ההסתדרות יוזמת קיצור שבוע העבודה, התעשיינים: עלות מטורפת

יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן פנה אמש לשר האוצר משה כחלון, למנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד, וליו"ר נשיאות הארגונים העסקיים, שרגא ברוש, וביקש להיכנס בהקדם לדיונים אינטנסיביים בנושא קיצור שבוע העבודה בישראל.

ניסנקורן כתב בפנייתו: "אני סבור, והדברים הועלו על ידי בעבר, כי הגיעה העת לקצר את שבוע העבודה בישראל לשבוע בן 40 שעות עבודה וכן לקבוע שישה סופי שבוע ארוכים, לטובת המשק ולטובת כלל ציבור העובדים".

יצוין כי מספר שעות העבודה השבועיות הקבועות בישראל עומד כיום על 43 שעות, מספר גבוה מזה הנהוג ברוב המדינות המפותחות. מלבד הפגיעה ברווחת העובדים וביכולתם לאזן בין העבודה לבין המשפחה והחיים פרטיים, יש לכך גם השפעה שלילית על פריון העבודה בישראל, שנחשב לאחד מן הנמוכים במדינות ה-OECD.

נזכיר כי לפני למעלה משבוע יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן, הדגיש כי ההסתדרות תוביל ותתמוך בקיצור שבוע העבודה אך לא תסכים להארכת ימי העבודה. ניסנקורן הבהיר כי קיצור שבוע העבודה חייב להתבצע ללא הטלת הנטל על העובדים וכי ההסתדרות לא תהסס להכריז בשל כך על סכסוך עבודה כללי.

בתגובה לפניית יו"ר ההסתדרות לשר האוצר הגיב הבוקר לדברים נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש. ברוש התריע בכנס הורביץ לכלכלה וחברה מההשלכות הכלכליות השליליות של ההצעות לקצר את שבוע העבודה ומסר כי "אנחנו נמצאים באווירה אנטי עסקית דרמטית, שבאה לידי ביטוי בפעם הראשונה במחאה החברתית ועכשיו באה לידי ביטוי בעשרות הצעות חוק פופוליסטיות. רק השנה יש כ-90 הצעות חוק הנוגעות לדיני עבודה. לכן לא הופתעתי לקבל הבוקר מכתב מיו"ר ההסתדרות, שהוא גם רוצה לקצר את ימי העבודה וגם להוסיף 6 ימי חופשה, בעלות מטורפת של 35 מיליארד שקל בשנה. זאת לצד אינספור רגולציות חדשות שאנחנו סובלים מהן וירידה חדה ביצוא בשנה וחצי האחרונות של כ- 12 אחוז. כמו כן אם לפני עשור הקמנו 65 מפעלים בשנה, השנה קמו בישראל 3 מפעלים בלבד. פעם גם רק ל- 16 אחוז מהמפעלים בישראל היו גם קווי ייצור בחו"ל וכיום ל- 34 אחוז יש קווי ייצור בחו"ל. זה טוב מאוד לנו התעשיינים, אבל אני בכלל לא בטוח כמה זה טוב למשק הישראלי. ולצערי אין לנו תירוץ - דווקא כשהייתה האטה בסחר העולמי אנחנו היינו בסדר ועכשיו כשיש צמיחה בסחר העולמי אנחנו הולכים לאחור".

ברוש הוסיף ואמר כי "אנחנו רוצים לראות לנגד עיננו לאן המדינה הולכת- המדינה צריכה להציב לעצמה יעדים רציניים, שאפתנים ומשמעותיים, שמשרד האוצר יממן. אני ברשותכם הייתי מגדיר יעד אחר שהנו העלאת רמת החיים וההכנסה הפנויה בישראל, באמצעות הגדלת הצמיחה והתחרותיות במשק. הייתי שם יעד מדיד, שהוא להעלות את רמת החיים בישראל ב-20 אחוז בחמש השנים הקרובות. זה היה גורר אחריו שורה של יעדים נלווים כמו הגדלת קצב התוצר לנפש, הגדלת צמיחת הייצור והיצוא ועוד".

מניתוח כלכלי שערכה התאחדות התעשיינים, עולה כי הצעתו של יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, לקיצור שבוע העבודה ב-3 שעות, תוביל לנזק כלכלי עצום למשק הישראלי, בהיקף של 35 מיליארד שקל בשנה. מתוכם- 23 מיליארד שקלים נזק למגזר העסקי ו-12 מיליארד שקלים נזק למגזר הציבורי בשנה.

כמו כן עולה מהניתוח כי הצעתו של ח"כ אלי כהן להגדלת ימי החופשה השנתיים לעובדים במשק ללא הארכת יום העבודה או שבוע העבודה במקביל, צפויה להוביל לנזק כלכלי עצום בהיקף של 22 מיליארד שקל בשנה. מתוכם - 14 מיליארד שקלים הינם הנזק למגזר העסקי ו- 8 מיליארד שקלים הינם הנזק למגזר הציבורי בשנה. כך, גם בניכוי התועלת של הצעת החוק למשק, שצפויה לעמוד על כ- 5 מיליארד שקלים, הנזק למשק עדיין צפוי להיות עצום ולעמוד על כ- 17 מיליארד שקלים.