הדפסה בתלת ממד והפיקוח על יצוא דו שימושי

משטר הפיקוח הדו שימושי אשר ישראל מצייתת לו, הלא הוא משטר ואסנאר, חוכך בדעתו כבר כמה שנים כיצד להתייחס מבחינת הפיקוח לנושא מדפסות התלת ממד. בסמינרים בווינה בהם השתתפתי כנציג ישראל בשנים האחרונות עלה כי דעות המומחים בוואסנר חלוקות באשר לדרך הפיקוח על התחום. מה שמוסכם על הכל הוא שהפיקוח לא יהיה על המוצרים הסופיים, אלא על המכונות המשמשות לייצורם. אולם גם בהנחה שזה כך, השאלה היא איך מפקחים ועל מה? מהם הפרמטרים לפיהם מכונה תיכנס לפיקוח? זה לא ריאלי לפקח על כל מדפסת שיכולה לייצר אקדח פלסטיק. בשלב זה המומחים טרם הגיעו לקונצנזוס והתחום אינו מפוקח כעת כלל במשטר הפיקוח.

יחד עם זאת, טכנולוגיית ההדפסה בתלת ממד מפגינה שימושים במגוון דרכים חדשניות, ולכן אסור להזניח את הנושא.

לפי בלומברג, חברת ג׳נרל אלקטריק (GE) מתכוונת להשתמש בדור הבא של מטוסי סילון בטכנולוגיה חדשה ואולי אף מהפכנית. בעבר, ייצור כל צינורית למנוע דרש ריתוך של כ-20 חלקים שונים. כעת, GE משתמשת בהדפסה תלת ממדית להדפסת כל צינורית כחלק יחיד, בשימוש בלייזר על סגסוגת מתכת בשם קובלט כרומיום. המוצר המודפס מיוצר במהירות רבה יותר, עמיד פי חמישה ואף קל בחצי ק״ג לעומת קודמיו. במטוס עם שני מנועים מדובר חיסכון מצטבר של כמעט 20 ק״ג. התהליך גם מצמצם משמעותית את העודפים מהייצור. תוך עשורים ספורים, חברה כמו GE תוכל לייצר מטוסים במפעלים שקטים, שבהם שורות של מדפסות תלת ממד יפיקו רכיבים מתקדמים ללא מעורבות של יד אדם.

גם השוק הישראלי לא שוקט על שמריו בתחום ורק לאחרונה הודיעה חברת ננו דיימנשן הישראלית שפועלת בתחום הדפסת תלת ממד לשוק האלקטרוניקה, על מכירת מדפסות תלת ממד לכוחות הביטחון האמריקאים ולחברה אמריקאית שהיא אחת מ-10 חברות הביטחון הגדולות בעולם (לינק לידיעה).

ההדפסה התלת ממדית מתגלה גם כיעילה ביצירת אב-טיפוס מהיר בתחומים מגוונים, החל ממגזר הרכב, דרך הרפואה, החלל ואף מוצרים לצרכן. למתכננים אין צורך לחכות לחלפים, הם אינם זקוקים לכישורים מיוחדים כדי לשחק עם המודל, והם יכולים לבצע שינויים בתכנון במהירות. כתוצאה מכך, הם יכולים לנסות בעלות נמוכה יחסית רעיונות שנראים מופרכים. היכולת לבצע ניסויים בקלות, בשילוב עם טכנולוגיה המייצרת צורות שלא ניתן לייצר באף שיטה אחרת, עשויה להיות רבת עוצמה.

למי שלא ראה את התכנית ״צינור לילה״ שעסקה בנושא נזכיר כי כבר ב-2013 חשף גיא לרר כמה קל להדפיס אקדח במדפסת תלת ממד. צוות התוכנית הצליח בקלות להדפיס אקדח, על כל חלקיו. האקדח נוסה במטווח מקצועי בפיקוחו של ניצב בדימוס דן רונן, וירה כדור חי שפגע במטרת קרטון. השלב הבא בניסוי היה לבחון עד כמה מעגלי האבטחה הרגישים בישראל ערוכים לאיום מסוג זה. האקדח, עשוי חומר פלסטי, הוכנס על ידי תחקירני התוכנית בקלות למשרדי יו״ר ועדת הפנים דאז של הכנסת, מירי רגב. במועד אחר הצליח הכתב אורי אבן להחדיר את האקדח לאירוע במשכן הכנסת בירושלים שבו השתתף ראש הממשלה בנימין נתניהו. הכתב עבר את כל שלבי הבידוק הביטחוני, כולל מעבר במגנומטר, והצליח להגיע עד כדי מטרים ספורים מראש הממשלה מבלי שהתגלה (לינק לידיעה).

כל זה אומר שלא צריך להמעיט בפוטנציאל של טכנולוגיית הדפסת התלת ממד לשבש כלכלות. כיוון שהדפסת התלת ממד עוד בראשית דרכה, על ממשלות להיזהר עם חקיקה חדשה או תקנות שנועדו להגביל את התפשטותה. אך יש כמה צעדים שניתן לבצע כדי להקל על המעבר. טכנולוגיה משבשת יכולה להיות מסוכנת ומפחידה. היא גם יכולה להוביל ליצירת מוצרים חדשניים. חשוב מכך, היא בלתי נמנעת - לכן לרגולטורים כדאי להבין איך להתמודד עם אספקטים שונים שלה בהקדם האפשרי.

אם יש לכם ספק - שאלו את עמיל המכס שלכם.

עמירם הלוי שירת כציר כלכלי של ישראל ביפן, בהודו, בספרד ובאוסטרליה, והיה עד לאחרונה מנהל תחום ״פיקוח יצוא דו שימושי״ במשרד הכלכלה ושימש בתפקיד זה במשך 10 שנים. ליצירת קשר במייל ניתן לפנות לכתובת דוא״ל [email protected] או באתר: http://www.ah-consultant.com/