איגוד לשכות המסחר נגד לשכת התיאום וההסתדרות

"ההחלטה שהתקבלה לעניין מיקור החוץ ברכבת, היא פרי הבאושים של ההסכם שנחתם בין לשכת התאום לבין ההסתדרות. מיקור חוץ צריך להיות בהחלטת המעסיק לבדו, מאחר והוא זה הנוטל את הסיכונים העסקיים והכלכליים", כך אמר עו"ד נשיא איגוד לשכות המסחר אוריאל לין.

זאת ועוד, מנייר עמדה שהכינה מנהלת האגף ליחסי עבודה בלשכת המסחר תל אביב והמרכז עו"ד סיגל סודאי עולה ש"מההסכם שנחתם בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים לבין ההסתדרות עולה כי מעבר לפגיעה האנושה במגזר העסקי מבחינת זכויות יסוד כגון זכות קניין, חופש העיסוק וחופש החוזים של המעסיקים, הוא לוקה בבעיות מהותיות ועקרוניות".

עוד עולה מנייר העמדה: על פי ההסכם, עובדי ניקיון בהיקף של 170 שעות ומעלה יקלטו לאחר תשעה חודשי העסקה. לדברי סודאי, הסדרים שיש בהם מגבלה על משך הזמן בה רשאי מזמין השירות להעסיק עובד של קבלן, או הגבלת פיטורים של עובד בנסיבות מיוחדות, שמשמעותם, פגיעה בחופש העיסוק ובזכות הקניין של המעסיק בצורה קשה, יכולים להיעשות רק באמצעות חקיקה ראשית ולא באמצעות הסכם קיבוצי ו/או צו הרחבה.

זאת ועוד: ההסכם אינו מגדיר מיהו מזמין השירות, בניגוד למצב בחוק להגברת האכיפה, בו יש הגדרה מאזנת ומוגבלת של "מזמין שירות". כמו כן, ההגדרה בהסכם של קבלן שירותים היא כוללת וגורפת ביותר. מכאן נובעת בעיה חוקתית של פגיעה בעקרון השוויון, הן ברמת העובד והן ברמת המעסיקים.

בנוגע לנייר העמדה המשפטי אמר לין שדרך עשיית הסכם זה היתה פסולה: "ההסכם נעשה באופן חתרני, מתוך כוונה להחליש את משרד האוצר במשא ומתן שניהל, באופן אחראי, מול ההסתדרות. ההסכם שאף להעביר את ההגמוניה לניהול כלכלת המדינה מהגופים הנבחרים ומהממשלה להסתדרות.

"ההסתדרות כבר הביאה בעבר את הכלכלה הישראלית אל סף משבר ופיטורים המוניים, כתוצאה מהכתבת מבנה התעסוקה על פי קו אידיאולוגי", אמר והוסיף, "ההסכם מסכן את עתיד המגזר העסקי בישראל ופוגע קשות בכושר התחרות של ישראל בזירה הכלכלית הגלובלית".

לין תקף את לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, שכשלה בהגנה על המגזר העסקי אותו היא מייצגת: "ההסכם משקף את הוויתור החמור ביותר שארגוני מעסיקים ויתרו אי פעם באשר לזכויות היסוד של בעל העסקים. מדובר בפגיעה בזכות הקניין, פגיעה בחופש החוזים וצמצום מאסיבי של חופש הניהול העסקי".