לין: ההסתדרות אינה מקבלת את סמכות הריבון במדינה

"ביקורת ההסתדרות מוכיחה כי היא אינה מקבלת את תפיסת היסוד של שיטתנו הדמוקרטית ואין היא מכירה בסמכות המוסדות הנבחרים של המדינה להעביר חוקים, חוץ כמובן מחוקים המקדמים את האינטרסים של ההסתדרות הכללית. השאלה המתעוררת היא מיהו הריבון במדינה: הכנסת והממשלה או ההסתדרות". כך אמר היום אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, בעקבות ביקורת ההסתדרות על החלטת הממשלה להגביל את זכות השביתה ותגובת ההסתדרות הכללית להחלטת הממשלה, מוכיחה כי הבעיה כבר אינה בתחום יחסי עבודה אלא הפכה להיות שאלה חוקתית.

לין ציין כי ההסתדרות נוקטת בעמדה שסמכותו של הריבון במדינה הינה מוגבלת וכי צריך לקבל את הסכמתה על מנת להעביר חוקים שנועדו להגן על האינטרסים החיוניים של המדינה והציבור הרחב, בפני העיצומים המשפילים את הציבור והפוגעים קשות במשק המדינה ובסחר החוץ. "ההסתדרות מציגה את החלטת הממשלה כ-'החלטה עוקפת ביה"ד הארצי לעבודה'. ההסתדרות שכחה כנראה שביה"ד הארצי לעבודה הוקם מכוח חוק וכי עדיין חוקי הכנסת הם בהיררכיה משפטית נורמטיבית עליונה להחלטות בתי-הדין".

לין אמר עוד, כי מצערת מאוד הינה תגובתו של היועץ המשפטי לממשלה על החלטת הממשלה המאשרת את הצעת החוק של ח"כ רוחמה אברהם. זכות השביתה אינה זכות יסוד שבחוק. זוהי אפילו אינה זכות.

"על פי שיטתנו המשפטית, אנו מכירים בחירות השביתה כאמצעי מאבק לגיטימי של העובדים על שמירת או קידום זכויותיהם, אולם מול חירות זו יש לקבוע איזונים מתאימים שיגנו על זכויות הפרט בישראל כמו כבוד האדם ועל האינטרסים החיוניים של כלכלת המדינה. הגבלת זכות השביתה בשירותים החיוניים מקובלת במדינות רבות במערב, הן בפסיקה והן בחקיקה".