משרד האוצר: המדיניות הרצויה לעידוד התעסוקה במשק - ביטול שכר המינימום

"המדיניות הרצויה לעידוד תעסוקה כרוכה בהגמשת עלויות העבודה. הדרך הישירה ביותר להשיג מטרה זו היא ביטול חוק שכר מינימום או החלשתו, ובמקביל אימוץ צעדים להבטחת היציבות המקרו-כלכלית, להפחתת המס על עובדים בשכר נמוך, לעידוד קליטת עובדים, לשיפור ההשקעות בתשתית ולשיפור החינוך וההכשרה המקצועית" - כך נקבע בחוברת "מידע כלכלי" של משרד האוצר שפורסמה אתמול.

"מידע כלכלי" נכתבה על ידי ד"ר מיכאל שראל, מנהל אגף כלכלה ומחקר באוצר, ומבטאת את עמדות המשרד. בחוברת נכתב כי יש לדחות על הסף את דרישת ההסתדרות מספטמבר להגדיל את שכר המינימום, הגם שהיא עשויה לשפר את מצבם של עובדים בשכר נמוך; שכן, העלאה כזו תביא לפיטורי עובדים ששכרם נמוך ותקטין את הסיכוי של מובטלים להיקלט בשוק העבודה.

שר האוצר, בנימין נתניהו, וראשי משרדו מתנגדים בצורה תקיפה לדרישת ההסתדרות מספטמבר האחרון להגדיל את שכר המינימום במשק בהדרגה מכ-3,300 שקל כיום ל-4,500 שקל ביולי 2007. להערכת האוצר, משמעות הצעת ההסתדרות היא עלייה בפועל של שכר המינימום מ-47.6% מהשכר הממוצע במשק השנה ל-54.7% ב-2007. שראל מעריך כי העלאת שכר כזו תקטין את מספר המועסקים במשק בכ-85 אלף.

"שכר המינימום נועד להבטיח רמת חיים סבירה יחסית של העובדים, לאפשר להם לפרנס בכבוד את משפחתם ולהקטין את פערי השכר בקרב העובדים. מצד שני הוא עלול להקטין את מספר המועסקים ולהחריף את בעיית האבטלה", נכתב ב"מידע כלכלי".

לדעת האוצר, העלאת שכר המינימום עלולה להביא מעסיקים "לצמצם הטבות שונות בעבודה, ובכלל זה לצמצם הוצאות הכרוכות בהכשרת עובדים ובשיפור המיומנויות שלהם בעבודה".

משרד האוצר קובע גם כי "מהשוואה בינלאומית של שכר המינימום החודשי ב-1 באפריל 2004 כאחוז מהתוצר הממוצע לנפש ב-2003, ניתן להסיק כי שכר המינימום בישראל, יחסית לרמת החיים, הוא גבוה מאוד בהשוואה למדינות כמו ספרד, אירלנד, לוקסמבורג וארה"ב, גבוה במעט יחסית לבריטניה, וברמה דומה לבלגיה, יוון, צרפת והולנד".

חיים ביאור מוסיף: מההסתדרות נמסר בתגובה: "משרד האוצר מבין מצד אחד את הסכנה בפערים החברתיים ואת הצורך בהפסקת הבושה שבשכר המינימום, אך עם זאת נראה שיש פגם מוסרי חמור שגורם לאוצר להרשות לעצמו להתיר עבדות בפועל בישראל.

"תנאי עבודה מינימליים ושכר מינימלי הם תנאי לצמיחה במשק ולהנעת הכלכלה. לא ייתכן שמוצאים מיליארדי שקלים כדי להעביר לשכבות החזקות, אך כשמדובר בשכבות החלשות שכספן יכול להניע את המשק, לפתע לא נמצאים מקורות".

בהתייחסות למחקר, ההסתדרות טוענת: "נראה שכרגיל הנתונים של האוצר אינם מהימנים. האוצר קודם מסמן את המטרה ואחר כך מייצר נתונים שונים ומשונים כדי להצדיק את המטרה שהוא סימן".