איגוד לשכות המסחר: מתמודדים עם שטף בלתי פוסק של יוזמות רגולטוריות

בשנת 2018 איגוד לשכות המסחר הציב לעצמו כיעד מרכזי להיאבק בעומס הרגולציה המושתת  על המגזר העסקי . כמהלך פתיחה במאבק זה, החליט איגוד לשכות המסחר על כנס מחאה רב משתתפים שייערך ב-5 בפברואר בשעה 10:00 בסינמטק תל אביב. לכנס יוזמנו אנשי עסקים אשר יספרו על ההכבדות שהם חווים כתוצאה מעודף הרגולציה.

לבנת קיזנר, מנהלת האגף לשירותים לעסקים בלשכת המסחר ת״א והמרכז, ציינה בשיחה עם מערכת PORT2PORT כי אחד המאבקים הקשים והחשובים ביותר של המגזר העסקי הוא המאבק בעודף הרגולציה אשר, לדבריה, ״פושטת על המגזר העסקי וחונקת את המשק״.

״במקום להתפנות לפתח את העסקים, ליצור עוד מקומות עבודה, להגדיל את הפריון ולחזק את כלכלת מדינת ישראל, נאלץ המגזר העסקי להתמודד עם שטף בלתי פוסק, של עוד ועוד יוזמות רגולטוריות. עוד שלוחה ועוד שלוחה של רגולציה עודפת מתפשטות בגופו הבריא של המגזר העסקי, מאכלות את זמנו, ממעטות מקומות עבודה, יוצרות יחס של זרות כלפי המדינה, ומתמרצות בעלי עסקים, שמסוגלים לכך, להעביר מקומות עבודה לחו״ל. רגולציה, כעיקרון, נחוצה. השאלה היא שאלת המינון והאיזון, ובישראל כבר מזמן איבדנו את השפיות״.

לדברי קיזנר העובדות על הרגולציה בישראל מדברות בעד עצמן: הסיכון של המעסיק להפוך לעבריין פלילי גדל כל העת כאשר כבר כיום יש למעלה מ-1,000 עבירות פליליות בתחום הניהול העסקי – 700 בתחום הגנת הסביבה ומעל ל-200 בתחום דיני העבודה, בתחום הגנת הצרכן ויד המחוקק עוד נטויה.

לדברי קיזנר, דירוג מדד קלות עשיית העסקים שפרסם הבנק העולמי ביוני 2017 מראה כי ישראל צנחה למקום ה-54 כאשר בשנת 2016 דורגה במקום ה-26. ״הבנק העולמי קבע כי ברואנדה ובקזחסטן קל יותר לעשות עסקים מאשר בישראל״. ועל פי דו״ח של ארגון ה-OECD מינואר 2016 אסדרת שוק המוצרים בישראל היא הנוקשה ביותר מבין כל מדינות הארגון.

קיזנר מציינת עוד כי מדינת ישראל הינה שיאנית העולם בהצעות חוק פרטיות. מרכז המחקר והמידע של הכנסת בדק ומצא כי קיימות  4,163 הצעות חוק פרטיות בכנסת הנוכחית בתקופה של פחות משנתיים, וכי הרגולציה בתקופת הממשלה, הכנסת והרגולטורים הנוכחיים היא נדבך נוסף למבול הרגולציה, שכבר עבר ומאיים לשתק את הפעילות הכלכלית במשק.

בנוסף, טוענת קיזנר, החלטה 2118 של ממשלת ישראל להיאבק בעודף הרגולציה לא מיושמת. נזכיר כי על רקע עודף החקיקה, הרגולציה והאסדרה במדינת ישראל, קיבלה ממשלת ישראל ביום 22.10.2014 החלטה משמעותית וחיונית, בת שני חלקים מרכזיים: הפחתת הנטל הרגולטורי הקיים- תכנית חומש שבמסגרתה תופחת העלות הביורוקרטית המצרפית של הרגולטורים הכלולים בה ב-25%; והערכת השפעות רגולציה חדשה (RIA– REGULATORY IMPACT (ASSESMENT – לכל רגולציה חדשה, לרבות חקיקה, תקנים, נהלים, צווים ועוד, יש לצרף דו״ח הבוחן את השפעות אותה רגולציה על המגזר העסקי לרבות חישוב הנטל הרגולטורי הצפוי מהרגולציה. כך למשל, יש לבחון שאין סתירות וחפיפות בין רגולציות; יש לקיים שיח עם בעלי העניין.

קיזנר: ״לצערנו יש פער בין ההחלטה שהתקבלה באוקטובר 2014 ליישומה בפועל. מאז כינונה של ממשלת ישראל ה-34 בחודש מאי 2015 נחקקו 237 חוקים ביוזמת ממשלת ישראל. מהם 23 חוקים שיש בהם כדי להכביד על המגזר העסקי. 143 חוקים שמקורם בהצעות חוק פרטיות (ועליהן, כאמור, אין חובת RIA) נוספו לספר החוקים של מדינת ישראל.

כאמור, בעקבות כל זאת החליט איגוד לשכות המסחר להיאבק בעומס הרגולציה המושתת  על המגזר העסקי והכריז על כנס מחאה רב משתתפים שייערך ב-5 בפברואר בשעה 10:00 בסינמטק תל אביב.