״האתגר בצפון הוא אתגר חדש״

ועדת המשנה של ועדת הכלכלה לשיקום כלכלי של חבל תקומה וקו העימות הצפוני, בראשות ח״כ אלון שוסטר, התכנסה היום לדיון שעסק בחזרת העסקים ופיתוח כלכלת הצפון. שוסטר פתח את הדיון ואמר שהוא רואה את הוועדה הזו כמי שמלווה את הממשלה לבצע את המשימות בצפון ובדרום. ״להערכתי אנחנו הולכים לאבד עד כ-30% מהאנשים שגרו בצפון ב-6 באוקטובר. יבואו אחרים אבל אנחנו ברגע של זעזוע משמעותי, אתגר לאומי ממדרגה ראשונה, אני לא יודע אם ננצח, אבל לא נעשה את זה אם לא נהיה ביחד״, אמר.

נציג משרד הכלכלה והתעשייה, אמיר רובין, ציין כי האתגר בצפון הוא אתגר חדש, חבל ארץ שחווה משבר תקדימי ומשרד הכלכלה מנסה להפעיל את כל הכלים שיש לו ומאתגר את עצמו עם כלים חדשים כדי לתת מענה מותאם לאתגרים החדשים. רובין הוסיף כי כרגע מתקיימים דיונים לגבי גיבוש התכנית ומה שמוצג לוועדה זה כיוונים ורעיונות שבתקווה יסתכמו לתכנית סדורה בשבועות הקרובים. התכנית עומדת על 5 אדנים: משיכת השקעות, חיזוק ההון האנושי ומשיכת עובדים, האצת עסקים ויצירת רציפות עסקית, הטמעת טכנולוגיות להגברת פיריון וחיזוק מנועי צמיחה לטווח ארוך.

נציג הרשות להשקעות במשרד הכלכלה, גיל אלוני, הוסיף לדבריו של רובין ואמר כי התקבל תקציב של 30 מיליון שקל לשלב השיקום של עסקים בצפון. באופן חריג למשרד הוכללו בתכנית כמעט את כל ענפי התעשייה והתעסוקה, כל עסק שנפגע מאז 7/10 יכול להגיש בקשה, המענקים ינתנו בשיעור של 50% מהציוד החדש או הבינוי החדש שהוא מתכנן, זה לגבי 2024. מדובר על עסקים במרחק של עד 5 ק״מ מהגבול, התקבלו בקשות של פי כמה וכמה מהתקציב שאושר לתכנית הזו.

מנכ״ל החממה הטכנולוגית i4Valley, סיוון יחיאלי, התייחס לדבריו של אלוני וציין שכדי לחזור למסלול נדרש להשקיע מאמץ מיוחד ו-30 מיליון שקל זה ״לעג לרש״ ולא ״מאמץ מיוחד״. ״מה שאני רוצה ממשרדי הממשלה בעיקר זה תהיו מאוד הגונים. הרבה מאנשי הצפון לא גרים בצפון כבר ובחרו לעבור לגור במרכז. האוכלוסיות שבחרו לעזוב הן החזקות והאתגר הגדול כרגע שאלה שגמרו את החודש ויצרו פעילות כלכלית יחזרו לאזור״, אמר. נציג פורום העצמאים והפרילנסרים של ההסתדרות, ליאור גור, הוסיף כי 60 אלף עסקים נסגרו בשנה האחרונה זה פי 1.5 משנה שבשגרה, מצב שדורש פתרונות לא שגרתיים. ״המשבר הוא משמעותי, אם לא נעשה צעדים משמעותיים נמצא עצמנו עם יותר עסקים שייסגרו ב-2025״, אמר.

מנהלת אגף תכנון ואסטרטגיה במנהלת לשיקום הצפון, ליאת כהן, ציינה כי מנהלת לשיקום הצפון קיבלו 15 מיליארד שקל, שהחלוקה תהיה 80/20, 12 מיליארד שקלים ליישובים של עד 9 ק״מ מהגבול והשאר ליתר החבל. קיימת הבנה כוללת שהמטרה של הכסף לחזק את קו העימות ואת היישובים הקרובים לגבול. מתבצעת עבודה על החלטת ממשלה ל-2025 שרובה תהייה שיקום, קיימת הבנה שמטרת העל של התכנית זה הכפלת התושבים במרחב בשכר גבוה והוא לא יגיע מתיירות ותעשייה מסורתית. ״האמירה שהם יחזרו לא מגובה בנתונים בשטח, אנחנו רואים כמה קריטי להשקיע משאבים בשני הקילומטרים הראשונים״ אמרה.

נציג אגף התקציבים באוצר, אוראל פיין, הוסיף כי התכנית של משרד הכלכלה זה לא המענה לשיקום הצפון, תהייה מנהלת שתסתכל על החבל בצורה יותר רחבה ולפי זה תבחר להקצות את ההשקעות. ״אנחנו מתייחסים לזה בחרדת קודש מנסים להביא את המוחות הטובים ביותר שיש בממשלה לייצר תכנית שתעשה טוב ותעמיד את חבל הארץ חזרה על הרגליים, והתוצר שהגענו אליו הוא טוב. הלקחים שהפקנו מתקומה יבואו לידי ביטוי בתכנית לצפון״, אמר.

ח״כ אלון שוסטר סיכם את הדיון, ואמר כי ״הוועדה מקירה את שיתוף הפעולה בין הממשלה למגזר האזרחי בשילוב הרשויות המקומיות וארגונים אזרחיים. יש ציפייה שהתכנית הרב שנתית תעמיד תקציב שיתאם את היקף הצרכים, הוועדה תשוב לבחינת התכנית שאלת היקף התכנית הדיפרנציאליות ונגישות הרשויות והעסקים לתכנית, השקעה לטווח קצר לצד טווח ארוך, מענה לעסקים קטנים וחיזוק ההשכלה הגבוהה כמנוע צמיחה״.