בן הרוש: ״שיטת הניקוד - הבלוף הכי גדול. נהגים לא מורתעים״

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח״כ דוד ביטן, המשיכה להכין לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק הממשלתית בנושא הפרות תעבורה מנהליות. ההצעה נועדה להפוך חלק מעבירות התעבורה שמוגדרות היום כעבירות קנס ו״ברירת משפט״, הנחשבות פליליות, ל״הפרות תעבורה״ שיטופלו במישור המנהלי, וכן להסמיך את שר המשפטים להקים בית דין מנהלי לתעבורה.

לאחר שבישיבות הקודמות ביקשו היו״ר ביטן וחברי הוועדה, התייחסות לנושאים רבים וביקשו להכניס בהצעה תיקונים לטובת הציבור, היום התייחסו נציגי הממשלה לבקשות. 

נציגת משרד המשפטים, עו״ד מרגנית לוי, אמרה כי בעקבות ההערות של חברי הוועדה ונציגי הציבור בישיבות הקודמות התקיימו מספר ישיבות פנימיות של נציגי הממשלה והוצעו תיקונים בין היתר בשיטת הניקוד. נציגת הלשכה המשפטית של משרד התחבורה, עו״ד חוה ראובני, ציינה כי חלק גדול מהעבירות שהחוק יחול עליהן הן עבירות שאין עליהן ניקוד, והעבירות שיש עליהן ניקוד הן מהרף הנמוך של עד 6 נקודות, והיישום יהיה הדרגתי.

עו״ד ראובני הסבירה עוד, כי כיום הנקודות נצברות למשך שנתיים, ורק בסופן נמחקות. וכעת ההצעה היא שנקודות על עבירות קלות, שבצידן עד 6 נקודות, ימחקו לאחר שנה בלבד, בתנאי שלא נעשו עבירות נוספות. בנוסף לכך, מי שיקבל קנסות על מספר עבירות יחד, כמו נסיעה בשול ונסיעה ללא חגורה, יקבל נקודות רק על העבירה החמורה מבניהן, ולא עבור כל עבירה בנפרד כפי שקיים כיום.

השופט אביטל חן התייחס להצעה להקל על נהגים מקצועיים על רכבים כבדים ואוטובוסים, ואמר כי הצעתו היא במקרה זה שלא להקל בעבירות חומרה עם אף אחד, ובמיוחד לא עם נהגים מקצועיים. ״בעבירות טכניות של טעויות קלות אפשר להקל עם נהגים מקצועיים, אבל לא בעבירות מסכנות חיים״, אמר.

יו״ר מועצת המובילים והמסיעים, גבי בן הרוש, אמר בתגובה כי: ״עם כל המחסור בנהגים, אני לא מבקש הנחות, מי שעבריין צריך להוריד אותו מהכביש, נהגים מקצועיים שעוברים את המהירות אותם צריך גם לעצור, כי משאית שנוסעת עם מטען ששוקל 50 או 80 טון אין לה בלימה, אז אני לא מחפש הנחות. לגבי שיטת הניקוד, אני בין אלה שב-30 השנה האחרונות, חשבתי שזה ירתיע את הנהגים, אבל מסתבר שזה הבלוף הכי גדול, הנקודות בכלל לא מיושמות. יש דיון בבית משפט, ובדיון המקדים סוגרים עם התובע שהנתבע ישלם את הקנס וימחקו לו את הנקודות והשופט אפילו לא מודע לזה. ב-90% מהעברות, אנחנו משלמים את הקנס ואין ניקוד בכלל. אני מזהיר את הנהגים - שלא יעשו לכם טובה, כי בגיליון ההרשעות בסוף כל אותן עברות מצטברות. שיטת הניקוד לא הרתיעה את הנהגים, כמו שכולנו חשבנו.

למה בתי המשפט עמוסים? שאלתי את משרד התחבורה אם הם עשו בדיקה לגבי האכיפה של השוטרים. בשנת 1999, ביקשתי משר התחבורה דאז, שאול יהלום להקים יחידת אכיפה מקצועית לאוטובוסים ומשאיות כי אנחנו לא רוצים להיות בתחרות עם נהגים עבריינים בשביל להביא פרנסה הביתה. הקימו את היחידה בשנת 2017, מאז היחידה רושמת דו״חות ללא הכרה מבלי שעברה הכשרה. מה פלא שבתי המשפט עמוסים? יש לי פה 3 דוחות עם 8 נקודות בשלושה ימים לאותו נהג, לקחו לו את הרישיון על לא עוול בכפו ואני ביטלתי לו את הדוחות האלה, כי השוטר שעצר אותו רשם לו את הדו״ח רק לשם כתיבת הדו״ח. אנחנו חיים בלופ הזה, ללכת לבתי המשפט, לחזור מבתי המשפט, לא יכול להיות מצב כזה ואתם מדברים עם עצמכם במקום לדבר עם הגורמים המקצועיים. עתרתי לבג״צ נגד המדינה בשביל להחמיר וללכת על בטיחות, אני לא מחפש לעצמי הנחות, אבל זה פשוט לא מרתיע.

אם החוק יעבור ואסור לערער ויסתמכו רק על הדוחות של השוטרים, אז אנחנו תוך שנה-שנתיים יורדים ב-50% בכמות הנהגים ולצערי אחד הדברים שהכי מתסכלים אותי זה כשלא מגיעים לשלבי ההוכחות מול השופטים״. 

היו״ר ביטן הציע לקצר עוד יותר את זמן המחיקה של הנקודות לנהגים מקצועיים ל-9 חודשים, וביקש עדכון לגבי דרישתו לתוספת שופטים. הוא אמר כי החלופה היא לקבוע בחוק לוח זמנים לסיום תיקים, וכך יצטרכו להוסיף שופטים. 

עו״ד לוי השיבה כי אחד ההישגים של החקיקה זה פינוי בית המשפט לתעבורה לעיסוק בתיקים החמורים. השופט חן ביקש שלא לקבוע לוח זמנים לדיון בחקיקה. עו"ד ניר גורדון ממשרד המשפטים ציין כי המשרד קיבל מהאוצר תוספת של 33 תקנים לשופטים לכל המערכת, והוא יוכל להעריך מחדש את הצרכים ולפעול בהתאם.

ח״כ סימון מושיאשוילי ביקש לדעת האם הדבר לא יפגע במקצועיות ההליך, ובן הרוש הוסיף כי כיום ניתנים 1.2 מיליון דו״חות בשנה וזה לא הוריד את התאונות. ״זה קופה רושמת״, אמר. עו״ד לוי הגיבה כי המטרה העיקרית של המדינה זה לא הפחתת העומס בבתי המשפט, אלא הגברת האכיפה לטובת הציבור והמלחמה בתאונות הדרכים.

השופט חן אף הוסיף כי העומס על בתי המשפט לא ירד כי המשטרה תכניס למערכת תיקים חדשים שהיא לא יכולה להכניס היום, שהם הרבה יותר חמורים ולוקחים זמן לניהול. חברי הכנסת מושיאשוילי וברוכי שאלו האם המשמעות היא שהמשטרה לא אוכפת, וחן השיב שזאת לא המשמעות. ״אין מצב ששוטר נתקל בנהג שיכור ושולח אותו הביתה כי בתי המשפט עמוסים״, אמר. הוא הסביר כי רף האכיפה במצלמות, למשל, נקבע לעיתים על 15 קמ״ש מעל המותר כי בתי המשפט לא יכולים לספוג את כל התיקים.

נציג משטרת התנועה, רפ״ק אמיר ליפשיץ, אמר כי המשטרה אוכפת בצורה ממוקדת מאוד נגד עבירות מסכנות חיים ובריונות כביש. באשר לאכיפת מהירות אמר כי ידוע שיש צוואר בקבוק בבתי המשפט, ואם תמרור מגביל מהירות ל-90 קמ״ש אז המשטרה נדרשת לאכוף 90, אך נאלצת לאכוף למעלה מכך. ״אם המחוקק חושב שאפשר להעלות מהירות ל-100 קמ״ש, למשל, שיתמרר 100 ונאכוף 100״, הסביר רפ״ק ליפשיץ.

בתום הדיון הודיע היו״ר ביטן כי הוועדה תחל לקרוא את סעיפי ההצעה בישיבות הבאות, וביקש ממשרד התחבורה להגיש לוועדה את תיקון תקנות שיטת הניקוד במקביל להתקדמות בהכנת ההצעה לקריאה שנייה ושלישית.