ועדת הכלכלה: חוק המזון יוחל גם עם חנויות הפארם

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח״כ דוד ביטן, אישרה לקריאה ראשונה את ההצעה של ח״כ ינון אזולאי, וקבוצת חברי כנסת, לתקן את חוק קידום התחרות בענף המזון ולהחילו גם על ענף מוצרי הצריכה וחנויות הפארם. כבר בפתח הדיון התייחס היו״ר ביטן לבעייתיות בחקיקה, ואמר כי יוכנסו בהצעה תיקונים בעת הכנתה לקריאה שנייה ושלישית. הוא הבהיר, כי בכוונתו לסיים את החקיקה בתקופה הקרובה.

ח״כ אזולאי אמר כי הצעת החוק היא חלק מהמאבק ביוקר המחייה, וצריך לבטל את החרגת חנויות הפארם מהוראות חוק המזון העוסקות ביחסים בין הקמעונאים הגדולים לספקים הגדולים, ולהחיל גם את ההוראות הנוגעות לפתיחת סניפים חדשים באזורים הסמוכים לסניפים קיימים. ״אם רמי לוי רוצה לפתוח סניף במרחק קטן מסניף אחר הוא צריך אישור של רשות התחרות, אבל אם רשת פארם רוצה לעשות את זה היא יכולה, וככה בולעים את הקטנים״, אמר.

נציג רשות התחרות, עו״ד איל שפירא, אמר כי הקושי עם ההצעה הנוכחית נוגע בעיקר לנושא הפריסה הגיאוגרפית של הסניפים. הוא הסביר כי אם מחילים את החקיקה הקיימת בעניין זה גם על רשתות הפארם הרשות צריכה לבנות מודל חדש, וצריכה משאבים וזמן. הוא העריך כי מדובר בעבודה של כשנה, ואמר כי אם חנויות הפארם יחושבו בנפרד מחנויות המזון אז הדבר ייתן ׳מתנה׳ לשוק המזון, מאחר ונתח השוק של קמעונאי המזון בכל אזור יפחת.

ח״כ שלום דנינו שאל אם אפשר להפריד בין החנויות. שפירא השיב כי הרשות אישרה את המיזוג של בי פארם עם שופרסל, ובמקומות בהן לא היה קושי גיאוגרפי חשבה שתהייה בכך ברכה תחרותית. באשר להשפעה על יוקר המחייה אמר שפירא כי הוא ״לא יודע להעריך מה תהייה ההשפעה על המחירים״.

ח״כ אורית פרקש הכהן ציינה כי חוק התקציב, שהגשתו לכנסת מתאחרת, היה צריך לכלול מתן סמכויות לשר הכלכלה בעניין הטיפול ביוקר המחייה, אך הפרקים הוסרו מההצעה. היא אף מתחה ביקורת על כך שהתקציב טרם הוגש וגם על תוכנו.

ח״כ פרקש הכהן הוסיפה כי חברה אחת מוכרת 91% מסכיני הגילוח לגברים ו-70% מסכיני הגילוח לנשים ואחרת 55% ממוצרי ההיגיינה לנשים, וחברה אחרת מוכרת מעל 50% ממשחות השיניים, ובפועל יש מספר חברות בודדות בענף. היא שבה ושאלה למה הוצא הסעיף שנתן סמכויות לשר הכלכלה מחוק התקציב. נציג האוצר, גל ברנס, השיב כי ההצעה הייתה טיוטה, ובשל קוצר הזמנים הוחלט להתמקד בתקציב בנושאים הפיסקליים. הוא הוסיף כי ההצעה תובא במסגרת חקיקת השלב השלישי ברפורמת הייבוא - ״מה שטוב לאירופה טוב לישראל״.

מנכ״לית לובי 99, לינור דויטש, אמרה כי ״למרות שיש המון ביקורת על חוק המזון, אך החלת חוק המזון על חברות הפארם היא כורח מתבקש. לפי נתונים של הכלכלן הראשי באוצר משנת 2017 - תחום הפארמה ריכוזי בישראל אפילו יותר מהבנקאות״. ח״כ דן אילוז שאל אם חוק המזון עבד, ותהה האם נכון להרחיב משהו שלא עובד. דויטש השיבה כי אין סיבה להחריג את חנויות הפארם מחוק המזון, זה לא יפגע ולכל הפחות זה יכול להועיל.

נציג סופר פארם, עו״ד ניב זכלר, טען כי מבקר המדינה בדק ומצא שחוק המזון לא עזר, והוביל לירידת מחירים מזערית של 0.3% בלבד מאז 2014. הוא הוסיף כי בדיונים על חוק המזון היועץ המשפטי של רשות התחרות הסביר כי הוא נועד לחול על סופרמרקטים. ״מעולם לא הייתה סדרנות בסופר פארם ולא קונים מדפים אצלנו. הדרך שבה מוכרים קוסמטיקה שונה מאיך שמוכרים מזון״, אמר.

מנכ״לית בי פארם, עינת פלד שפירא, אמרה מנגד כי מטרת החוק היא לעודד תחרות ולהוריד מחירים. לדבריה, בי פארם מחזיקה ב-15% מהשוק והיום אין תחרות. לדבריה, יש ערים בהם יש שליטה מוחלטת של סופר פארם, כמו רמת גן, בית שמש, דימונה ועוד, ויש ערים בהם סופר פארם שולטת ב-70% מהסניפים כמו תל אביב, חיפה ובאר שבע.

כאמור, הוועדה אישרה את ההצעה פה אחד. היו״ר ביטן שב וציין כי התיקונים הדרושים יוכנסו להצעת החוק בעת הכנתה לקריאה שנייה ושלישית.