בית הדין דחה את תביעת התאחדות התעשיינים

לפי הפסיקה של בית הדין הארצי לעבודה התאחדות התעשיינים בראשות רון תומר אינה יכולה למנוע הוצאת צווי הרחבה להסכמים קיבוציים כלל משקיים בין ההסתדרות לבין נשיאות המגזר העסקי


08:50 ,10.07.2023 מאת: מערכת פורט2פורט

בית הדין הארצי לעבודה דחה היום (א׳) את התביעה שהגישה התאחדות התעשיינים (במסגרת ארגון מעסיקים שהקימה עם ארגון נוסף בשם ׳נשיאות המעסיקים והעסקים בישראל׳), ובה דרשה למנוע הוצאה של צווי הרחבה להסכמים שעליהם חתמה ההסתדרות עם נשיאות המגזר העסקי דוגמת ההסכם בעניין התגמול לעובדים שנעדרו מעבודתם בשל מבצע ״שומר חומות״ ובעניין דמי הבראה, מהטעם שלא נוהל עמה מו״מ בעניין.

 

לאורך כל השנים ניהלה ההסתדרות מו״מ להסכמים כלל משקיים כדוגמת דמי הבראה, נסיעות, תגמול לעובדים בעקבות היעדרות מעבודה עקב מצב ביטחוני ועוד, מול נשיאות המגזר העסקי (לשכת התיאום – בשמה הקודם), שבה היו חברים ארגוני מעסיקים שונים לרבות התאחדות התעשיינים.

 

בשנת 2020 ולאחר שד״ר רון תומר אשר עמד בראש ההתאחדות לא נבחר לנשיא נשיאות המגזר העסקי, פרשה ההתאחדות מהנשיאות והקימה ביחד עם ארגון נוסף ארגון מעסיקים חדש. ההסתדרות המשיכה להתנהל מול נשיאות המגזר העסקי וחתמה מולה הסכם דמי הבראה בשנת 2021 וכן הסכם לתגמול עובדים בגין היעדרות מעבודתם בשל מבצע ״שומר חומות״. לגבי שני ההסכמים הגישה ההסתדרות בקשה למשרד הכלכלה להרחיב אותם בצווי הרחבה כדי שכלל העובדים במשק יוכלו ליהנות מהם. אלא שההתאחדות הגישה התנגדות לשרת הכלכלה (דאז) כנגד בקשה זו, דרשה ממנה שלא להרחיב את ההסכמים משלא נוהל עמה מו״מ בעניין (אלא עם נשיאות המגזר העסקי ממנו פרשה), ואף הגישה בעניין תביעה לבית הדין לעבודה בטענה שצו ההרחבה נעשה שלא כדין.

 

בנוסף ביקשה ההתאחדות מביה״ד למנוע מההסתדרות לבקש צווי הרחבה להסכמים קיבוציים כלל-משקיים שנחתמו מול נשיאות המגזר העסקי, ולחייב את ההסתדרות לנהל עמה מו״מ בנושאים כלל משקיים (זאת על אף שברור שההסתדרות אינה יכולה להתנהל מול שני ארגוני מעסיקים במקביל כאשר מדובר בהסכם אחד לכלל המשק).

 

בית הדין הארצי לעבודה בראשות השופטת סיגל דוידוב-מוטולה דחה כאמור היום את תביעת ההתאחדות וקיבל את כל טענות ההסתדרות בתיק.

 

בפסיקה, עמד בית הדין על החשיבות שבהוצאת צווי הרחבה להסכמים הכלל-משקיים שנחתמו לאורך השנים בין ההסתדרות לבין נשיאות המגזר העסקי, הכוללים את קביעת שיעוריהן של הפקדות פנסיוניות, דמי הבראה והוצאות נסיעה ואת עצם הזכאות להם כזכויות קוגנטיות בסיסיות המוענקות, בזכות כך, לכל עובדת ועובד. עוד הדגיש ביה״ד כי עמדת ההסתדרות לפיה יש לעמוד על המשך פרקטיקה זו של יצירת סטנדרט אחיד מינימלי של זכויות לכלל העובדים במשק בנושאים מסוג זה ״הינה עמדה עניינית שנועדה להגברת היציבות, הוודאות, האחידות והשוויון תוך דאגה גם לעובדים בענפים שאינם מאורגנים״. 

 

נקבע כי העובדה שהתאחדות התעשיינים בחרה לפרוש מטעמיה מארגון הגג של המעסיקים – נשיאות המגזר העסקי – אינה יכולה להקים חובה להסתדרות לנהל מו״מ עמה להסכם כלל משקי, משחובה כזו תחתור תחת הרציונל של הסכם אחיד שיחול על כל המשק וכן תסכל את האפשרות להוצאת צו הרחבה שיוחל כלפי כלל העובדים והמעסיקים בישראל בנושאים חוצי משק.

 

את ההסתדרות ייצגו בהליך עו"ד ארנה לין ועו"ד לין אילן ממשרד ארנה לין ושות', עו"ד חנה שניצר-רהב ראש הלשכה המשפטית באגף לאיגוד מקצועי, ועו"ד מאיה צחור-אבירם סגנית ראש הלשכה המשפטית.