סיכום 2014: ציון מספיק בקושי במדד הבירוקרטיה למשרדי הממשלה

מסיכום שנת 2014 של מדד הביורוקרטיה של איגוד לשכות המסחר, המבוצע באמצעות חברת SQ, עולה כי חלה בלימה במגמת השיפור שחווינו בשלוש השנים האחרונות ברמת הביורוקרטיה שחווים העסקים בישראל.

 

הנתונים שאפיינו את שנת 2014 - קשיים בהתנהלות העסקית, הן מבחינת אי יציבות ביטחונית וכלכלית - קיבלו ביטוי בהחרפת מגמת הביורוקרטיה, עם ציון מסכם של רמת השירות על  6.73, ירידה בציון המדד לעומת 6.87 בשנת 2013.

 

מדד הביורוקרטיה של איגוד לשכות המסחר וחברת SQ בודק את איכות השירות לעסקים במשרדי הממשלה ובגופים הממשלתיים השונים – הבריאות, התחבורה, הפנים, האוצר (רשות המסים), הכלכלה (התמ"ת), המוסד לביטוח לאומי ומערכת בתי המשפט. המדד מורכב מארבעה קריטריונים: זמינות נציגים, זמן הטיפול בפניה, יחס אישי ואיכות הפתרונות. המדד בוחן גם תהליכים המתרחשים במשרדים כגון הנפקת רישיונות, הוצאת/חידוש דרכון, תשלומים למשרדים ועוד.

 

מדד הביורוקרטיה פורסם לראשונה בספטמבר 2008 והעניק לשירות הממשלתי ציון שביעות רצון נמוך מאוד - רק 6.5. בשנת 2012 המדד הציג את הציון השנתי הגבוה ביותר (6.78) מתחילת המדידה. שנת 2014 לא הראתה סימנים מעודדים; השנה התחילה עם עלייה ברמת הביורוקרטיה שחוו העסקים והסתיימה בירידה קלה לעומת 2013.

 

נשיא איגוד לשכות המסחר עו"ד אוריאל לין: "על אף עבודת ה-RIA, ניסיונות הממשלה להפחתת עיוותי המינהל בשנת 2014 מאכזבים. נושא הביורוקרטיה, נזקיה למשק ופגיעתה במרקם היחסים העדינים שבין רשויות המדינה לבין תושביה, לא בא לידי ביטוי במצעי המפלגות. אולם ההתמודדות עם הביורוקרטיה תהווה את אחד היעדים החשובים בתפקודה של הממשלה הבאה. המגזר העסקי כולו ישפוט את הממשלה וכל שריה על פי מבחן יכולתם להפחית את נטל הביורוקרטיה המסואבת, המועמסת על כלל התושבים והעסקים, שכן התמודדות זו לא מחייבת תוספת תקציבית, אלא יכולת ניהולית וביצועית".

 

מנכ"ל SQ שי חיון: "אחרי שנראה היה כי משרדי הממשלה מתחילים לטפל ברכיבי ביורוקרטיה בתהליכי השירות, דומה כי שוב הלכנו צעד אחד אחורה. קשה לי להבין, כבעלים של חברה, איך דווקא בשנה שבה מאותגרים העסקים ממתיחות ביטחונית, כלכלית ופוליטית בעצימות גבוהה, מוסיפה הממשלה ומעצימה את הביורוקרטיה. אולם אין ספק כי משרדי הכלכלה והתחבורה מהווים דוגמה טובה לטיפול יעיל בביורוקרטיה. אם ימשיכו כך, לא ירחק היום שיגיעו למדד של 7.5, שנחשב לשיא בשירות הציבורי".

 

המדד

במקום הראשון משרד הכלכלה והמסחר (התמ"ת), עם ציון 7.11, שיפור לעומת ציון 7.02 בשנת 2013. המשרד שומר על רמת שירות יציבה בשלוש שנים האחרונות וחוזר שוב למקום הראשון כמשרד הנוח ביותר לעסקים, מקום אותו תפס לאחרונה בשנת 2011.

 

במקום השני משרד התחבורה, עם ציון 6.94, המעיד על התחזקות הביורוקרטיה, בהשוואה לציון 7.23 בשנת 2013. לאחר שנתיים בהן זכה לתואר הגוף הממשלתי הנוח ביותר למגזר העסקי, המשרד רשם ירידה.  למרות זאת, לאורך זמן נראה כי משרד זה הפנים את ביקורתו של המגזר העסקי ופעל להשגת שיפור.

 

במקום השלישי הביטוח הלאומי, עם ציון מדד של 6.64, ששומר על המקום השלישי מאז שנת 2012, אך מציג ירידה הדרגתית מאז.

 

במקום הרביעי משרד האוצר, עם ציון 6.62 לעומת 6.72 בשנת 2013. המשרד שומר על יציבות בשירות, עם זאת חל שיפור במיקומו במדד, והוא עלה מהמקום השישי לרביעי.

 

במקום חמישי זו השנה השלישית משרד הבריאות, עם ציון מדד של 6.61 המעידה על התחדשות הביורוקרטיה לעומת בשנת 2013.

 

במקום שישי משרד הפנים, שלא משמר את השיפור שחל בשנת 2013, אז ציונו עמד על 6.79 , והוא חוזר לציון מדד שאפיין את המשרד בשנת 2012 - 6.60.

 

במקום שביעי מערכת בתי המשפט, שתופסת את המקום האחרון עם ציון של 6.46, בדומה לציון בשנת 2013. מאז הצטרפה למדידה בשנת 2011 מערכת בתי המשפט תפסה בקביעות את המקום האחרון. עם זאת, מדי שנה, פרט לשנת 2014, חל שיפור במדד.

 

המלצות לממשלה הבאה

שר התחבורה החדש יצטרך להנחות את מנהלי המשרד לבחון לעומק את נושא היחס האישי שמוענק על ידי צוותו לאנשי העסקים שבאים איתו במגע. הציון של המשרדה אמנם גבוה מאחרים, אך הוא ירד משמעותית בשנה האחרונה.

 

שר הכלכלה החדש יצטרך לבחון את נושא הזמינות של עובדי משרדו והזמן שלוקח לטפל בעסקים. בשנתיים האחרונות מהווה מדד זה כתורפה המרכזית מבין שאר המדדים של המשרד וזמן טיפול בפניות של מעל 10 שבועות (לפי דיווחי העסקים).

 

שר האוצר החדש יצטרך להנחות את משרדו (בדגש על רשות המסים) לטפל בכל הקשור לזמן שלוקח לטפל בפניות העסקים. מדד זה מהווה את התורפה של המשרד בשנים האחרונות.

 

מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, שבשנה האחרונה חווה ירידה משמעותית בציון המדד, הנושא שירד הכי הרבה הוא נושא המקצועיות, שבו המדד שלו הכי נמוך מבין המשרדים. נושא זה מקבל משנה תוקף כשמשווים את רמתו לזו שנמדדת על ידי SQ במגזר העסקי.

 

שר הבריאות החדש יצטרך לספק פתרון לעובדה שבמשרדו תהליך הטיפול בעסקים אורך הכי הרבה זמן – עשרה שבועות וב-2014 דיווחו על 12 שבועות בממוצע.

 

לשר הפנים החדש יצטרך לטפל בנושא היחס האישי שמעניקים עובדי משרדו, שירד ב-2014 בהשוואה ל-2013 לציון שהוא הכי נמוך מבין המשרדים.

 

על מערכת בתי המשפט, שמאופיינת ברמת ביורוקרטיה הגבוהה ביותר לאורך כל שנות המדידה, לעסוק בשיפור כולל בתהליך הטיפול בתיק מרגע פתיחתו, דרך ניהול המשפט וכלה בזמן לכתיבת פסק דין. נדרשת מחויבות הן של עורכי הדין והן של השופטים לאכוף תהליכי שירות ראויים, שמכבדים את זמנו של הלקוח.

 

באיזו מידה הביורוקרטיה פוגעת בעסקים

מנתוני מדד הבירוקרטיה עולה כי כ-39% מבעלי העסקים בישראל סבורים כי הביורוקרטיה במשרדי הממשלה פוגעת במידה רבה עד רבה מאוד בעסקים שלהם. הממצאים מראים כי מעל 40% מבעלי העסקים דיווחו כי התהליכים מול משרד הבריאות (47.7%), מערכת בתי המשפט (41.7%) ומשרד הפנים (40.1%) פוגעים בעסקים במידה רבה או רבה מאוד.

 

לפי נתוני המדד, בשנת 2014 39.8% מאנשי העסקים אמרו כי הביטוח הלאומי פוגע בעסקיהם, 36% מבעלי העסקים טענו כי משרד האוצר פוגע בעסקם, 35.8.1% מבעלי העסקים בישראל סבורים כי הביורוקרטיה במשרד התחבורה פוגעת במידה רבה עד רבה מאוד בעסקים שלהם ו- 30.9% מבעלי העסקים בישראל הלינו נגד משרד הכלכלה.

 

התהליכים שהכי פוגעים בעסקים בשנת 2014: פניות בנושא יבוא מזון והנפקות רישיונות לטיפול בייבוא ושיווק תמרוקים ו/או ציוד רפואי מול משרד הבריאות; פתיחת תיק במזכירות בתי המשפט וטיפול בפניות; טיפול בתאונות עבודה/ ביטוחים, תגמולי עובדים וקבלת מידע מהביטוח הלאומי; פניות למשרד הפנים בנושאי נהלים בנושא עובדים זרים; וכן טיפול בנושאי עובדים, יחסי עבודה וחוקי עבודה מול משרד הכלכלה.

 

המשרד שמבזבז הכי הרבה זמן

מדד הביורוקרטיה מגלה כי נושא הסחבת וזמן הטיפול הם גורם הביורוקרטיה העיקרי. להערכת העסקים, כשהזמן הממוצע הסביר לטיפול בפנייה הינו כשלושה שבועות (3.3), בעוד שזמן הטיפול בפועל עומד על כעשרה שבועות (10.2).

 

נתוני המדד מעלים כי לאורך זמן, הגורם המתהדר בתואר מבזבז הזמן הגבוה ביותר הינה מערכת בתי המשפט, עם זמן שיא של 24.4 שבועות (קרוב לחצי שנה) לטיפול בעסקים הפונים אליה. לשם השוואה, במגזר העסקי סבורים כי זמן הטיפול בעסקים צריך לקחת פחות משלושה חודשים (עד 8.2 שבועות).

 

משך הטיפול במשרד הבריאות אורך בממוצע 11.8 שבועות, בעוד הזמן הסביר לטיפול קצר בשליש ועומד על 3.4 בלבד. גם במשרד הכלכלה (התמ"ת) משך הטיפול הממוצע אורך 10.7 שבועות, שבעה שבועות יותר מהזמן הנתפס כסביר בעיני בעלי העסקים.

 

זמן טיפול ארוך ניתן לראות גם במשרד הפנים, שם זמן הטיפול הממוצע עומד על 9.87 שבועות בעוד זמן הטיפול הסביר עומד על 3.51, הבדל של כשישה שבועות. בפנייה לביטוח לאומי זמן הטיפול אורך 7.56 שבועות, כשישה שבועות יותר מהזמן הנתפס כסביר לטיפול בפניה (1.74).

 

במשרד האוצר (רשות המסים) זמן הטיפול בפועל עומד על כחמישה שבועות (5.15), לעומת הזמן הנתפס כסביר לטיפול העומד על 1.82 שבועות. המשרד עשה שיפור משמעותי מאז נתוני 2010 בהם עמד על זמני טיפול של 10 שבועות ומעלה.

 

משרד התחבורה מעניק את הטיפול הכי יעיל בפניות בעלי העסקים - זמן הטיפול בפועל עומד על 3.63 שבועות, לעומת 1.55 שבועות שהינו זמן סביר לטיפול בעיני העסקים. זהו זמן הטיפול הקצר ביותר ולכן גם הפער בין זמן הטיפול בפועל לזמן הנתפס כסביר בעיני בעלי העסקים מצטמצם.