראי אך יש להם סיכוי ממשי להמשיך ולפעול כעסק חי".
 
לדבריו, המדינה אינה מזרימה כספים אלא נוטלת סיכונים. "שימוש נכון בנפח הערבויות למתן הלוואות לעסקים יצמצם את הפגיעה בעסקים כתוצאה ממצוקת האשראי".
 
שר האוצר: "אנו מגבשים חבילת צעדים להתמודדות עם ההאטה הצפויה"
 
שר האוצר, רוני בר-און, אמר הבוקר במפגש עם פורום "שולחן עגול" כי "אנו מגבשים חבילת צעדים להתמודדות עם ההאטה הצפויה בקצב הצמיחה במשק". השר הוסיף כי בין יתר הכיוונים שנבחנים במשרד האוצר נמנים, האצת תהליכים מעודדי צמיחה שעוגנו בתקציב 2009, פעילות בתחום התשתיות, שוק העבודה, מצאי האשראי במשק, האצת שינויים מבניים והסרת חסמים בירוקרטיים בתחומים החיוניים לצמיחת המשק. "המטרה העומדת לנגד עיננו היא הפעלה זהירה, מדודה, רלוונטית ואחראית של צעדים שיקלו על התמודדות המשק עם האתגרים העומדים בפניו ויזרזו תהליכים מעודדי צמיחה" אמר השר.
 
השר ציין כי התמודדותו של המשק עם ההתפתחויות הפיננסיות עד כה הוכיחו את בגרותו וחוסנו של המשק, "אינני שולל התערבות. זהו חלק מרכזי מאחריותי כשר אוצר. לא אהסס לפעול אך אעשה זאת רק במקרים בהם יוכח קיומו של כשל שוק רלוונטי המחייב יוזמה ממשלתית ממוקדת ואפקטיבית".
 
עוד אמר בר-און כי "בתקופה הקרובה נידרש לאתגר החשוב של אישור תקציב 2009 במליאת הכנסת ובוועדותיה. קיימת חשיבות בשמירה על עקרונות התקציב הנשענים על מדיניות פיסקאלית אחראית, הקצאה ניכרת של משאבים תוספתיים לתשתיות ותחומים מעודדי צמיחה בצד הובלת מהלכים נרחבים לעידוד הצמיחה תוך צמצום פערים".
 
בפורום "שולחן עגול" השתתפו כאמור נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין, נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, יו"ר ההסתדרות העובדים החדשה, עופר עיני, נשיא לשכת רואי החשבון בישראל, ראובן שיף, ראש המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' מנואל טרכטנברג, מנכ"ל להב, מוטי שפירא, יו"ר התאחדות המלונות, אלי גונן, יו"ר התאחדות הקבלנים, ניסים בובליל, ראש חטיבת שוקי הון בנק לאומי, פרופ' דניאל צידון, נציג המרכז הבין תחומי בהרצליה, פרופ' רפי מלניק ומנהלת מחלקת המחקר בבנק ישראל ,ד"ר קרנית פלוג.