איגוד לשכות המסחר: תזכיר חוק ההגבלים העסקיים הינו בלתי נחוץ ולוקה בתוכנו

איגוד לשכות המסחר הגיש היום (28.11.17) נייר עמדה לרשות להגבלים העסקיים, המתייחס לתזכיר חוק ההגבלים העסקיים (חיזוק האכיפה והפחתת הנטל הרגולטורי), התשע"ז – 2017.

האיגוד סבור, כי אם יעבור תזכיר החוק במתכונתו הנוכחית, הוא יגדיל את חוסר הוודאות העסקית, ויחשוף את המגזר העסקי בפני סנקציות קשות, אזרחיות, מנהליות ופליליות, בדיעבד. לעמדת האיגוד, תזכיר החוק איננו עולה בקנה אחד עם החלטת ממשלת ישראל והוראותיה בנוגע לחובת קיום הליך בחינה מקיף של השפעת הנטל הרגולטורי על המשק, טרם קידום הליכי החקיקה (RIA). נציין כי נייר העמדה הוכן על ידי עו"ד שלומי לויה, סמנכ"ל משפט באיגוד לשכות המסחר.

לדברי עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, "זהו זאב בעור של כבש. מדובר במהלך מסוכן של ריכוז כוח רב מדי בידי רשות רגולטורית אחת בעלת סמכויות סטטוטוריות. מהלך של פלישה אל תחום העבודה והאחריות בו צריכים לעסוק משרדי הממשלה וחריגה מסמכות של הרשות להגבלים עסקיים. משום כך הצעת החוק זו משנה את האיזון הקיים היום בין סמכויות ממשלה וכנסת לבין סמכויות של רגולטור. מעבר לכל זאת, מדובר בחנק נוסף של המגזר העסקי."

מעמדת איגוד לשכות המסחר עולה, בין היתר כי לא נעשה הליך של RIA. בהתאם להחלטת ממשלה 2118 משנת 2014, כל הליך חקיקה חדש חייב לעבור הליך של RIA – הליך לבחינת השפעת הרגולציה על המשק והמגזר העסקי. אולם הצעה זו לא עברה הליך זה ולכן מדובר בסתירה להחלטת ממשלה.

לדעת עו"ד לויה, "אי אפשר להימנע מהעבודה שחייב כל רגולטור לבצע, על פי החלטת הממשלה, בטענה שאין לה השפעה על המגזר העסקי ולכן לא בוצעה עבודת דו"ח השפעת רגולציה. תזכיר החוק יזרוק את המגזר העסקי לתוך מתחם של חוסר וודאות עסקית, שיתורגם להוצאה כספית לא מבוטלת. חוסר וודאות עסקית רעה לחברות ורעה למשק. אי אפשר להשאיר הגדרות עמומות ולקבוע בדיעבד אם הפעולה הייתה בסדר או לא בסדר, ובפרט כאשר מדובר בחוק שיש לו שיניים פליליות." 

בנוסף, ובניגוד לעמדת הרשות להגבלים עסקיים, לדעת איגוד לשכות המסחר ההצעה מטילה נטל כבד על המגזר העסקי, שכן התיקון המוצע יגרור אי וודאות גדולה בנוגע למותר והאסור, שתתורגם לעלויות כספיות. מדובר בעיקר לתוספת להגדרת מונופול, שבה ייבחן מונח אמורפי "כוח שוק", שמשליך על כל החוק. "לכאורה, נותנים למגזר העסקי יותר מרחב של תמרון, אבל בפועל מעמיסים עליו חוסר וודאות שתתורגם לעלויות הן במשאבי זמן והן במשאבים כספיים. לא ניתן לומר שאין נטל על העסקים, או שמדובר בנטל זניח ולכן אין צורך לבצע בדיקת רגולציה. "

איגוד לשכות המסחר מתנגד בנוסף לשינוי שם החוק ושם הרשות מחוק ההגבלים העסקיים לחוק התחרות ורשות התחרות. האיגוד סבור, שתפקידה של הרשות הוא מניעה, לא ייזום פעולות לעידוד תחרות. על המדיניות הכלכלית וקידום המשק אמונים משרדי הממשלה, לא הרשות, להם יש ראייה רחבה יותר. ״כמו שאנו תופסים את תפקידה של רשות ההגבלים העסקיים, מדובר בגוף שהאופי של הפעולות שלו הוא אופי מניעתי. על הרשות למנוע מצבים שבהם מבקשים לפגוע בתחרות״.

באיגוד סבורים עוד שאין סיבה לבצע מדרג בין העבירות השונות בחוק ההגבלים העסקיים. צריך להיות רף אחד לכל העבירות, ובמקרה שהעבירה נעברה בנסיבות חמורות, יש להחמיר בענישה. ״לדידנו, יש לפעול לפישוט ההליכים ולמען וודאות באופן שלכלל העבירות יהיה רף ענישה אחיד – שתי שנות מאסר, ואולם, אם העבירה נעברה בנסיבות מחמירות, הענישה תהיה של שלוש שנות מאסר״.