ההסתדרות פועלת לקראת חתימת הסכמי מסגרת במגזר הציבורי, וכעת, עם כינונה של הממשלה החדשה שני הצדדים נערכים למו״מ. ההסתדרות צפויה לדרוש העלאת שכר של 13.5% לעובדי המגזר הציבורי כחלק מהסכם המסגרת. ההסתדרות מעוניינת שהסכם השכר יהיה לחמש שנים, עד 2025, ותכלול למעשה את 2020, 2021, ו-2022 - שלוש שנים אחורה ושנתיים קדימה. על פי הערכות עלות ההסכם הכוללת למדינה תגיע לסך של 10 עד 15 מיליארד שקל.
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ׳, התייחס אתמול לנושא בכנס תאגידים סטטוטוריים של אגף שכר והסכמי עבודה במשרד האוצר, ואמר: ״הסכמי השכר משפיעים רבות על השירות הציבורי, אנחנו לקראת ימים חשובים בהם יש לנו הזמנות לייצר תהליכים של שיפור והתייעלות. השירות הציבורי פוגש את אזרחי ישראל- בבריאות, בחינוך, ברווחה, בתשתיות, בביטחון ועוד. אין לנו פריוולגיה ולא נאפשר שירות ציבורי בינוני, אנחנו מכוונים למצוינות, להטמעת טכנולוגיה, להורדת רגולציה, להקצאת משאבים נכונה יותר. תפקידנו לוודא שבסוף כל התהליך, המגזר הציבורי יתמוך ויעצים את המגזר העסקי והפרטי״.
״אנחנו הולכים לקראת תקציב מוטה צמיחה, עם המון אחריות לכלכלת ישראל ובד בבד עם המון הקלה על הציבור, המדיניות הפיסקלית חייבת להיות מתואמת עם המדיניות המוניטרית של בנק ישראל וכך יהיה. המשמעות היא שאנחנו לפני תקופה לא פשוטה אבל אני רואה בה הזדמנות לבצר את מדינת ישראל כשוק יציב, חזק ואחראי. מהלכים פופוליסטים של שבירת תקרות תקציביות עלולים להכניס את כולנו לסחרור ולפגוע במדינת ישראל״.
הממונה על השכר, קובי בר נתן, התייחס אף הוא לנושא ואמר בכנס: ״אנחנו בתקופה מאוד משמעותית של אי וודאות כלכלית - שוק העבודה לא כל כך רגוע, והתאגידים הם חלק בלתי נפרד משוק העבודה – ובטח גם אתם מזהים את הקושי בגיוס ושימור עובדים טובים. אבל אנחנו לפני הסכמי השכר הגדולים ואין הזדמנות כמו הסכם גדול לעשות שינוי. יש לי הרבה דוגמאות מהסכמים טובים שאנחנו עשינו איתכם. בתקופה שבה אנחנו באינפלציה, אנחנו צריכים שההסכמים יהיו ארוכי טווח ויענו על הצרכים שלנו ושלכם. אנחנו בקפלן 1 לא יודעים הכל ולא יכולים לנהל במקומכם, אבל אנחנו כאן בשבילכם ואיתכם. אנחנו חושבים שבהסכמים אלו צריך להכניס מרכיבים חדשניים - כלי ניהול, הסכמים מודרניים, גמישות ניהולית - כל אלו מזמן לא מילה גסה, וכל הסכם שאין בו את הדברים האלו, זה פספוס״.