משרדי האוצר והכלכלה: צעדים להגברת התחרות בשוק המזון

הוועדה להפחתת הריכוזיות והגברת התחרות בשוק מוצרי המזון והטואלטיקה בראשות מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, שמואל סלבין, התכנסה לראשונה. במסגרת ישיבתה הראשונה החליטה הוועדה לפרסם קול קורא לציבור הרחב במטרה לשמוע וללמוד מהתייחסותו לנושא. בנוסף החליטה הוועדה לפנות לרשות התחרות בבקשה שתפעל בהתאם לסמכויותיה ותפנה בדרישת נתונים נרחבת לספקיות והקמעונאיות המרכזיות בתחום המזון והטואלטיקה במטרה לסייע לעבודת הוועדה באמצעות ניתוח הבעיות במקטעים השונים בשרשרת הערך.

על חברי הוועדה נמנים, מלבד היו״ר, מנכ״ל משרד האוצר עו״ד שלומי הייזלר, הממונה על התקציבים יוגב גרדוס, מ״מ הכלכלן הראשי ד״ר שמואל אברמזון, מנכ״ל משרד הכלכלה עו״ד אמנון מרחב, הממונה על התחרות עו״ד מיכל כהן, ראש מחלקת המחקר בבנק ישראל ד״ר עדי ברנדר, יו״ר המועצה הלאומית לכלכלה פרופ׳ אבי שמחון ונציגת הציבור החשבת הכללית לשעבר רו״ח מיכל עבאדי בוינג׳ו.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳: ״אל המאבק שלנו ביוקר המחייה מתווסף היום נדבך חשוב - ועדת הריכוזיות. כפי שציינתי פעמים רבות, מהיום הראשון שלי בתפקיד סימנתי את המאבק ביוקר המחיה כנושא החשוב ביותר וריכזתי אליו משאבים ותכניות רבות, כשוועדת הריכוזיות היא אחת מהחשובות שבהן. לראשונה מאז ומעולם, מוקמת ועדה שתרכז את כל הנתונים הקיימים על כל היצרנים, היבואנים והקמעונאים הגדולים בשוק. כמו כן, הוועדה תקרא לציבור להביע את עמדותיהם ולהצביע על נקודות בהן יש לטפל בתחום המונופלים.

הוועדה תבצע ניתוח מעמיק של כל שוק המזון ותיצור דו״ח מקיף שיהווה מפת דרכים לפירוק המונופולים והורדה דרמטית של יוקר המחייה״.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: ״הוועדה שקמה היום מצטרפת למספר צעדי חקיקה היסטוריים שכל אחד בנפרד וכולם ביחד מגבירים את התחרות, ומחלישים את כוחם המוגזם של המונופולים והקרטלים. לא באתי לשים פלסטרים, בשביל איזו כותרת מחמיאה בעיתון. אני באתי מהיזמות והניהול בשוק הפרטי - אל המגזר הציבורי, כדי לבצע טיפול שורש, יסודי, שיתקן כשלים עמוקים של עשרות שנים. המהלכים שאנחנו עמלים עליהם בימים אלה הם מהלכים היסטוריים, עמוקים וחשובים - שישנו מהיסוד את שוק הצריכה בישראל״.

יו״ר הוועדה שמואל סלבין: ״אני רוצה להודות לשר האוצר בצלאל סמוטריץ', ולשר הכלכלה ניר ברקת על האמון. בעשור האחרון השכר הממוצע עלה ב35%, המדד עלה ב11% וכוח הקנייה ב24% למרות הכל משלמים יותר - מעל 30% יותר ממדינות ה-OECD. מדובר בזירה עם מספר רב של משתתפים – תעשייה, חקלאות רשתות שיווק ועוד. נדמה לי שהסיבה המרכזית לרמת המחירים הגבוהה היא בעיקר ריכוזיות גבוהה, רגולציה עודפת וחסמי סחר – ובהם הוועדה תטפל ונגיע לצעדים שיוזילו את יוקר המחייה בישראל. לפנינו היו לפחות שלוש ועדות שעסקו בנושא וכולי תקווה שאנחנו נהיה יותר מעשיים״.