על זיקת הביטוח, עלות הביטוח ומה שביניהם

נושא ביטוח המטענים הינו נושא חשוב בתהליך הסחר הבינלאומי, ויש לתת עליו את הדעת אך קיימת אי בהירות רבה בכל הקשור לנושא. הנה דוגמה מהחיים עצמם: לפני כשבועיים פנו אלי יבואן ישראלי וסוכן (Agent) של יצרן תאילנדי. היבואן הישראלי רכש טובין מהיצרן התאילנדי בתנאי המכר CIF. המטען הגיע כשהוא ניזוק בצורה חמורה ביותר והנזק הוערך בכ-22 אלף דולר. החל דיון בין הצדדים כאשר נציגו של המוכר התאילנדי טען שהעסקה הייתה בתנאי המכר CIF ולכן האחריות להתמודדות עם תוצאות הנזק שאירע במהלך ההפלגה הוא על הקונה. היבואן ישראלי טען באופן נחרץ שבעסקאות CIF ״הביטוח הוא על היצואן״ עד הגעת המטען ליעדו הסופי. שניהם הגיעו אלי וביקשו לשמוע את דעתי בעניין.

העימות בין השניים חידד חוסר הבנה וחוסר ידע שקיים אצל יבואנים רבים שנוהגים לרכוש בתנאי המכר CIF או CIP. בבואנו לדון בנושא הביטוח בעסקאות ייבוא ויצוא יש לבצע אבחנה ברורה בין שני מונחים. מונח אחד הוא עלות הביטוח דהיינו עלות פוליסת הביטוח עבור הטובין. המונח השני הוא זיקת הביטוח, קרי, אם וכאשר קרה נזק למטען על מי מהצדדים להתמודד עם השלכות הנזק - המוכר או הקונה?

האם למרות שהטובין הגיעו במצב של Total Loss עדיין על הקונה לשלם בעבור הטובין ולהתמודד מול חברת הביטוח בהנחה שהמטען אכן מבוטח או שמא מי שיתמודד עם תוצאות הנזק יהיה דווקא המוכר והקונה יהיה פטור מלשלם עבור הטובין? זו משמעותה של זיקת הביטוח - על מי מהצדדים חלה האחריות להתמודד עם תוצאות הנזק.

כשאנחנו מזכירים את המונח זיקת הביטוח מיד צצים ועולים לנגד עינינו תנאי המכר הבינלאומי INCOTERMS. אחת הנקודות החשובות המוגדרת על ידי  מונחי המכר הבינלאומי היא היכן במהלך מסעה של הסחורה תעבור זיקת הביטוח מהמוכר לקונה. דהיינו, עד איזו נקודה גאוגרפית במסעה של הסחורה במידה ויתרחש נזק, המוכר יהיה זה שייאלץ להתמודד עם תוצאותיו, ומה היא אותה נקודה בדרך שאם ממנה והלאה אירע הנזק הבעיה תהיה בעייתו של הקונה והוא זה שייאלץ להתמודד עם תוצאות הנזק.

חשוב להדגיש כי עלות הביטוח וזיקת הביטוח הינם שני פרמטרים שונים בתכלית ואין שום קשר ביניהם. בעניין עלות הביטוח יש לזכור - בסחר הבינלאומי אין שום חובה לבטח מטענים, קרי ״ירצו – יבטחו, לא ירצו - לא יבטחו״ (יחד עם זאת חשוב לזכור שעלות הביטוח בפועל או התיאורטית על פי העניין היא חלק מערך הטובין לצרכי מכס).

קיימים רק שני מצבים בהם אנחנו יודעים שיש חובה לבטח מטענים והחובה הזו חלה על המוכר. בעסקאות בתנאי המכר CIF ו-CIP קיימת חבות ביטוח והחבות חלה על המוכר אשר יקנה כיסוי ביטוחי בעבור הקונה, וישלם בעבורו. האות I שבעסקת CIF או CIP הינה עבור המילה Insurance (ביטוח) והיא מדברת על עלות הביטוח, על כך שהמוכר ירכוש כיסוי ביטוחי בעבור הקונה וישלם בעבורו. חשוב להדגיש - מדובר ב״עלות הביטוח״ ולא ב״זיקת הביטוח״.

נקודת מעבר זיקת הביטוח בכל מונח ומונח הינה על פי ההגדרה של אותו המונח כפי שפורסם על ידי לשכת המסחר הבינלאומית. בכל מונחי המכר בקבוצות  E F   ו-C   תעבור זיקת הביטוח מהמוכר לקונה בנקודה כלשהי במדינת היצוא. יחד עם זאת, בעסקאות CIF ו-CIP ישלם המוכר עבור הכיסוי הביטוחי עד מדינת היעד. חוסר מתאם זה גורם לבלבול ולטעויות רבות ונפוצות אצל יבואנים.

ניתן לשמוע מיבואנים רבים הסבר מלומד ומנומק מדוע הם מעדיפים לרכוש טובין בתנאי המכר CIF. ההסבר תמיד יהיה בסגנון ״בעסקת CIF אני שקט יותר, ככה אני בטוח שעד שהמטען יגיע אלי באופן תקין ושלם אותי לא מעניין כלום. יקרה משהו בדרך זו בעיה של המוכר. הרי בעסקת CIF הביטוח על היצואן״.

להזכירכם, ניסוח דומה שמעתי מאותו יבואן שהגיע אלי על מנת לוודא האם אכן עליו החובה לשאת בתוצאות הנזק. זהו ניסוח סתמי שלא באמת נותן מענה על השאלה בה אנו עוסקים. הדבר הנכון הוא שבעיסקת CIF עלות הביטוח חלה על היצואן, קרי, היצואן רכש פוליסה ושילם בעבורה. אך אין לכך דבר וחצי דבר עם זיקת הביטוח. העובדה היא כי הקונה ייאלץ להתמודד עם כל נזק שייגרם לטובין במהלך ההובלה הראשית. כמובן שהמוכר רשאי להחליט שלפנים משורת הדין הוא יספוג את תוצאות הנזק אבל זה אם יקרה יהיה זה לפנים משורת הדין. על פי דין על הקונה הינו בעל האחריות להתמודד עם תוצאות הנזק. חד וחלק.

מסקנות

חשוב לזכור ולהפנים את האבחנה בין ״עלות הביטוח״ לבין ״זיקת הביטוח״. תנאי המכר CIF ו-CIP אינם מומלצים. הם אינם מומלצים גם משיקולי עלויות השילוח (נדון בנושא זה בהזדמנות אחרת), והן משיקולי הכיסוי הביטוחי למטען. הנחת העבודה ליבואן שקונה בתנאי המכר CIF חייבת להיות שהוא איננו מבוטח. ההמלצה החד משמעית ליבואנים שרוכשים בתנאי המכר CIF היא תמיד לבטח את המטען גם בפוליסה הפתוחה שלהם אצל המבטח המקומי.

זאת בשל שתי סיבות עיקריות: א. בקרות נזק על היבואן יהיה לתבוע חברת ביטוח במדינת היצואן. מאחר וברור שהיצואן ביטח את המטען במדינתו שלו. במקרה של היבוא מתאילנד עליו סיפרתי בתחילת המאמר נאלץ היבואן לתבוע חברת ביטוח תאילנדית. לא בלתי אפשרי אבל לא פשוט.

ב. סיבה נוספת ומשמעותית יותר: היבואן המקומי אשר הכיסוי שלו מבוסס על פוליסת הביטוח של הספק שם במדינת המקור תאילנד לדוגמה. היבואן המקומי לעולם לא ידע מה היו התנאים שהעמידה חברת הביטוח התאילנדית בפוליסה של הלקוח שלה התאילנדי והאם אותו תאילנדי אכן עמד בכל דרישות הפוליסה. מה יעשה אותו היבואן, אשר הגיש תביעת ביטוח כנגד חברת הביטוח התאילנדית, כשאותה חברת הביטוח תחזור אליו ותודיע לו שבפוליסת הביטוח של הספק התאילנדי היה סעיף 5 סעיף קטן 4C שכלל מספר תנאים, ובבדיקה שנערכה מתברר כי אותו היצואן לא עמד בתנאי הפוליסה שפורטו באותו הסעיף. מבחינת חברת הביטוח היצואן לא עמד בתנאי הפוליסה, משתמע כי הפוליסה לא בתוקף, וחברת הביטוח משוחררת משיפוי כלשהו בגינה. זהו נתון שיבואן לעולם לא יכול להיות מודע לו מראש ולכן חשוב להקפיד גם בקנייה בתנאי המכר CIF ו-CIP לבטח את הטובין גם באמצעות פוליסת הביטוח המקומית.

חיים פרי הינו מומחה בנושאי יבוא, יצוא וסחר בינלאומי והוא מייעץ למעלה מ-20 שנה לחברות כיצד לחסוך בעלויות היבוא והיצוא. פרטים נוספים באתר www.multisphera.com, בעמוד העסקי בפייסבוק ״חיים פרי מולטיספרה סחר בינלאומי״. ניתן ליצור קשר בכתובת האימייל [email protected].