ברוש: חרסה ופניציה הם תוצאה של ואקום ממשלתי

נשיא התאחדות התעשיינים ויו״ר המגזר העסקי, שרגא ברוש, תקף הבוקר את הממשלה והצהיר כי ״חשוב להבין כי סגירת חברת חרסה ואיום סגירת חברת פניציה - כולל ההשלכות הנוראיות בהן פיטורי מאות עובדים - הן לא גזירת גורל, אלא תוצאה ישירה של ואקום ממשלתי, בניגוד לשאר מדינות העולם בהן ישנו תעדוף ברור לתעשייה המקומית. אם הייתה בישראל מדיניות ממשלתית פרו- תעשייתית שמעודדת את התעשייה המקומית ופועלת להפחתת עלויות הייצור- המצב של חרסה ופניציה, כמו של חברות תעשייתיות רבות שנסגרו בישראל בשנים האחרונות, יכול היה להימנע״.

ברוש הרחיב והבהיר כי המצב הקשה של חרסה ופניציה מאפיין חברות תעשייתיות רבות בכל רחבי הארץ ובדרום בפרט, ואם המדינה לא תתערב, צפוי עוד גל רחב של פיטורים. לדבריו, ״לצד חרסה ופניציה, יש עוד שורה ארוכה של חברות תעשייתיות כמו נגב קרמיקה, ויסוניק, מגבות ערד ועוד שנאלצו לסגור את שעריהן בשנים האחרונות ולשלוח מאות עובדים למעגל האבטלה. זאת לצד חברות תעשייתיות רבות נוספות שעדיין ממשיכות לפעול, אך נמצאות תחת איום סגירה תמידי, כמו מלט הרטוב ויצרניות האוטובוסים הישראליות ארגז ומרכבים- זאת אך ורק כי המדינה מקדשת את היבוא והוזלה של מוצרים בשקלים בודדים על פני קידום הכלכלה המקומית באמצעות ייצור מקומי ויצוא. כמו כן, על אף שבכל מדינה מתוקנת ישנה העדפה ממשלתית ברורה לתעשייה המקומית, רק בישראל מעודדים ומאפשרים יבוא בהיצף, לצד העלאה של עד מאות אחוזים בעלויות הייצור, כגון עלויות המים והחשמל, מה שמקשה על החברות התעשייתיות בישראל להמשיך ולשרוד ופוגע קשות בכושר התחרותיות שלהן בשווקים הבינלאומיים״.

ברוש אמר כי הוא קורא לראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו ללמוד מעמיתו הקרוב דונלד טראמפ, נשיא ארה״ב שהצהיר באופן ברורAmerica first and only America first  והבהיר זאת לכל הפקידות הממשלתית האמריקאית.

ברוש קרא לראש הממשלה: ״עם כניסתך המחודשת לתפקיד, תודיע בקול ברור - התעשייה הישראלית עומדת בראש סדר העדיפויות הכלכלי, ומטרתך הנה לייצר בתעשייה הישראלית החדשנית, עשרות אלפי מקומות תעסוקה חדשים, בפריון ושכר גבוה״.

על פי נתוני אגף הכלכלה של התאחדות התעשיינים, העלויות המושתות על התעשייה עולות בשנים האחרונות באופן עקבי ומדרדרות את תחרותיות התעשייה ואת היכולת של מפעלים להתמודד.

תעריף הארנונה לתעשייה רשם עלייה של כ-25% בעשור האחרון, לא כולל העלאות חריגות והיטלים שונים. תעריף המים לתעשייה עלה בשיעורים ניכרים, מתעריף של פחות מחמישה שקלים בשנת 2010 ל-7.7 שקלים כיום. כמו כן, רק לאחרונה חווינו העלאה של למעלה מ-5% בתעריף המים, כאשר התעשייה נדרשת לשלם את תעריף המים הגבוה ובכך מממנת את משק המים. העלות העודפת שהתעשייה נדרשת לשלם מוערכת על ידי רשות המים בעשרות מיליוני שקלים בשנה. השנה חווינו גם התייקרות במחירי החשמל שמשפיעה גם באופן ישיר על עלויות הייצור וגם באופן עקיף על מחירי המים ותשומות נוספות - רק בתקציב הממשלה האחרון אושרה העלאה של תעריף הבלו שתסתכם במיליארדי שקלים.