התעשיינים: "יוזמת סופ"ש ארוך לא תקודם ללא הסכמתנו"

ועדת השרים החליטה היום (א') בצהריים כי הצעת החוק של ח"כ אלי כהן לסופשבוע ארוך, לא תקודם  ללא הסכמת התעשיינים.

נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, מסר כי "ההצעה כפי שאושרה בוועדת השרים נושאת איתה עלויות כבדות אשר, על פי תחשיבים של בנק ישראל, משרד האוצר והתאחדות התעשיינים, עלולות להגיע כמעט לאחוז תוצר, שהם כ-8 מיליארד שקלים. התוצאה של תוספת ימי החופשה תהיה ייקור המוצרים, פגיעה בתנאי העובדים ובפעילות העסקית. לפיכך סיכמנו עם ח"כ אלי כהן, מנכ"ל משרד האוצר ומנכ"ל משרד הממשלה, כי ההצעה לא תקודם בטרם תגובש הסכמה מלאה עם התעשיינים, על מודל היישום של החוק ועל הדרכים להגדלה משמעותית של הפריון, רמת החיים והצמיחה בישראל".

יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן, אמר בסיום הפגישה בין הצדדים כי "לאחר תחילת ההידברות בין הצדדים, בהם גם שר האוצר ויו"ר נשיאות הארגונים העסקיים, לכולם ברור כי הדרך האחראית והנכונה לקצר את שבוע העבודה בישראל, אינה יכולה להיות הטלת הנטל על העובדים".

ניסנקורן אמר כי "פעילותו של ח"כ כהן היא פעילות מבורכת וחשובה אשר מסמנת את תחילת התהליך אבל חשוב לזכור כי קיצור שבוע העבודה חייב להתבצע, בין היתר, באמצעות הפחתת שעות העבודה השבועיות בישראל ל-40 שעות. העובדים בישראל עובדים היום 43 שעות שבועיות על פי החוק, וזה יותר ממה שעובדים ברוב מדינות ה-OECD. מציאות זו נושאת השלכות שליליות גם על יכולתם של העובדים בישראל לאזן בין עבודה לבין המשפחה, וגם על פריון העבודה במשק".

נזכיר כי בנוסף לקיצור שעות העבודה השבועיות, ניסנקורן דורש לקבוע שישה סופי שבוע ארוכים בשנה, באופן שתואם את זמני החופשות של תלמידי מוסדות החינוך.  

יו"ר ההסתדרות ניסנקורן הוסיף כי: "השיחות בנושא יימשכו באופן אינטנסיבי וכולי תקווה כי שר האוצר משה כחלון ויו"ר נשיאות הארגונים העסקיים שרגא ברוש, שהוכיחו בעבר כי הוא יודעים להיות שותפים לקידום השינוי החברתי לצד פעילות להעלאת הפריון, ימלאו תפקיד מהותי גם הפעם. זהו מאבק למען המשק כולו ואין סיבה שהעובדים בישראל ימשיכו לעבוד יותר שעות מהעובדים במדינות מפותחות אחרות".

מסקר שערכה נשיאות הארגונים העסקיים בתחילת חודש יוני בקרב 210 חברות ממגזרים שונים במשק, עולה כי הדרך המרכזית עימה מתכננים העסקים להתמודד עם ההצעה הינה העמסת העלות על מחירי המוצרים והשירותים. דהיינו, מתן חופשה בימי א', עתיד להוביל לעליית יוקר המחיה בישראל.

55%  מקרב החברות בסקר דיווחו כי המהלך יביא לצמצום הפעילות העסקית בעסק. כמו כן כ-30% מקרב החברות דיווחו כי המהלך יעודד אותן להעתיק פעילויות מחוק לישראל וכן לצמצם במספר המועסקים.